סיפור ההגדה

בספרייה הלאומית בירושלים תמצאו את אוסף ההגדות הגדול בעולם (קרוב ל־10,000) • חלקן בנות יותר מ־600 שנה וחלקן מגיעות לערך של יותר מ־4 מיליון שקלים • המשותף לכולן: מסע מרתק בזמן, חובק עולם, בין הקהילות היהודיות

מתוך ההגדה מפראג // הספרייה הלאומית // מתוך ההגדה מפראג

כל יהודי, בארץ ובחו"ל, יש את ההגדה המועדפת עליו. הגדה פרטית שאליה הוא ייצמד הערב ושאיתה יצלול לסיפור יציאת מצרים. גם לספרייה הלאומית בירושלים יש את ההגדות שלה, אוצר בלום של קרוב ל־10,000 הגדות ייחודיות ונדירות. מדובר באוסף ההגדות הגדול בעולם, שמאחוריו עומדים סיפורים שהם בבחינת זרקור רב־עוצמה ומשמעות לעבר תקופות שונות בחיי העם היהודי, בדרך לעצמאות בארץ ישראל. חג הפסח הוא הזדמנות מצוינת להציץ אל חלק נבחר של פיסת ההיסטוריה המרתקת הזו. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"הייחוד של האוסף נע בכמה כיוונים", מבאר ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף יהדות בספרייה הלאומית בירושלים. "אפשר למצוא הגדה מכל מקום ומכל אזור בעולם שבו היו יהודים, וכך ללמוד על הקהילה המקומית ועל השפה והתרבות היהודית. כמו כן, אפשר להשוות את הפירושים בהגדות השונות. משווים פירוש של הגדה מהודו עם פירושים בהגדה ביידיש מפולין או הגדה בערבית ממצרים. כך אפשר לראות את המגוון העצום של הקהילות היהודיות והמסורות השונות". 

בספרייה הלאומית, שבה תמצאו גם הגדות שערכן עולה על 4 מיליון שקלים, נמצא עותק יחיד בעולם של הגדה מ־1480, מוואדי אל־חגארה שבספרד. מדובר בהגדה המודפסת הראשונה, המתאפיינת באותיות מרובעות, לא מנוקדות. ההגדה, שהודפסה 12 שנה לפני גירוש היהודים מספרד, היא עדות מיוחדת לרמה הטכנולוגית הגבוהה של הדפוס בקרב יהודי ספרד. עם הגירוש לקחו איתם היהודים את הידע לארצות גלותם באירופה ובאזורי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה לצפון אפריקה. 

הגדה ייחודית נוספת, בעלת ערך היסטורי רב, היא הגדת רוטשילד מצפון איטליה, שזכתה לשמה מאחר שהיתה בבעלות המשפחה המפורסמת במשך מאות שנים עד 1939. במהלך מלחמת העולם השנייה נשדדה ההגדה על ידי הנאצים ונעלמה. לאחר המלחמה היא נרכשה על ידי ד"ר פרד מרפי, בוגר אוניברסיטת ייל, והוא הוריש אותה לאוניברסיטה ב־1948. 

ב־1980 זוהתה ההגדה כרכושה של משפחת רוטשילד והוחזרה לבעליה, והללו תרמו אותה לספרייה הלאומית. בהגדה היו חסרים שלושה דפים, שכנראה נתלשו עוד לפני רכישתה על ידי משפחת רוטשילד. לאחרונה התגלו שניים מהדפים במכירה פומבית ונרכשו עבור הספרייה הלאומית בנדיבותם של שני תורמים אלמונים. 

 

 מתוך הגדת רוטשילד // הספרייה הלאומית

 

 

טביעת חותם לדורות

עניין מהותי העולה מאוסף ההגדות הנמצא בספרייה הלאומית הוא האפשרות להתמקד בקהילה מסוימת ולהשוות את המסורות הקיימות באותה קהילה על ציר הזמן. ד"ר פינקלמן מדגיש כי "הדבר הנהדר בהגדות הוא שיש להן מכנה משותף רחב, אבל כל קהילה מוצאת דרך להביע בהן את הערכים שלה ואת החשיבה הייחודית ואת השאלות שהטרידו אותה. 

"יש בהגדות טקסטים משותפים וגם מבנה ואותן מילים, אבל איור, פירוש, הדגשה וסגנון אחרים. יש הגדות עם פירוש קבלי, אחרות עם פירוש ציוני, ויש גם פירוש הלכתי טכני. למשל, בהגדת וולף יש ציורים בשוליים של אנשים, והיא נראית שונה לחלוטין לעומת הגדה ציונית מהמאה ה־20". 

הגדת וולף היא הגדה מאוירת, כתובה בכתב יד, מהמאה ה־14. ב־1938 היא הוחרמה על ידי הנאצים מידיה של הקהילה היהודית בברלין. ההגדה הועברה לוורשה וב־1984 נעלמה. היא התגלתה שוב ב־1989 בז'נבה. רק לאחר מאבק משפטי קשה, שארך שבע שנים, היא הוחזרה לפולין ובסופו של דבר נתרמה בידי ממשלת פולין. הגדת וולף, מהעתיקות ביותר הקיימות, כתובה על קלף. 

הגדה מעניינת נוספת היא זו שנמצאה בפראג, משנת 1526. מדובר בהגדה המצוירת השלמה הקדומה ביותר והיא כוללת פירוש קצר בשולי הדפים. ההגדה אמנם אינה כוללת את "אחד מי יודע" ואת "חד גדיא", אך היא הטביעה חותם לדורות, שכן ציוריה שימשו דגם לאיורים בהגדות רבות שהודפסו אחריה. 

 מתוך ההגדה מפראג // הספרייה הלאומית 

 

לצד ההגדות העתיקות יש הגדות בנות זמננו. ההגדה ממעלה החמישה, למשל, משנת 1948 (תש"ח), הוכנה ימים אחדים לאחר תום הקרבות הקשים לכיבוש הקסטל במלחמת העצמאות. בקרבות המרים השתתפו לוחמי גדוד הפורצים של הפלמ"ח ממעלה החמישה. רבים מחללי הקרבות נקברו באותם ימים ממש. נוסח ההגדה כולל את רושם האבידות בנפש וגם מדגיש את הדבקות במאבק להקמת המדינה. 

ד"ר פינקלמן מפרט על האופן שבו התגבש אוסף ההגדות העצום בספרייה הלאומית: "אנחנו בתהליך מתמיד של קניית הגדות חדשות. אנחנו גם פעילים במכירות פומביות ובשוק הספרים הנדירים, ואם יש הגדה שחסרה לנו, נעשה מאמץ לרכוש אותה. לצד זה קיבלנו לאורך השנים אוספים משמעותיים כתרומות. זה נכון במיוחד לכתבי ההגדות הנדירות, שהגיעו מאספנים לקראת סוף חייהם. 

"עניין נוסף העולה מהאוסף הוא כי בתנועה הציונית היו הגדות לא מסורתיות. פעמים רבות בהגדות הקיבוציות היו מוכנים, מסיבות אידיאולוגיות, לעשות שינויים משמעותיים וניסו להציג במודע את דמות היהודי החדש ואת העם הקם לתחייה על חשבון הסיפור המסורתי". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר