"אנחנו וישראל זה כמו משפחה", אמר הנשיא האמריקני ברק אובאמה לתום פרידמן מ"הניו יורק טיימס". אובאמה השתמש בדימוי שהגה ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב הבחירות, יום לפני הנאום בקונגרס, בביקורו האחרון בוושינגטון. הרבה פעילות בנושא "ישראל" הופיעה לאחרונה ביומן הנשיאותי. אחד האירועים שבהם השתתף אובאמה היה סדר פסח, שבו דיבר על הושעת היהודים בניסים בידי אל עליון. והיתה גם שיחה ארוכה עם ראש ממשלת ישראל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כמעט שעה שוחחו נתניהו ואובאמה. אחר כך הם השקיעו פרק זמן זהה נטו בראיונות, בשכנוע ישיר לציבור. בין השניים מתנהל קרב ענקים שרק יגבר וילך. נתניהו כיוון לאמריקנים, אובאמה - לישראלים. בלוזאן הושג הסכם מסגרת, אך בהיעדר מסמך חתום בין המעצמות לאיראן, מעטים בקיאים בפרטים ובמספרים, ומעטים אף יותר מבינים מה המשמעות של הנתונים שמוצגים. האם ההסכם ישמור על ישראל, כפי שטוען אובאמה, או שהוא מסכן את ישראל, כפי שסבור נתניהו? עד 30 ביוני, הדד־ליין שנקבע בין הצדדים להסכם הקבע, יתנהל הקרב על דעת הקהל.
בקרב הזה יש צלע שלישית, והיא האיראנים. הם כבר הודיעו כי נייר העובדות האמריקני לא זהה לעובדות שהם מכירים, וכי הם אינם מקבלים, למשל, את עול הפיקוח הבינלאומי המדובר. מול שלל המרכיבים עומדת עובדה אחת פשוטה: איש לא יכול להכחיש שעם פקיעת ההסכם בעוד כעשור, האיראנים יוכלו לייצר נשק גרעיני באישור. הנשיא אובאמה אמר זאת השבוע בראיון לרדיו הציבורי NPR, שבו הודה כי ההסכם המתגבש רק יעכב את התוכנית, וכי בעוד 15-13 שנים יהיו בידי איראן יכולות גרעין. בנקודה זו, זמני הפריצה לפצצה יתקצרו מאוד.
"לישראלים יש את הגב שלנו", אמר הנשיא האמריקני, "יש לישראלים זכות להיות מודאגים מהאיום האיראני. זהו משטר שרוצה להשמיד את ישראל. מכחיש שואה. זו מדינה גדולה, מדינה שיצאה למלחמה מול עיראק אשר נמשכה שמונה שנים, עם מיליון הרוגים, רק כדי לא לוותר על הכבוד הלאומי". אובאמה הדגיש כמה פעמים כי הוא פונה לישראלים, או שציין כי הוא "מבין את הפחד שיש לישראלים" וכי נתניהו מבטא חשש של רבים. "לכן", הסביר, "הדרך הטובה ביותר שאיראן לא תשיג נשק גרעיני היא בהסכם הזה. אם מישהו יתעסק עם ישראל, אמריקה תהיה שם. נגן על בעלות הברית שלנו".
לפי נשיא ארה"ב, יש בהסכם שילוב רצוי בין פיקוח לבין וידוא לאורך כל הדרך שאין חריגות מהמוסכם. "נראה מה האיראנים עושים בכל מקום, לא רק בכמה אתרים. אין שום אפשרות שלאיראן יהיה נשק גרעיני עם ההסכם הזה. ההסכם מחזיר את איראן אחורה ועוצר אותה מלהתקדם בתוכניתה. האיראנים יודעים כי אם יפרו את ההסכם ויתקדמו בתוכנית הגרעין שלהם, נתקוף אותם צבאית".
נראה שהאמריקנים בדקו מה הציבור הישראלי מבקש לשמוע, ואובאמה אמר את הדברים בראשי פרקים. מתקיפה צבאית אמריקנית, דרך ההצהרה שישראל היא הידידה הגדולה ביותר של ארה"ב באזור ועד ההסבר שעדיין אפשר לתקן את ההסכם, וכי הנשיא קשוב גם לנתניהו. "יש עדיין עבודה על ההסכם. גם אם איראן לא תשתנה ביום שאחרי ההסכם, וגם אם אכן אין הבדל בין מנהיגי איראן, כפי שנתניהו חושב, זה עדיין ההסכם הטוב ביותר. אנו יודעים מה הם עושים, ונוכל לאלץ אותם לא להגיע לנשק גרעיני. אני לא משאיר מחוץ לדלת את כל כלי הנשק שלי. כולם יודעים שאנו בעלי העוצמה. זאת הזדמנות של פעם בחיים להסיר את האיום של הגרעין האיראני. במשמרת שלי, לא יהיה לאיראן נשק גרעיני", אמר אובאמה.
מלבד הנשיא, יצאו האמריקנים במתקפת הסברה למנוע התנגדות להסכם. אנשי הבית הלבן ומחלקת המדינה הסבירו כי ההסכם מבוסס על הפיקוח המקיף ביותר בכל הסכם נשק שהיה בהיסטוריה. הם נכנסו לפרטים והוסיפו כי הכור באראק לא יוכל לייצר פלוטוניום, וכי האיראנים ישלחו את הדלק שנותר מחוץ למדינה; המתקן בפורדו יומר כך שלא יוכלו להעשיר בו אורניום; ושני שלישים מהצנטריפוגות של האיראנים יוצאו לפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
האמריקנים הדגישו כי הסנקציות יוסרו בהדרגה, ולא באופן מיידי כפי שהצהירו האיראנים. אם איראן תפר את הכללים, לארה"ב תישאר היכולת להחזיר את העיצומים למצבם הקודם במהרה. יישמרו הסנקציות על הגישה של איראן לטכנולוגיה רגישה ועל תוכנית הטילים שלה. כאמור, במקרה שאיראן תפר את הכללים, ארה"ב לא תימנע מפעולות צבאיות. היתרון הצבאי של ישראל באזור יישמר. כמו כן, השיח עם ממשל נתניהו יימשך גם בחודשים הקרובים, עד לגיבוש ההסכם הסופי.
החורים השחורים
אלא ששורת ההבטחות של האמריקנים לא מספקת את ישראל. נתניהו רואה בעיסקה המוצעת סכנה ממשית לאזור ולעולם; עיסקה שלא תחסום את דרכה של איראן לפצצה, אלא תסלול את דרכה אליה. נתניהו קובע כי מדובר בהסכם הגרוע בהיסטוריה. עיסקת חלומות לאיראן, ועיסקת בלהות לעולם. נתניהו מציג את אותן עובדות שהציגו האמריקנים, מזווית הפוכה: איראן לא תסגור אפילו מתקן גרעיני אחד, לא תשמיד אפילו צנטריפוגה אחת וכן לא תפסיק את המחקר והפיתוח הנוגע לצנטריפוגות מתקדמות.
במקביל, מזהיר נתניהו, הסכם יעניק לאיראן לגיטימציה בינלאומית לתוכנית גרעין, במסווה של תוכנית לצורכי אנרגיה. התשתיות יישארו, הסנקציות - הן על שוק הבנקאות והן על שוק הדלק - יוסרו. הסרת הסנקציות מאיראן תזרים מיליארדי דולרים לכלכלתה ותגרום לנחשול השקעות, שצפוי להטות את מאזן הכוחות הכלכלי במפרץ ולהשפיע על יצואניות הנפט הערביות ועל שוק הנפט העולמי.
בתוך עשור לאיראן לא יהיו כלל מגבלות. בחיי אומה, עשר שנים חולפות ביעף. איראן, מצידה, לא פוסקת בניסיונות חבלה כדי לשנות את הסדר העולמי ולהפוך לשליטה. בד בבד, היא מאיימת בהשמדת מדינת ישראל. משמרות המהפכה באיראן מעורבים בזריעת אי־יציבות באפגניסטן, בעיראק, בסוריה, בתימן ובלבנון, ומפעילה קיני טרור במדינות נוספות.
נתניהו, אובאמה ובאי כוחם מתכתשים בפומבי ומחליפים מסרים סביב התוכנית וטיבה. אחרי שנתניהו הואשם כי הוא לא מציע אלטרנטיבה, הציג שר המודיעין יובל שטייניץ שורה של הצעות לשיפור ההסכם: סעיפים שאם יתווספו לו, יעצרו את החורים המסוכנים שבו. למשל, הגבלה של תוכנית הטילים הבליסטיים הבין־יבשתיים שברשות איראן, או הכרה איראנית מפורשת בזכות קיומה של מדינת ישראל.
שטייניץ כינס השבוע מסיבת עיתונאים לכתבים זרים והעלה את הדרישות: לעצור באופן מוחלט את פעילות המחקר והפיתוח האיראני של צנטריפוגות; לצמצם באופן משמעותי את מספר הצנטריפוגות הפעילות (בהסכם המתגבש לאיראן יש 6,000 מהן); לסגור את המתקן התת־קרקעי בפורדו, גם אם הפעילות שם מוקפאת; התחייבות איראן להוצאת מאגר האורניום מארצה; לקבוע כי הפקחים יהיו חופשיים לבקר בכל מקום ובכל עת; ולחשוף את כל הפעולות הצבאיות בתחום הגרעין שבוצעו באיראן עד כה.
גורמי ההערכה בישראל גיבשו עשר שאלות מפתח לשיפור ההסכם: מדוע מסירים באופן מיידי את הסנקציות שלקח שנים לגבש? לנוכח העבר של איראן בהסתרת תוכניות הגרעין, מדוע הפקחים לא יכולים לקיים ביקורות בכל מקום ובכל זמן? מדוע הסרת הסנקציות מתוכנית הגרעין בעוד עשור לא תלויה בשינוי התנהגותו של השלטון באיראן? מה יעלה בגורל המלאי האיראני של אורניום מועשר? מדוע מאפשרים לאיראן מחקר ופיתוח בדור צנטריפוגות מתקדמות הרבה יותר מאלה שכרגע נמצאות ברשותה? מדוע הסכם המסגרת עם איראן לא מתייחס לתוכנית הטילים הבליסטיים שמסוגלים לשאת נשק גרעיני? אם איראן תפר את הסיכומים, עד כמה אפקטיבי יהיה המנגנון להשבת הסנקציות? איזה מסר מעביר המערב, כשיש פשרות כה רבות מול משטר שבמשך שנים מפר בשיטתיות החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם? האם ההסכם לא יעודד התחמשות של מדינות נוספות במזרח התיכון בנשק גרעיני? ואיך ההסכם הזה שונה מההסכם שנכשל בין המערב לצפון קוריאה?

עשר שנים חולפות מהר. נשיא איראן חסן רוחאני // צילום: איי.פי
מקלות וגלגלים
היחסים בין נתניהו לאובאמה נמצאים בשפל, אך למרות זאת, הבחירה המחודשת של נתניהו מחייבת את האמריקנים, האירופאים ושאר העולם להקשיב לחששותיו ולפעול איתו.
פומבית, אובאמה אמנם מחבק את נתניהו ופותח לו את הדלת בוושינגטון, אבל בין השורות של מה שאובאמה אומר בפומבי, אפשר להבין שהוא מכוון לומר כך: נתניהו מונע מפחד ומתנהל מול החששות המוצדקים של האזרח הישראלי הממוצע. אלא שנתניהו הוא לא האזרח הישראלי הממוצע, ואובאמה מצפה שהוא יסמוך עליו לנוכח התמונה המלאה שאליה ראש הממשלה חשוף. אם נתניהו רוצה למנוע גרעין מאיראן, ההסכם הזה הוא הדרך, אומר אובאמה. נכון, זו לא דרכך, נתניהו, אבל עליך לקבלה בהבנה.
ראש הממשלה ממש לא שם: נתניהו עונה לאובאמה בבוטות, מסביר לו שבנושא הזה הוא לא יכול לסמוך על אף אחד, דווקא כי הוא רואה את התמונה המלאה. בעוד האמריקנים רואים באיראן מאפיונר שהסכם עימו יסייע לשמור על השקט בשכונה, נתניהו רואה בהסכם עם אותו פושע־על טעות מרכזית שתמליכו. הוא ממש לא מקבל את הגישה בארה"ב, ופועל לעצור את ההסכם שמוביל אובאמה בכל דרך. מירב המאמצים מושקעים כעת בעצירת ההסכם בקונגרס. נתניהו מקווה להשיג רוב של 67 סנאטורים, שיכולים לעצור את הסכם המסגרת ולגבור על וטו נשיאותי שאובאמה התחייב להטיל כדי לאשר את ההסכם. לשם כך דרושים לרוב הרפובליקני שהולך עם נתניהו רק 13 סנאטורים דמוקרטים.
אחרי הרכבת הקואליציה והקמת הממשלה, ראש הממשלה יוזמן רשמית לוושינגטון. אובאמה מבקש מנתניהו לא להפוך את הוויכוחים בנושא האיראני לעימותים פנים־מפלגתיים באמריקה, להגיע איתו להסכמות בדמות שיפור ההסכם המתגבש ולא לחבור ליריביו - שיבלמו את ההסכם, ויביכו אותו בזירה הציבורית והפוליטית האמריקנית.
העבודה מול הקונגרס לא תבוא על חשבון השיח שנערך עם הממשל כדי לשפר את העיסקה. אלא שנראה, לפחות כרגע, כי השיח במהותו כבר הוכרע. השורה התחתונה היא כי אובאמה מאמין שההסכם טוב וכי הוא הפתרון לבלימת איראן מגרעין, בעוד נתניהו חושב בדיוק ההפך. לא ברור איך הצדדים יגשרו על הפערים.
נתניהו וידידיו בקונגרס לא הולכים לעשות לאובאמה חיים קלים בדרך לאישור המסמך הסופי. בעוד שבוע תצביע ועדת החוץ של הסנאט על הצעה לחייב את הנשיא להעביר את ההסכם עם איראן דרך הקונגרס. אובאמה, מצידו, ינסה לשכנע ולבלום את המהלך של נתניהו מצד אחד, ומאידך גיסא - להפעיל את שאר נציגי המעצמות בניסיונות לשכנע שמדובר בהסכם טוב. סביר להניח שגם הצמרת בגרמניה, בבריטניה, בצרפת, ברוסיה ובסין תדחוף להסכם.
הדרישה של נתניהו כי ההסכם יכלול התחייבות של איראן לחדול מלהצהיר על השמדת ישראל, הזכירה השבוע לדיפלומטים מערביים את דרישתו מהפלשתינים להכיר בישראל כמדינה יהודית; דבר מה שמוגדר מקל בגלגלים, מעין דרישה שנשמעת לגיטימית, אבל שנמצאת מחוץ למערך העובדות הנדון. בשעה שהממשל האמריקני תמך בסבב המו"מ הקודם בדרישת ישראל להכרה במדינה יהודית, ואחר כך קבע כי זו דרישה שנועדה להכשיל את המו"מ, כאן האמריקנים מתנהלים מלכתחילה אחרת: הנשיא כבר דחה את הדרישה הזו של נתניהו, ואמר כי העלאת הנושא היא "שגיאה מהותית".
עם הרכבת הממשלה, צפויה ארה"ב לבקש התייחסות ישראלית גם לנושא הפלשתיני. מדובר בגורם שבשל סמיכות הדיונים על הגרעין האיראני יכול להשפיע על השיח בין המנהיגים, אך גם להפוך למנוף לחץ על ישראל. זה יקרה אם האמריקנים יבקשו לקשור בין התחייבות ישראלית בנושא הפלשתיני, לבין ההסכם עם איראן.
בנושא הפלשתיני, העימות בין נתניהו לאובאמה הוא החריף ביותר. אובאמה אמר השבוע כי הוא נפגע באופן אישי מהטענה שלא ישמור על ביטחון ישראל, רק כי עמדתו בנושא ההתנחלויות לא תואמת את זו של נתניהו. אבו מאזן, שאמר השבוע כי הוא מוכן לחדש את המו"מ עם נתניהו מפני שהוא ראש הממשלה הישראלי שנבחר, הוכיח כי הוא יודע להגיד את הדבר הנכון כדי לשמור על רלוונטיות בזירה הבינלאומית. הרכב ממשלת נתניהו הרביעית וקווי היסוד שלה עשויים לפזר רמזים בנושא.
פרשני האקדמיה ומומחי הביטחון מעלים את האפשרות שמלבד הוספת כמה עקרונות יסוד שישראל דורשת, האמריקנים יעניקו לה גם ערבויות ביטחוניות ממשיות. אחת האפשרויות היא שינוסח מסמך מפורט של הטבות ביטחוניות, תשתיתיות וכלכליות, שיחזק את הנוכחות האמריקנית בים התיכון או במפרץ הפרסי וישמש ערובה פיזית בשטח. במסגרת זו, אחת האפשרויות שיש להביא בחשבון היא שישראל תיכשל בכל מאמציה לשנות את הסכם הקבע, ותיאלץ לקבל בעל כורחה אפשרות שאיראן תישאר מדינת סף גרעינית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו