רחוק מהעין: העיר החדשה שהפלשתינים מקימים בלב שמורת טבע

פחות מחמש דקות לאחר שעזבנו את מעלה רחבעם נתקלנו במהמורה. לא תיאורטית, אלא סלע מושחז היטב ששיסף את הצמיג של רכב השטח שבו נסענו. אמנם כביש אספלט מרשים הוביל היישר ליעד שאליו רצינו להגיע, אך מדובר בעיירה גדולה בשליטה פלשתינית שכניסה אליה מסכנת חיים, ועל כן החלטנו לנסוע דרך השטח בדרכים לא דרכים. החלפת צמיג מהירה, והמשכנו בדרכנו לעיר החדשה שהולכת ונבנית בימים אלו בלב המדבר על ידי הרשות הפלשתינית, בסיוע מאסיבי של האיחוד האירופי.

פתאום התחלף כביש העפר בכביש אספלט חדש לחלוטין לכיוון מזרח, היישר לתוך מדבר יהודה. הכביש נסלל לאורך קילומטרים על גבי קילומטרים, צלקת שחורה ומכוערת בלב המדבר. עד לפני כמה חודשים היתה כאן שמורת טבע עם צמחים ובעלי חיים מדבריים, היום מדובר באחד הפרויקטים הגדולים והמטרידים ביותר ביו"ש. הנזק לסביבה, כמובן, חסר תקנה.

תחקיר "רגבים" ו"ישראל השבוע" חושף לראשונה את הפרטים על העיר שנבנית רחוק מהעין. מדובר במקום שאליו ישראלים מגיעים לעיתים נדירות ביותר, ושגם המינהל האזרחי נמנע מלהגיע אליו באופן סדיר. כשסיפקנו לבכירים את התיעוד שצילמנו וסיפרנו על המידע שאספנו - נפערו הפיות והתשובה הכנה והכואבת היתה: "אין לנו מה לומר". בלב המדבר, בניגוד לכל הסכם שנחתם בין ישראל לפלשתינים, ותוך יצירת נזק קשה ביותר לסביבה, הפלשתינים מציעים חלקות במחירים שנשמעים לנו דמיוניים.

השמורות ההסכמיות הן הפירות של הסכמי אוסלו. בהסכם אוסלו ב', שנחתם בטאבה ב־1995, נכתב שהאחריות בתחום שמורות הטבע ביו"ש תועבר מהמינהל האזרחי לצד הפלשתיני. "הצד הפלשתיני ישמור ויגן על שמורות הטבע בהתאם לאמות מידע מדעיות מבוססות", צוין בפירוש. לאחר שהודגש כי שני הצדדים יסכימו על שיטות לשיתוף פעולה בנוגע להגנה על שמורות הטבע ולשימורן באמצעות ועדה משותפת של מומחים, הובהר גם ש"כל אחד מהצדדים ינקוט אמצעים מתאימים כדי להגן על שמורות טבע, על נכסי טבע מוגנים וכן על מיני בעלי חיים, צמחים ופרחים מזנים מיוחדים, וכן כדי ליישם כללי התנהגות בשמורות טבע".

שלוש שנים עברו והסכם וואי נחתם בין רה"מ בנימין נתניהו ליו"ר הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת. שמורות הטבע, שלושה אחוזים מהשטח שהועבר לפלשתינים, הוגדרו רשמית כשטח B - בשליטה אזרחית פלשתינית וביטחונית ישראלית. "הצד הפלשתיני הודיע כי יפעל על פי הסטנדרטים המדעיים שנקבעו, וכי לא יחולו שינויים במעמדם של אזורים אלו. בעוד תקנים אלו אינם מאפשרים בנייה חדשה, כבישים ומבנים קיימים עשויים להישמר", נכתב שחור על גבי לבן.

שמורה לא שמורה

ברגע זה, בעולם אוטופי, אתם בוודאי מדמיינים את שמורות הטבע ברשות הפלשתינית כפי שהן נראות ברשות הטבע והגנים הישראלית: בוטקה שבו גובים דמי כניסה, שבילים ומעיינות לצד פרחים וחיות בר שמפזזות על ההרים. המציאות, למרבה הצער, הפוכה לחלוטין.

ב־25 השנים שחלפו מאז החתימה על ההסכם ההוא, הפלשתינים התעללו, פשוטו כמשמעו, בשמורות ההסכמיות. יותר מ־500 מבנים בלתי חוקיים נבנו בשטח שאמור להישאר סטרילי ונקי. באזור הר חברון, שם סיירנו, גילינו כיצד פרצו הפלשתינים שביל מכוער באמצעות דחפור. תוך התעלמות בוטה מתוואי השטח היפהפה, ומהנחלים ומחיות הבר, חתך הדחפור לתוך האדמה פצע עמוק שייקח שנים להגליד. אך כל זה לא קרוב אפילו למה שנגלה לעיני מי שמגיע למזרח גוש עציון.

בשנה האחרונה הולכים הפלשתינים ומקימים עיר נסתרת במדבר. מאחורי העיירה זעתרה, שבה גרים כ־8,000 בני אדם, פרצה הרשות כביש של שישה קילומטרים, חלקו עם מדרכות בנויות, פסי האטה שמלמדים על אזור עירוני, כיכרות וחלקות שמוכנות לבנייה ולאכלוס. בחלק מהפרסומים מכונה השטח "אלמאלחה". באחרים השטח מוגדר כחלק מזעתרה, אף שהוא נפרד ממנה מבחינה מוניציפלית.

"יש כאן עשרות מגרשים על גבי הציר שנכנס לעומק השטח", מסביר מנש שמואלי, רכז השטח של תנועת רגבים, בעוד אנו נוסעים לאיטנו בעקבות טרקטור שהתקדם לכיוון אתר בנייה משמאל לדרך. "העבודה כאן מתקדמת במהירות, היינו כאן לפני חודש וכבר אי אפשר לזהות את המקום. העבודות נמשכות כל הזמן. הם לא נחים לרגע, ובכל פעם שאני מגיע לכאן אני רואה משהו חדש. זה פרויקט מטורף, בסדר גודל שאני לא מכיר ביהודה ושומרון, והכל בתוך שמורה הסכמית. זה פסיכי מה שהולך כאן, אין שום תירוץ לדבר הזה".

באחת הפניות עלינו וגילינו וילה מפוארת שנבנית על צלע ההר. העובדים סיפרו שהם בני שבט תעמרה, שגרים בין השאר בזעתרה, ושהם עובדים עבור אבו חמיד, אחד הקבלנים מהאזור. הם הציעו קפה, אך אנו החלטנו שלא להישאר יותר מדי עמוק בתוך השטח שבשליטת הרשות הפלשתינית והמשכנו בדרכנו. מאוחר יותר גילינו מה הסכום שעולה לבנות בית שכזה ושפשפנו את עינינו בתדהמה.

קהל היעד: ערביי ישראל

קשה שלא להתרשם מהסרטון המושקע שפרסמה חברת "בית אלקודס איליאסטיטמאר וולקראט", או בעברית מדוברת - ירושלים השקעות ונדל"ן. במבט מרחפן נראים מאות בתים מתחת להרודיון, בזווית שהישראלי הממוצע כלל לא מכיר מכיוון שמדובר בשטח A, בשליטה אזרחית וביטחונית פלשתינית, ומשם המצלמה חותכת היישר לעיר החדשה שהולכת ונבנית במדבר. כביש חדש ובתים בתהליכי בנייה.

בסרטון אחר הצלם נוסע באותו תוואי שבו אנו נסענו רק כמה ימים קודם לכן, ומשם המצלמה חותכת לצילום מרחפן של וילה מרשימה עם חצר גדולה ולצידה כמה וילות נוספות שנמצאות באמצע בנייה. מרחוק נראה מה שאולי הוא מעין מרכז מסחרי, שנבנה גם הוא לטובת הדיירים החדשים.

"בוא ותקנה את פיסת האדמה שלך", נכתב בפוסט. "בית מודרני, מיקום מעולה עם נוף להרים, שטחים שנעים בין 500 ל־900 מ"ר ומחירים אטרקטיביים מאוד. מהרו לקנות. הכינו מקדמה של 6,000 דינר (ירדני) ואת השאר תשאירו לנו".

המחירים שמפורסמים באופן פומבי גרמו לנו לשפשף עיניים בתדהמה ולשקול לרגע לעבור לגור בעיר פלשתינית. חברת "מזמוריא" מציעה שטח של 800 מ"ר ב־24 אלף דינר - 123 אלף שקלים לבית נאה. אם תרצו לשדרג ל־1,000 מ"ר שנמצאים על כביש אספלט, תשלמו 35 אלף דינר - 179 אלף שקלים. שני דונמים של קרקע יעלו לכם 85 אלף דינר - 435 אלף שקלים.

ולא מדובר במחירים יוצאי דופן. בעמוד הפייסבוק "אדמות למכירה" מציעים 500 מ"ר בסכומים שנעים בין 8,000 ל־15 אלף דינר - 41-76 אלף שקלים. בעמוד אחר, "אדמות בתשלומים", מציעים לכם לשלם מקדמה של 6,000 דינר (30 אלף שקלים) והיתר בפריסה ל־20 תשלומים. אם תרכשו שלושה דונמים, תוכלו לחלק את התשלום ל־64 חודשים, עם מקדמה שלא עולה על רבע מהמחיר.

"האם תרצו לקבל קרקע, אבל הנסיבות הכלכליות שלכם לא מאפשרות תשלום גדול?" הם שואלים. "החלום שלך יתגשם ממש עכשיו. מדובר באדמה שמסווגת כשמורת טבע פלשתינית, מוקפת ברחובות, עם מתחמים שמתאימים לך ואפשרות לבנות. הדרך נוחה להגעה ברכב חדיש". העובדה שמדובר בשמורת טבע ושהנזק לחי ולצומח חסר כל תקנה, היא רק יתרון המחירים מבחינת הישראלים הם בגדר חלום באספמיא, תיאור מופרך שלא מהעולם הזה. בדיקה מהירה באתר "יד2" מעלה כי מגרש של 420 מ"ר באשקלון יעלה 2.7 מיליון שקלים, בעוד על 500 מ"ר בעתלית תתבקשו לשלם 4.4 מיליון שקלים. אפילו בירוחם מגרש של חצי דונם יעלה לכם 900 אלף שקלים.
ויש ישראלים שמבינים היטב את פער המחירים האדיר ומנצלים את המחירים מסעירי הדמיון. מדובר כמובן בערבים ישראלים, שרוכשים לא מעט בתים ברשות הפלשתינית בשנים האחרונות. הרי מדובר במרחק של עשר דקות מירושלים, ובדיוק כמו שתקוע או אפרת שבגוש עציון אטרקטיביות לרוכשים היהודים (דבר שגורם למחירים בהם להרקיע שחקים), כך גם עיר חדשה ומפתה במיוחד בלב המדבר שנמכרת בגרושים, פשוטו כמשמעו.

מנש שמואלי מספר כי עובדים שעימם שוחח אמרו שהם בונים בתים לערבים ממזרח ירושלים, והפרסומות מוכיחות שקהל היעד אינו בהכרח פלשתינים אלא דווקא ערבים ישראלים שנאנקים תחת המחירים בתוך הקו הירוק, וחיים כמו מלכים מחוצה לו.

המחירים גרמו לנו לשפשף עיניים: חברת "מזמוריא" מציעה שטח של 800 מ"ר ב־123 אלף ש'. אם תרצו לשדרג ל־1,000 מ"ר, תשלמו 179 אלף שקלים. שני דונמים של קרקע יעלו לכם 435 אלף שקלים

חברת מזמוריא, למשל, משווקת את האדמות ככאלה שנמצאות בקרבת מחסום מזמוריה שמוביל לירושלים. "האדמות מבוקשות בקרב אנשי ירושלים, רבים מהם כבר רכשו. מדובר במרחק של עשר דקות נסיעה ממחסום מזמוריה". בעמוד הפייסבוק "אדמות למכירה" הבהירו כי הם מוכנים להציע "מבצעים מיוחדים לאחינו בפנים (ישראל, ח"ג) ולמוסדות". אותה חברה פרסמה מפה של החלקות שנותרו, כמחצית המתחם שאותו הם מוכרים, והבהירו "אל תתמהמה לפני שהמחיר יעלה. שטח B, שמורת טבע פלשתינית". מהמקפצה.

ולא מדובר בסוף פסוק. חלק מההצעות למכירה כוללות תרשימים של חלקות מסודרות שמחציתן כבר נרכשו, ושהדרך המובילה אליהן צפויה להיסלל בקרוב. בחברה אחרת הובהר כי "יש תוכניות לפרויקטים עצומים שיצאו לפועל באזור בקרוב, והמחירים במגמת עלייה. כביש סלול ובקרוב יגיע החשמל".

חברה אחרת מבהירה כי "ברוך השם יש הרבה שטחים פנויים, לא רחוק ממעבר מזמוריה המוביל לירושלים. האדמה יפה מאוד ונחשקת, ורבים מירושלים כבר קנו בה. ניתן להשיג מגרשים במחיר אטרקטיבי ובתשלומים נוחים מ־20 אלף דינר (102 אלף שקלים) לדונם".

הכסף האירופי זורם

המשכנו לנסוע במורד הכביש, מדי פעם הופיעו שלטים על בנייה עתידית ועל פרויקטים שונים לפנינו. במבט מקרוב לא היה אפשר לפספס את הכוכבים שמרכיבים את דגל האיחוד האירופי, לצד סמלים של ארגונים אירופיים שונים. הנזק העצום שנגרם לסביבה והבנייה הבלתי חוקית נתמכים על ידי האיחוד האירופי, בניגוד מוחלט להסכמי אוסלו ולהסכם וואי.

במסמך רשמי של האיחוד האירופי, שפורסם בשנה שעברה ושסוקר את ההשקעות ברשות הפלשתינית, הובהר כי "בשנים האחרונות השותפים באירופה הגבירו את השקעותיהם בכלכלה הפלשתינית". הסכום, נכון לפברואר 2022, אז פורסם המסמך, עמד על 1.4 מיליארד יורו שהועברו לפלשתינים בשלוש השנים האחרונות. בפברואר האחרון פרסם האיחוד האירופי כי סך התקציב לשנת 2022 שהועבר לפלשתינים עמד על 296 מיליון יורו.

הסכומים הגדולים עוברים, בין השאר, לטובת משכורות לעובדי הרשות הפלשתינית, אבל גם סלילת כבישים, חשמל, מים, סיוע לחקלאים וכן השקעות בחברות פרטיות. הפלשתינים יודעים לנצל את הכספים האלו היטב. לא מן הנמנע שכספים של האיחוד האירופי הם שמימנו את סלילת הכביש, הכיכרות, המדרכות, וכן את יצירת החלקות שרומסות את שמורת הטבע. פנינו לאיחוד האירופי לבקש מידע ותגובה, אך נתקלנו בסירוב.

"הם עובדים בניגוד לחוק הישראלי והבינלאומי, וגם בניגוד לאמנת היסוד שלהם עצמם", אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת "רגבים". הוא מסביר כי האיחוד האירופי חתום על הסכם וואי כמשקיף, שמתחייב למנוע כניסה או התיישבות של אנשים בשמורת הטבע. "לא רק שהפלשתינים לא שומרים על השמורה, הם פורצים דרכים ומניחים תשתיות במימון של האיחוד האירופי. באמנת היסוד של האיחוד האירופי כתוב שאחת ממטרותיה היא שמירה על הסביבה ועתיד בר־קיימה, אבל אנחנו רואים טרקטורים שמלווים ברכב של האיחוד האירופי שעובדים בשטח.

"כחלק מהקמת המדינה הפלשתינית מקימים בתוך השמורה ההסכמית תשתיות של עיר", אומר דויטש בתסכול. "זה התחיל באזור של ההרודיון עם פריצת דרכים, אחר כך הנחת תשתיות מים בתוך שמורת הטבע, ואז עבודות גידור של תאי שטח וחרישה של אזורים ובנייה. הרשות הפלשתינית מפזרת בשטח משטחים עם בלוקים כדי לאפשר לפלשתינים לבנות בתים. לא מדובר באדם שהולך ומפזר בלוקים באמצע המדבר, אלא בעשרות משטחים שמפוזרים על תא שטח עצום כדי להשתלט עליו.

"כשמדינת ישראל רוצה היא יודעת להפעיל לחצים על הרשות הפלשתינית ונגד האיחוד האירופי, אבל עד כה היא לא עשתה שום צעד כדי לעצור את המעורבות של האיחוד. אנחנו פוגשים חברי פרלמנט באיחוד האירופי ורובם לא מודעים לאירוע. מבחינתם הם נותנים סיוע הומניטרי לפלשתינים, ולא מודעים לכך שהכסף הולך לפעילות לא חוקית ביו"ש. חייבים לשנות את המצב הזה".

"זה אתר הנדל"ן הכי מבוקש באזור", אומר שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון ויו"ר מועצת יש"ע, שמביט בעיניים כלות במה שקורה בשטח שיפוטו. כבר לפני שנה הוא פנה לגופים האמונים על האכיפה באזור וביקש מהם להרוס את מה שכבר נבנה, אך ללא הועיל.

"זו עיר לכל דבר ועניין. הרמנו רחפנים ואנחנו עוקבים אחרי מה שנעשה שם. העברתי את החומרים לשר הביטחון לשעבר בני גנץ, אבל הוא לא ממש התייחס. אמר שזה חמור ושצריך לטפל בזה, אבל בפועל לא קרה כלום", מספר נאמן.

11 פעולות אכיפה ב־3 שנים

לפני כמה חודשים פנה ארגון "לביא" למינהל האזרחי בבקשה לקבל נתונים, על פי חוק חופש המידע, בנוגע לפעילות של הגוף האמון על הסדר והחוק ביהודה ושומרון בשטח השמורה ההסכמית בשנים 2020-2018. התשובה היתה חדה וגורפת - כמעט כלום.

"בשנים 2018-2020 יחידת הפיקוח במינהל האזרחי ביצעה 11 פעולות אכיפה מסוג טובין נוכח החשד לביצוע עבירה שעניינה בנייה ללא היתר כדין בשמורות הסכמיות בשטח B", נכתב בתגובת המינהל האזרחי. "בחלוקה לשנים - בשנת 2018 ביצעה יחידת הפיקוח שתי פעולות אכיפה, ב־2019 ביצעה שמונה פעולות אכיפה, וב־2020 בוצעה פעולת אכיפה אחת". להזכיר, גם אם נתעלם מהעיר שנבנית במדבר, יש 500 מבנים בלתי חוקיים שנבנו בשטח השמורה ההסכמית. 11 פעולות בשלוש שנים הן טיפה בים.

ב"לביא" הוסיפו ושאלו מהם סוגי הפעולות האסורות שבוצעו בשמורות הטבע שבשטחי B הידועות למינהל האזרחי, ומהם נוהלי האכיפה במקרה שיש פגיעה בשמורות הטבע. כאן התשובה הפתיעה גם אותנו: "אין ברשות המינהל האזרחי מידע על היקף וסוגי 'פעולות אסורות' שבוצעו בשטחים הירוקים או בשמורות הטבע בשטחי B. אין ברשות המינהל האזרחי נוהלי אכיפה ייעודיים למקרים של פגיעה בשמורות הטבע בשטח B", נכתב שחור על גבי לבן. השורה התחתונה, הפלשתינים בונים והורסים את השמורה, ובמינהל כלל לא עוקבים אחר האירוע.

אמנם מדובר על שנים קודם לבניית העיר החדשה, אך אין שום הבדל בתשובות של המינהל. כשהראינו לגורמים במינהל את התיעוד שאספנו, כולל הפרסומות של החברות הפלשתיניות והתיעוד של הכביש כפי שאנו צילמנו אותו, התגובה היתה הפתעה מוחלטת.

כאן צריך לומר כי צריך לשים כוכבית על תגובת המינהל, מכיוון שיש להם במקרה זה נסיבות מקילות. מכיוון שהשטח הועבר לשליטה אזרחית פלשתינית, אין למינהל האזרחי אישור לעבוד במקום ללא אישור מדיני. במינהל האזרחי פועלים מדי פעם בשטחי B, אך הדבר נעשה באישור מדיני ובליווי כוח צבאי. על מנת לפרק את מה שנבנה ולהשיב את המדבר לקדמותו יידרשו כוחות גדולים במיוחד, וקשה לראות כיצד דבר כזה יקרה. ח'אן אל־אחמר על סטרואידים. "אין לנו הסד"כ אפילו להתקרב לשם", אומר גורם בכיר במינהל האזרחי. "זה הרבה מעלינו. ההחלטה הזו צריכה להגיע מהדרג המדיני".

נאמן מתריע כי הזמן לפעול נגד בנייה בלתי חוקית בממדים הללו הולך ואוזל במהירות. "נותרו כשלושה חודשים שבהם נוכל לבצע הריסות מאסיביות ולעצור את ההשתלטות. כבר עכשיו לא בטוח שנוכל לעצור את הכל, מכיוון שייתכן שהמקומות שהכי קרובים לזעתרה כבר ידרשו מגה־אירוע על מנת לבצע אכיפה, אבל אם נתרחק מעט עוד נוכל לתקן. נכון, מבחינה נופית הנזק הוא חסר תקנה, אבל אם יחרשו את הכביש בעלי החיים יחזרו, ובעוד 50 שנה לא תוכל לראות שהיה כאן משהו. בעוד שנתיים תישאר אולי צלקת, אבל בסוף היא תגליד. אם יבנו את העיר הזאת, הכל יישאר גם בעוד 500 שנה. חייבים לעצור את השערורייה הזו, להרוס את המבנים שנבנו ושעדיין לא אוכלסו. עומדות להיות שם אלפי יחידות דיור שאף אחד לא ייגע בהן".

לדברי נאמן, יש תקדים שמאפשר פעולה נגד מפירי החוק. "נכון, אנחנו נמצאים בפלונטר כתוצאה מהסכם וואי, אבל באזור השומרון פעלו מפחמות שייצרו עשן מזהם שהגיע לישראל, ולבסוף נכנסו כוחות המינהל האזרחי ופירקו את המפעלים האלו. כאן מדובר בשמורת טבע שלא לחינם אמורים לא לגעת בה. כרגע הם באים ומפירים את ההסכם ברגל גסה, מחריבים את המדבר. אל תספרו לנו שאין מה לעשות, כי עובדה שעשיתם. תואילו ותכניסו גדוד מג"ב ותהרסו את כל הדבר הזה. תחזירו את המצב לקדמותו". יצוין כי ב־2017 סגר המינהל האזרחי מחצבה לא חוקית שהיתה במקום, דבר שפורסם ב"ישראל היום".

אנחנו פונים שמאלה ויורדים לוואדי בסמוך לעיר החדשה, ולעינינו מתגלה תמונה מחרידה. מתחם ענקי בצבע שחור, שנוצר כתוצאה משריפת פסולת אלקטרונית. "אל תדרוך על השחור, זה לא יורד", מזהיר אותי מנש. השריפה הזו, שכבר אינה פעילה, דלקה במשך יותר מחודש, מפיצה זיהום אוויר חמור, עוד אות לנזק הכבד שמבצעים הפלשתינים בלב שמורת הטבע.

שלמה רבינוביץ' מארגון "ירוק עכשיו" אומר כי הפגיעה בקרקע קריטית. "יש שם מיני חיות וצמחייה מיוחדת, שנפגעת באופן חסר תקנה. התשתיות פוגעות בצורה משמעותית בבעלי החיים שרוצים לעבור, והורסות את התוואי של הוואדיות שנמצאים במקום. זה מצטרף למחצבה שהיתה פעילה במקום ולמפעל מלט שביקשו קרובי משפחה של אבו מאזן לבנות באזור. הבעיה היא שאין שום אכיפה במקום. המינהל האזרחי אומר שהוא לא יכול לפעול בשטחי A ו־B (שניהם בשליטה אזרחית פלשתינית, ח"ג), וגם בצה"ל אומרים שמותר לו לפעול רק בשטחי C כשמדובר בנושאים כאלו. שני הצדדים התחייבו לשמור על השמורה, ובפועל נתנו לרשות יד חופשית לעשות מה שהיא רוצה. מי ישמור כעת על השמורה?"

אנו חוזרים לציר הראשי בשעת צהריים ומגלים שאנחנו לא לבד. מדובר ביום חג מוסלמי ומשפחות רבות הגיעו למקום. הנסיעה האיטית והעובדה שמשפחות שלמות נוסעות ברכבים מלמדות בבירור שמדובר במשפחות ששוקלות לרכוש קרקע באזור. שיירה של ג'יפים ניצבת לפנינו, ופתאום העובדה שזהו שטח בשליטה פלשתינית אזרחית, ודה־פקטו גם ביטחונית, מוחשית במיוחד.

אנו מחליטים לעזוב ועולים בחזרה לשביל העפר שממנו באנו. הכביש והבתים שנבנים הולכים ומתרחקים ולבסוף נעלמים מעבר להר, ואנו חוזרים שוב למדבר במלוא הדרו. הנזק עדיין לא הגיע לכאן, אבל אין אף אחד שמוכן לעצור את הרכבת הדוהרת. המדבר יורד לטמיון, ונראה שכמעט לאיש לא אכפת.