ביידן? בישראל צריכים להיות מוטרדים דווקא מטראמפ

1. פחות משבוע חלף בין הכותרת הדרמטית של תומס פרידמן, על "הערכה מחדש" של יחסי ישראל־ארה"ב, ועד שצלצל הטלפון בלשכת ראש הממשלה בירושלים. על הקו היה נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. האמריקני הקשיש לא איים ולא הזהיר, אלא בעצם השיחה סיים נתק בין ארבעה חודשים עם נתניהו, ובמהלכה הזמין אותו לפגישה בארה"ב.

פרשנים מגמתיים החלו כדרכם לגמד ולשנמך את השיחה. היא לא הסתדרה עם תחזיותיהם - שבאופן מפתיע תואמות את סיסמאות המפגינים - כאילו "איבדנו את אמריקה". במקום לשבת בבית או לבקש סליחה מהציבור על הטעיה, החלו הללו להתפלפל. "ביידן לא אמר שהוא מזמין", "הם לא ייפגשו בבית הלבן אלא בניו יורק", ועוד טענות הבל. כבר 14 שנה שהם מנבאים צונאמי מדיני, ובכל זאת הקהילה הבינלאומית מסרבת ליישר קו, ורק מחזקת את קשריה עם מדינת היהודים.

אז הכל בסדר עם ביידן. מנגד, אם יש חזית אמריקנית שראש הממשלה דווקא צריך לטפל בה בהקדם, היא נוגעת באופן מפתיע דווקא לדונלד טראמפ. חרף כתב אישום נוסף שחטף השבוע - הפעם בעניין הטיית תוצאות הבחירות של שנת 2020 - סיכויו של הג'ינג'י לחזור לבית הלבן גבוהים ביותר. הצרה היא שבכל הנוגע אלינו, טראמפ כועס פעמיים. 

ראשונה, על ראש הממשלה נתניהו, ושנייה על אותם יהודים אמריקנים שלא התרשמו מהחלטותיו ההיסטוריות למען ישראל, ובחרו בביידן. הוא לא מסוגל להבין מדוע מרבית הקהילה היהודית הממוסדת תומכת במפלגה, שלכל הדעות פחות תומכת בישראל ממנו - תהייה במקומה.

אשר לנתניהו, אצל טראמפ התקבע משום מה הרושם ש"הוא היה הראשון שבירך את ביידן", כפי שאמר בכמה הזדמנויות. העובדות הן אחרות. נתניהו היה בין האחרונים בעולם שבירכו את יריבו של טראמפ, אבל מה זה חשוב.

טראמפ כועס. גם בפומבי, ועוד יותר בשיחות סגורות. אנשים שפגשו בו לאחרונה, שמעו דברים מפורשים. אז אמנם יש יותר משנה עד לבחירות לנשיאות ארה"ב, ובכל זאת כדאי שהפעם השיחה הטרנס־אטלנטית תצא מלשכת ראש הממשלה, ותגיע היישר לאחוזת מאר־א־לגו בפלורידה. גם שם יש נתק שצריך לסיים.

מבעד להמולה 

2. אז לנתניהו היה שבוע מדיני טוב. הוא סידר כאמור את היחסים עם ביידן וקיבל הזמנה לביקור ממלך מרוקו. בתוך המהומה שזורעים מתנגדי הממשלה יש הישגים נוספים שנעלמים מהתודעה הציבורית. השבוע אישרה ועדת הכנסת למיזמים לאומיים תיקון ל"חוק ועדות הקבלה", שיהיה כלי משמעותי בחיזוק ההתיישבות היהודית הנאנקת - כפי שתואר בהרחבה בעיתון זה - בצפון ובדרום. התיקון צפוי לעבור במליאה בשבוע הבא.

על פי החוק החדש, יישובים קהילתיים יוכלו לגדול עד ל־700 משפחות, ולא רק 400 כפי שהיה עד היום. זוהי בשורה של ממש להתיישבות ולציונות. מה גם שהשינוי נעשה תוך הסכמה נדירה בימים אלה בין הקואליציה לבין רבים באופוזיציה.

חוק 700 משפחות מתקן את אחת הפסיקות הקשות ביותר של אהרן ברק, הידועה בשם "בג"ץ קציר־קעדאן". באותה החלטה משנת 2000 מוטט ברק את אחד מאדני הציונות, כאשר קבע כי המדינה לא יכולה להקצות קרקעות דווקא לחיזוק האחיזה היהודית בארץ. לכן כפה על היישוב הקהילתי הקטן דאז, קציר, לקבל לשורותיו את משפחת קעדאן הערבית.

ההחלטה הנחיתה מכה קשה על מפעל ההתיישבות בצפון ועל הרוח הציונית שפיעמה בו עוד טרם הקמת המדינה. מאז התקבלה, מוסדות התכנון והבנייה לא העזו לדבר בקול ולפעול למעשה לחיזוק האחיזה היהודית במרחבי הארץ. ערבים הוגדרו במסמכים הרשמיים כ"ילידי המקום", וזכו להקלות. יהודים - לא ממש. ב־2011 תוקן הנזק במעט, כאשר הכנסת אישרה ליישובים הקהילתיים למנות 400 משפחות. השבוע הועלה, כאמור, הרף ל־700, ובעוד כמה שנים הוא צפוי להגיע ל־1,000.

אורית סטרוק, שרת ההתיישבות שהיתה הרוח החיה מאחורי קידום החוק, בסיועו של ח"כ אלון שוסטר מהמחנה הממלכתי, אמרה ל"ישראל היום" כי "זהו צעד היסטורי ובשורה נפלאה להתיישבות הכפרית בפריפריה. החוק הזה יסיר את הכבלים מעל היישובים ויאפשר להם, לאחר שנים של עוול ומחנק, לגדול ולהתפתח מבלי לאבד את המרקם הקהילתי שלהם.

"שנים חלמנו והשתדלנו לחוקק את החוק הזה, כי ידענו שחקיקתו קריטית לעתיד ההתיישבות. כעת פנֵינו לחיזוק המגזר העירוני בפריפריה. ועדת המנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שהוקמה על פי בקשתי, דנה בימים אלה בדרכים לחזק את ערי הפריפריה. כשרת ההתיישבות אני מחויבת לחיזוק אחיזתנו בכל רחבי הארץ ובכל המגזרים".

עוד צעד משמעותי שכמעט לא קיבל כותרות הוא תוספת שכר של אלף שקלים בחודש ל־40 אחוזים משוטרי ישראל, כ־11 אלף איש. מההטבה הקבועה הזו ייהנו אותם שוטרים שנותנים את הנשמה בשטח, והוא נועד להפוך את מגמת העזיבה של המשטרה להתגייסות נרחבת אליה. מי שאחראי למהלך הוא השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שמימן אותו דרך התוספת של 9 מיליארד שקלים למשטרה בשנים 2023-2022. בן גביר מבין שחלק נכבד מאוד מאובדן המשילות נובע מכך שהמשטרה פשוט קטנה מדי, ומקווה שהעלאת שכר זו, ושתיים נוספות שיגיעו בהמשך, ימלאו את 2,000 התקנים החסרים.

בהמשך לכך, כנראה רק לאחר חילופי המפכ"לים, יוקם המשמר הלאומי, שאמור לתת מענה רחב ועמוק יותר לפשיעה המשתוללת. כלי נוסף שאמור להעמיד במקומם את העבריינים הוא החלת "חוק דרומי" על חיילים ושוטרים שיפגעו בגנבי נשק מבסיסי צה"ל. ועדת השרים לחקיקה אישרה את החוק שיזם ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית). כיום חיילים שפוגעים בגנבי נשק מסתכנים בהעמדה לדין, אם חרגו במעט מההוראות. החוק החדש יעניק להם את הגיבוי הראוי.

מאז הוקמה הממשלה והושקה הרפורמה המשפטית, בעלי הון שמתנגדים לה, ושופרותיהם בתקשורת, מזהירים מפני קריסת הכלכלה ובריחת השקעות. נבואות הזעם שלהם, למרבה הצער, הגשימו את עצמן במידה חלקית. אלמלא זרעו תבהלה אותם אנשי עסקים ועיתונאים, פחות כסף ישראלי היה יוצא מכאן והבורסה היתה עולה אפילו יותר מאותם 2.72 אחוזים שנרשמו מאז תחילת 2023.

מה שבטוח, ממש כמו תחזיות הסרק על קריסה מדינית, גם המשק נמצא במגמה חיובית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה לאחרונה על בלימת האינפלציה - בעיקר תודות להעלאות הריבית מצד נגיד בנק ישראל. גם מחירי הדירות, כידוע, בירידה קלה. כפועל יוצא מכך תחזיות הצמיחה של הלמ"ס עודכנו כלפי מעלה, ויש אפילו הערכות כי הריבית תרד בקרוב. מתברר אפוא שסמוטריץ', נתניהו והנגיד, אמיר ירון, לא עושים עבודה גרועה כל כך.