לכודים בלבנון: נסראללה שרף את הסולם של ישראל

יו"ר הזרם הפטריוטי החופשי בלבנון ג'ובראן באסיל הזדעק. השבוע התברר לו שראש הממשלה הזמני נג'יב מיקאתי ושר החוץ הזמני עבדאללה בו חביב רקחו תוכנית שאפתנית למדי מאחורי גבו.

בפגישה שערכו השניים עם מפקד כוחות יוניפי"ל ארולדו לזארו הם הביעו נכונות לדון בשרטוט הגבול היבשתי עם ישראל. השר חביב אף הצטדק וטען שלא מדובר בנורמליזציה חלילה. הדיון התקיים בעקבות עמדת חיזבאללה בשטח ישראל, שעל דבר קיומה פורסם בחודש שעבר. בינתיים אחד משני האוהלים פונה, אף שבלבנון טוענים כי העמדה נותרה כפי שהיתה. ביוניפי"ל ביקשו להעביר מסר מישראל, כי יש לפנות את האוהל שנותר ונתקלו בדרישה נגדית לפנות קודם את הגדר בצפון הכפר רג'ר, ובטענה שהעמדה תלויה גם במחלוקות האחרות בגבול.

בסך הכל, קיימות 13 נקודות במחלוקת לאורך הגבול מלבד הסכסוך באזור הר דב. מדובר בעיקר בכפר רג'ר, שחלקו הצפוני נמצא בשטח לבנון והוקף בגדר, ובשבע חוות נטושות. במרכז המחקר "עלמא" ציינו כי הגדר הוקמה לפני שנה מעבר לקו הכחול כדי למנוע הברחות וחדירות מלבנון ולהגן על התושבים. השטח נמצא בריבונות ישראל מאז 1981 כשנחקק חוק הגולן. אחרי הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000 בביירות תבעו בעלות על האזור, אף שהיה תחת שליטת סוריה עד ששת הימים.

באסיל לא השתכנע. "כל דיבור על משא ומתן על הגבול היבשתי הוא הפרה של החוקה ופעולה חשודה", הבהיר, "אנחנו מופתעים מכך שלבנון הודיעה לאו"ם שהיא מוכנה לשרטוט הגבול היבשתי לאורך הקו הכחול. הדיבור הזה מהווה הפרה חוקתית שערורייתית. המשא ומתן הוא תחת סמכותו של נשיא הרפובליקה. שנית, אין דבר כזה שרטוט הגבול היבשתי, שכן הוא מוגדר ומוכר בינלאומית על בסיס הסכם ניוקומב־פולה (חוזה שנוסח ב־1923 בין צרפת לבריטניה; ש"ק), והחלטת מועצת הביטחון הקובעת שישראל תיסוג לגבולות הבינלאומיים".

באסיל שפך אור על הכשל העמוק של הפוליטיקה הלבנונית, זה שמייצר מתיחות מובנת בכל החזיתות שלה. תפקידו של הנשיא הלבנוני לא אויש מאז אוקטובר האחרון עם עזיבתו של מישל עוון. לפני חודש התכנס הפרלמנט בפעם ה־12 כדי לבחור נשיא חדש. הליך הבחירה עובד כך: במג'לס יש 128 מושבים, כשבסיבוב הראשון צריך 86 קולות כדי להיבחר ובסיבוב השני נדרשים רק 65 קולות. בתוצאות הסיבוב הראשון השיג מועמד האופוזיציה ג'יהאד אזעור 59 קולות, ואילו סולימאן פרנג'ייה, מועמד מחנה חיזבאללה, רק 51 קולות. יתר הקולות הצביעו למועמדים אחרים או לפתק לבן, כך שהיה סיכוי ממשי לבחירתו של אזעור לנשיא בסיבוב השני (הוא היה זקוק רק לשישה קולות נוספים). אלא שאז חברי פרלמנט נטשו את המבנה, ויו"ר הפרלמנט נביה ברי הודיע על ביטול המושב. הניסיון נכשל.

לבנון לכודה בפלונטר. מחנה חיזבאללה איבד את הרוב בבחירות האחרונות, אבל גם האופוזיציה לא מצליחה להשיג מספיק מחוקקים כדי להקים ממשלה ולבחור נשיא על אפו וחמתו של נסראללה. לכן משרת הנשיא נותרה ריקה ואין איש שיקבל החלטות לאומיות כמו התחלת משא ומתן עקיף עם ישראל. בשנה שעברה הנשיא עאון היה הכוח המניע מאחורי הסכם הגבול הימי. הוא זה שנועד עם השליח האמריקני עמוס הוכשטיין (שהגיע השבוע לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו), הוא זה שסיפק מצע של אפולוגטיקה לשיחות העקיפות עם ישראל והוא זה שחתם בסופו של דבר על מסמכי ההבנות, שהכירו בגבול הימי המשותף, ואפשרו לאסדת הגז כריש לפעול ללא חשש לפרובוקציות ומזל"טים.

מי המנהיג הלבנוני שייקח עכשיו אחריות על המתיחות בגבול עם ישראל? דומה שאין אחד כזה. הוואקום לא שורר רק בארמון הנשיאות ובממשלה, אלא הולך ומתפשט לתחומי הכלכלה והביטחון. בסוף יולי יסיים את תפקידו נגיד הבנק הלבנוני ריאד סלאמה בתום שלושה עשורים. הוא יותיר אחריו חורבן פיננסי וחשדות לשחיתות חובקת עולם, שבגינם הוצא נגדו צו מעצר. בהמשך לכך, בעוד חודשים ספורים יסיים את תפקידו גם מפקד הצבא ג'וזף עאון, והרמטכ"ל אמין אל־ערם כבר פרש לגמלאות. 

הוכשטיין שוב מגיע

מעבר לחלל בהנהגה, ההתנגדות של באסיל למגעים על הגבול היבשתי, שאותה הדהד מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בנאומו בערב רביעי, רימזה על מחלוקת פנים־לבנונית. מתח בין מי שמעוניינים להשיג ויתור ישראלי דרך משא ומתן עקיף לבין אלו שמעוניינים לרכוב עליו ולקחת עליו קרדיט בעתיד. נסראללה אמר כי האוהלים שהוקמו נועדו להוביל לנסיגה בצפון הכפר רג'ר, וטען שרק אחרי הקמתם המתווכים נכנסו לפעולה. האמנם?

אלה ואלה זיהו הזדמנות במשבר בישראל, אך בשני הצדדים - חיזבאללה והממשלה הזמנית - מקפידים לשגר רמזים שהם אינם מעוניינים בהסלמה. בעיתון "אל־אח'באר" המקורב לארגון הטרור ציינו בהקשר זה כי "להסלמה יש כמה אפשרויות" (כלומר, מלבד עימות צבאי), ובכיר לבנוני שהיה מעורב במשא ומתן על הגבול הימי הדגיש שאין סימן להסלמה. במקביל, מקורות לבנוניים דיווחו כי שליחותו של עמוס הוכשטיין בישראל נועדה כדי לבדוק עמדות בנוגע לשרטוט הגבול היבשתי וייתכן שיבקר אף בלבנון.

האינרציה של ההתפתחויות מזכירה מאוד את ההתנהלות בזמן שלפני המשא ומתן לשרטוט הגבול הימי. פרובוקציה ועוד פרובוקציה, פגישה ועוד פגישה של המתווכים הבינלאומיים, שסוללות את הדרך למשא ומתן עקיף. נכון הדבר שעל אף ההישג הכלכלי המשמעותי בהסכם הגז של הממשלה הקודמת הלבנונים למדו רבות על מידת הפריכוּת של העמדות הישראליות. אם בירושלים התעקשו במשך שנים על שרטוט מסוים של הגבול הימי, ואז התקפלו לחלוטין וקיבלו את עמדת ביירות, מדוע שהדבר לא יחזור על עצמו גם בסוגיית הגבול היבשתי? יחד עם זאת, למרות הביקורת החריפה שהטיחה אז אופוזיציית הימין - סביר להניח שגם ממשלה בראשות נתניהו היתה נכנעת ללחץ הכבד שהופעל באותו זמן מצד ארה"ב, בין היתר בשל אינטרסים גלובליים בשוק הגז. על כן ייתכן שהחודשים הקרובים יהיו מבחן לעמידה בלחץ של האמריקנים בגזרה היבשתית.

חרף הדברים האלה נראה שבחיזבאללה, בממשלה הזמנית בלבנון ובארה"ב פחות מתחשבים בהיעדר גורמים מוסמכים בביירות שיכולים להגיע להבנות. ישראל צריכה להיות מודאגת מכך, שכן בהיעדר כתובת פוליטית בביירות הסיכון להסלמה לא רצויה מתגבר. כמו במלחמת לבנון השנייה, שביום רביעי מלאו לה 17 שנים, נסראללה לא תמיד קולע בהערכותיו לגבי התגובה הישראלית. העבר מלמד שמספיקה שגיאה אחת כדי שמלחמה תפרוץ. התקרית המטרידה בגבול באותו יום היתה דוגמה לרמת הנפיצות. כמה פעילי חיזבאללה ניסו לחבל במכשול ליד הגדר, ובצה"ל הפעילו מטען הלם כדי להרחיקם. חברי החוליה נפצעו, אך מספיק הרוג אחד מהם - והיינו כנראה באירוע אחר לגמרי. במובן זה בצבא נהגו בשיקול דעת בהפעלת מטען ההלם.

נכון לעכשיו ישראל דואגת להדגיש כי אין לה עניין בהסלמה. בצבא הבהירו זאת לאחר התקרית בגבול, ובמהלך השבוע אף הודלפה "הערכה ביטחונית" שלפיה נסראללה לא היה מודע לפרשת האוהלים. כאילו מדובר בגרסה לבנונית ל"גבעת חלפון אינה עונה". נראה שיש מי שהחליט להניח סולם שיאפשר לארגון הטרור לרדת מהעץ שטיפס עליו מעבר לקו הכחול. הצרה היא שנסראללה שרף את הסולם בנאומו ואיים שאם האוהל שנותר יותקף, אנשיו יידעו כבר כיצד לפעול. המשחק המסוכן שלו עלול להיגמר בפיצוץ.