המירוץ לשוויון

יום ראשון יציינו ברחבי העולם את יום האישה הבינלאומי. בין ציוני הדרך הרגילים הפכו בשנים האחרונות הימים שלפני יום האישה ואחריו למועד שבו נחקקים בישראל חוקים חדשים שמנסים לקדם את השוויון בין המינים, ומקווים לחזק את זכויות הנשים. הפעם, מכיוון שמועד הבחירות קרוב, "נתקעו" בוועדות השונות של הממשלה היוצאת חוקים שאמורים לחזור לשולחן הכנסת עם כינונה של הממשלה החדשה. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

החוק להתאושש מהפלה. חוק אחד שאמור לעבור מתייחס להפלות: בערך אחת מכל ארבע נשים עוברת הפלה. לצד ההתמודדות הנפשית מגיעה גם ההתמודדות מול החוק, שעד היום לא בדיוק התכתב בנוחיות עם הנפש. כיום רק אישה שאיבדה את עוברה החל מהשבוע ה־26 ואילך, תהיה זכאית לחופשת לידה שמוכרת על ידי הביטוח הלאומי ובזה נלחמת "הוועדה לקידום מעמד האישה בהסתדרות הלאומית". 

הסיסמה "הריון הוא לא מחלה" היא הכותרת של יוזמת תיקון לסעיף 7 לחוק עבודת נשים, שעברה בכנסת היוצאת את ועדת השרים, ומבקשת לסייע לנשים שעברו הפלה לשמור על מקומן ומעמדן במקומות העבודה, תוך שניתן להן זמן סביר להתאושש מהאירוע הטראומטי. 

רבות מן הנשים שאיבדו את היקר להן לפני השבוע ה־26 להריונן וכל תוכניותיהן נשמטו מתחת לרגליהן, אינן מסוגלות לשוב בקלות לעבודתן לאחר שבוע ימים בלבד (כפי שמורה להן החוק כיום). נשים הזקוקות לחופשה ארוכה יותר נאלצות לנצל את ימי המחלה ואף לוותר על ימי חופשה. עוד מציע התיקון לחוק שמספר השבועות לחופשת מחלה במקרה של אישה שעברה הפלה ייקבע על ידי רופא, בהתאם למצבה ובהתאם למדרג שעליו יוחלט. 

מלכה קוזלוביץ, יו"ר למעמד קידום האישה בהסתדרות: "נמשיך ונפעל אחרי הבחירות במלוא הכוח. אישה שעברה הפלה עברה אירוע טראומתי, וגם אם מדובר בשבוע מוקדם מהשבוע ה־26, בכל זאת היא זקוקה לזמן להתאושש פיזית ומנטלית".

כרגע המתנגד העיקרי לתיקון לחוק הוא המוסד לביטוח לאומי, שכבר טען בעבר כי אין ברשותו די תקציב לעניין, בהתחשב במספר ההפלות בישראל. רוב המעסיקים דווקא בעד התיקון, כיוון שהם מעדיפים להעסיק עובדות במצב אופטימלי. חשוב לציין כי מדובר אך ורק בהפלות טבעיות. הממשלה הבאה תוכל לקדם במהירות את החוק, ובכך להשלים סוג של צדק היסטורי. 

עוד באתר: השמאל הישראלי חייב להבין שבין השחור ללבן יש גם אפור

גם התעמרות היא עבירה. חוק נוסף שאמורה הממשלה הבאה לקדם, וכבר עבר את התהליכים הראשונים, נוגע לזכויות נשים במקומות העבודה. התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים. על פי הערכות, נשים חוות באופן משמעותי יותר התעמרות מגברים, כיוון שעדיין הן נחשבות לחלשות יותר בשוק העבודה. 

מדובר על התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע "חריג" וחד־פעמי, ויוצרת עבור האדם סביבת עבודה עוינת. המתעמר יכול להיות, בין השאר, ממונה בעבודה או עמית לעבודה, לקוח או אפילו ספק.

ביטוייה המעשיים של התעמרות בעבודה רבים ומגוונים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, בגרימת נידויו של אדם או בהחרמתו, במתן משימות משפילות, בפגיעה בדימויו, בפגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו או בפגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה ועוד. 

עידית ליפובצקי, מנהלת מרכז גאות למניעה ולטיפול בהטרדות מיניות ובהתעמרות במקומות העבודה בהסתדרות הלאומית: "רק עכשיו מתחילים לדבר על הנושא הזה בגלוי. התעמרות מכניסה את הנפגע למצב של מצוקה אמיתית ופוגעת בתפקודו ובבריאותו, ועל כן החקיקה חשובה".

הצעת החוק למניעת ההתעמרות בעבודה מבקשת לאסור התעמרות במסגרת יחסי עבודה, וקובעת פיצוי כספי של עד 120 אלף שקלים לאדם שהוכח כי נפגע. 

הצעת החוק מגדירה את ההתעמרות במסגרת יחסי עבודה כעוולה נזיקית ולא כעבירה פלילית, מתוך מחשבה שראוי להרגיל את כל השותפים בעולם העבודה להוראות החוק ולרוחו באמצעים מן המשפט האזרחי. ייתכן שלאחר כמה שנות הכשרה תתבקש הוספה של איסור פלילי.

עוד באתר: 

העדפה מתקנת בעסקים. על שולחן הממשלה החדשה יונח גם תיקון לחוק שעוסק בעידוד נשים בעולם העסקים. במדינת ישראל רק 4 אחוזים מהעסקים רשומים על שמן של נשים בלבד. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עידוד נשים בעסקים) מחילה את ההעדפה הניתנת בחוק המכרזים לעסקים של נשים גם על הרשויות מקומיות. חוק המכרזים קובע כי עסקים בבעלות נשים יקבלו תעדוף במכרזים הלאומיים, ואולם התיקון שאיפשר העדפה זו מ־2002, על פי יוזמי ההצעה, אינו מספק. 

קיימת טענה כי לנוכח העובדה שרוב העסקים בבעלות נשים קטנים יחסית, הן מיעטו להתמודד במכרזים הלאומיים, ולכן ההעדפה המתקנת לא שירתה אותן במידה מספקת. 

העדפה מתקנת לעסקים ברשויות המקומיות עשויה להתאים לעסקים קטנים יותר. הצעת החוק מבקשת לייבא את המנגנון הקיים בחוק לגבי מכרזים לאומיים, למכרזים ברמה המוניציפלית, שבהם יש מקום גם לעסקים קטנים ובינוניים.

 

שמות הרחובות - לכולם. הצעת חוק נוספת נוגעת לתיקון פקודת העיריות. חלק ניכר מהמקומות הציבוריים בערים בישראל נקראים על שמות אישים שאותם רוצים להנציח בשל פעילותם הציבורית. אלא שהאישים המונצחים הם כמעט תמיד גברים, עם ייצוג עודף מובהק ליהודים בני עדות אשכנז. כך למשל, רק 2.5% מהשמות המונצחים ברחובות תל אביב הם של נשים. 

מטרת הצעת החוק היא להגדיל את ההטרוגניות בייצוג העשייה הציבורית במקומות הציבוריים בערים השונות, ובפרט בכל הנוגע לנשים, בני עדות המזרח, ערבים וחברי קהילת הלהט"ב. 

על כן מוצע שבשמות האישים המונצחים יהיה ייצוג של 40% לפחות לכל אחד מהמינים, עד שנגיע למצב שבו כל הקבוצות באוכלוסייה יקבלו ייצוג הולם. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו