תסמינים של דיכוי: כך מועצת קפלן־איילון משתיקה דעות

אנשים מדברים על פחד. אנשים שאני מכיר, חלקם ידידים. הימנעות. הפחד הוא עמום ולא מוגדר, תחושת דיכאון, מועקה. זה לא דומה לפחד הממוקד בתקופה שבה האנשים הפשוטים, שדילגו על שיעורי אזרחות, נסעו באוטובוסים וחיכו בכל רגע לפיצוץ. לפחות ידעת ממה בדיוק אתה מפחד. היום אתה מפחד מהלא נודע ומהמוכר, שהפך לשונה כל כך. דון סיגל תיאר את זה בקלאסיקה הקולנועית "פלישת חוטפי הגופות". מתוך גולמי כרובית, מעין פקעת שעירה, בוקעים אנשים. הם כפילים מדויקים של האנשים המוכרים מהסביבה - אך לא. הם הפכו לסוג של בובות מדקלמות אטומות, לאחר שמבחינה מטאפורית נעשתה להם החלפת מוח.

העדויות הברורות הן לכך שאנשים מפחדים לדבר זה עם זה; או שתחשוף ברחבי הקמפוס שאתה תומך ברפורמה, ואז הקריירה שלך או מעמדך האקדמי והחברתי יימחקו ויידרסו; או שפשוט תדרוך בטעות על מוקש, והאיש הכל כך מוכר שאתה מדבר איתו יתפוצץ לך בפנים. אז אתה נמנע משיחה ומדיבור חופשי. אם מדברים, לא רוצים לדבר על פוליטיקה. נמנעים מהשמעת דעות. אלה מושמעות בצורה עקיפה, מדודה, מעורפלת, כמו הכנסת אצבע למים הקפואים, לבדוק את העומק והקור. מגששים, ואם מרגישים שאפשר להתנהל בצורה אנושית - מתחילים להיות נועזים יותר ולנסח כמה מחשבות.

יש לכך סיבות ספציפיות. הציבור נשלט במידה רבה בידי גופים שאין לו דרך להשפיע עליהם. גופים שלא ניתן להשפיע עליהם. שואלים את גלי בהרב־מיארה, מה בנוגע לערוץ 14, את מתכוונת לסגור אותו? היא מכחישה. עכשיו היא מכחישה שהיא "מתכוונת". מחר היא לא תכחיש, כמו סיפור הנבצרות של ראש הממשלה, התרגיל הזכור לביצוע הפוטש. ערוצי הזרם המרכזי מאוחדים בתלכיד של קרטל כיסוי ודעות, השותף למהומות השמאל־מרכז־מעמד שליט. עוצמת שטיפת המוח התעמולתית דומה למה שהעולים מרוסיה מכנים "הערוצים הפדרליים". דהיינו, ערוצי פוטין.

הגידו חבריא מה שתגידו, דמוקרטיה וחיי חופש זה לא. זה סוג של משטר סמכותני, אוטוריטרי. לא מומלץ להשתמש במושג "דיקטטורה", שהשמאל הפך לדגלון השקר. לא, המשטר הסמכותני אינו המשטר הרשמי שבראשו הממשלה הנבחרת, אלא זוהי התארגנות מטעם הנהגת המהומות בקפלן־איילון, הצמתים והכוחות. הולך ומתהווה בליבה של המדינה היהודית, החברה הישראלית, גוש בדלני, שמתייחס למדינה המוכרת ולממשלתה כמדינת עוינת, אם לא כמדינת אויב. כשבוגי יעלון מצווח שיש לעצור את שר המשפטים לוין, הוא לא סתם שעון קוקייה מקולקל. זה מפחיד, והוא משמיע איומים כאלה גם בחדרי־חדרים כמו דון קורליאונה מהרפת.

באמריקה העריצות של דמוקרטיית הווק (woke) שומעת את האמירות האלה. בין השאר זה מכוון לאוזניים האלה, ויריב לוין עלול להפוך לפרסונה נון־גרטה. כמו בן גביר, כמו סמוטריץ'. ראש הממשלה? השבוע לפחות משלחת מגוונת דו־מפלגתית בראשות מנהיג הרוב בבית הנבחרים מקארתי באה לתת כבוד לכנסת ישראל, המוסד הנבחר הריבוני שנאבק עכשיו על סמכויותיו ועל סמכויות הממשלה.

מה שהם מבינים

אם המהפכה המשטרית של ממשלת "העליונות היהודית" עומדת להקים "דיקטטורה", אז למה המיעוט שיסבול יותר מכולם לא מצטרף להפגנות?

ערב יום הזיכרון רחשה מהומת דיווחים סביב התערבות בג"ץ בעניין כניסת פלשתינים לתחומי הקו הירוק כדי להשתתף בטקס השכול המשותף בגני יהושע. היו מעט דיווחים על מה שהיה שם. הנאום הבולט היה זה של פרופ' נטע זיו, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב, שאמרה: "הטקס היום חשוב יותר מתמיד. רוחות רעות, קיצוניות וגזעניות מנשבות בימים אלה... ומפיחי הרוחות הרעות מאיישים תפקידי מפתח בממשלה. הן מטיפות לעליונות יהודית ולהעמקת הכיבוש. הן מבקשות לזרות שנאה בין העם הפלשתיני והישראלי".

אם המהפכה המשטרית מטעם ממשלת "העליונות היהודית" הולכת להקים "דיקטטורה", אז למה המיעוט שיסבול מזה יותר מכולם, "הפלשתינים אזרחי ישראל", לא מצטרפים להפגנות, לחסימות, לאש? התשובה פשוטה: הם יודעים שמה שפרופ' זיו אמרה הוא שטויות, המכילות ביטויים מהפרוטוקול השמאלני הטוטליטרי האמריקני. בייחוד האמירה המסוכנת על "עליונות יהודית", שהיא תרגום ישיר למושג white supremacy, עליונות לבנה, שנועד בין השאר לאוזניים אמריקניות. זה לא רק הרוחות הרעות - לפי האמירה הזאת, עצם הרעיון של מדינה יהודית פירושו "עליונות יהודית". "ישראל דמוקרטיה תוססת ומלאת חיים בלב המזרח התיכון" של אורסולה פון דר ליין בוודאי הרגיז את זיו לא פחות מאשר את הפלשתינים.

מגילת העצמאות מבוססת, ראשית לכל, על כך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, ועל סמך האמור במגילה אסר גדול השופטים, הליברל הגדול שמעון אגרנט, את השתתפותה בבחירות של הרשימה הערבית שמאחוריה הסתתרה תנועת "אל־אַרְד" (1965). "משמעותו של אותו אני־מאמין הוא שדבר המשכיותה - ואם תמצי לומר: 'נצחיותה של מדינת ישראל' - מהווה עובדת יסוד קונסטיטוציונית, אשר חלילה לה לרשות כלשהי של המדינה - בין רשות מנהלית ובין רשות שיפוטית או מעין שיפוטית - להתכחש אליה בבואה להפעיל סמכות מסמכויותיה..." כתב השופט אגרנט בפסק דין אל־ארד.

הוא מוסיף בהתייחסות ישירה למגילת העצמאות: "לא יכול להיות ספק בדבר - וכך מלמדים ברורות הדברים שהוצהרו בשעתו בהכרזה על הקמת המדינה - כי לא זו בלבד שישראל היא מדינה ריבונית, עצמאית, השוחרת חופש ומאופיינת על ידי משטר של שלטון העם, אלא גם שהיא הוקמה כ'מדינה יהודית בארץ ישראל', כי האקט של הקמתה נעשה, בראש ובראשונה, בתוקף 'זכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי לחיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית', וכי היה בו באקט זה משום הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל".דבריה של פרופ' זיו הם בגדר הכחשת מגילת העצמאות וערכי היסוד של הקמת מדינת ישראל. בטקס האלטרנטיבי עצמו נכחו לפי הערכות יותר מ־10,000 איש. שמעתי מאנשים אמינים שהיו שם, שהנוכחות היתה רבה יותר - כ־16 אלף.

אין שום אירוע ביום העצמאות שבאים אליו כל כך הרבה אנשים. אפשר לומר כי בגני יהושע נוסדה האנטי־מדינה. זהו כיום המרכז האידיאולוגי־נפשי של הגוש הבדלני של אזרחי האנטי־מדינה. ויש להם כפיגום לבניין יועצת משפטית שפועלת לא רק בניגוד לסמכות החוקית של שר הביטחון, אלא גם בניגוד למגילת העצמאות, לפסקי דין חוקתיים שהסתמכו על מגילת העצמאות, וגם לחוק הלאום. החוק שרבים תמכו בו, עד שגילו שמדינה יהודית היא בבסיסה גזענית. יש כאן הטמעה מוחלטת של התעמולה האנטישמית האנטי־ישראלית מאז ימי סטלין ועד ימי "ציונות היא גזענות".

עיניים על 24'

מקארתי מגיע בשעה שמדיניות החוץ של ביידן נראית כמו טיסה לשום מקום. רוסיה שואבת את עתודות הנשק של המערב, ואובדן דרך גמור מול איראן

אף שארי שביט רוקם לו ואורג ומרכיב כבר את ממשלת החלומות בראשות דמותו המאחדת של רב־אלוף בני גנץ, שזכה בבחירות ב־12 מנדטים בלבד, ממשלה שתמחזר את קואליציית בנט־מנסור בתוספת הליכוד, לביבי נתניהו אין כנראה כוונה למלא את המשבצת שמיועדת לו. בתסריט של הפוטש המתוכנן, לביבי מיועד התפקיד של ראש ממשלה חליפי!

אבל יש בעיה קלה. דווקא השבוע האחרון היה טוב לראש הממשלה. זה התחיל אמנם בצלילי "מלון קליפורניה" של אוחנה ואוחיון והסתיים באקורד עזתי צורם. ביבי כאילו גמר את הצלילה הארוכה מתחת לגל, ופתאום בלי שמישהו הרגיש מופיע בישראל, במשכן הכנסת, קווין מקארתי, מנהיג הרוב בבית הנבחרים, שבפועל הוא אחד משני המנהיגים החזקים בארה"ב.

כמה ימים קודם לכן נערכה הפגנת הענק בירושלים בתמיכה ברפורמה המשפטית. הוכח לאהוד ברק, חבר הרשת של ג'פרי אפשטיין ונועם חומסקי, שלא מדובר ב"הפיכה משטרית" שנכפית "מלמעלה למטה", כדבריו בצ'טהאם האוס, לצורך מיסוד דיקטטורה בישראל - אלא בתביעה שמגיעה מלמטה, משורשי העשב, אם לא משירת העשבים. יש תמיכה עממית רחבה בציבור ברפורמה משפטית שהיא לא יותר מכמה תיקונים והתאמות. אלא שכידוע, גם איזון גלגלים זה לא דבר גדול, אבל אם לא עושים אותו זה יכול להיגמר בתחתית הוואדי.

היו אחדים שקווין מקארתי נראה להם נשיאותי בהופעתו בכנסת. הדמוקרטים עמלו קשה לנטרל את תמיכת היהודים בישראל, אבל ישראל מיסדה לעצמה תמיכה רחבה בעם האמריקני, ומרכז התמיכה הוא המפלגה הרפובליקנית. בעוד מקארתי מבטיח לישראל את הסיוע הביטחוני הדרוש, הגורמים המשפיעים ביותר במפלגה הדמוקרטית - ברני סנדרס, אילהאן עומר, רשידה טליב ואלכסנדריה אוקסיו־קורטז וחברותיהם - מאיימים לשלול מישראל את הסיוע הביטחוני בגלל פגיעה בזכויות האדם וכל המניפסטים של עיתונות השמאל בישראל. עכשיו גם בגלל "חיסול הדמוקרטיה".

מקארתי מגיע בשעה שמדיניות החוץ של ביידן נראית באמת כמו טיסה לשום מקום. מלחמה גדולה מול רוסיה ששואבת את עתודות הנשק והתחמושת של המערב, כולל ישראל, ואובדן דרך גמור במזרח התיכון מול איראן. המזכיר בלינקן מואשם בעדות שקר על מעורבותו בפרשיות האנטר ביידן.

כך שהאסטרטגיה המשותפת של מקארתי ושל נתניהו - אני אדאג לך ואתה תדאג לי, לפי הספר האירי - נראית כנושאת רווחים. כרגע התקשורת עוסקת בתסריט המשעמם של ביידן־טראמפ חלק ב' ב־2024. אבל פגי נונן, אחת הפרשניות הוותיקות והחדות של ה"וול־סטריט ג'ורנל", גורסת שצפויות הפתעות, כשאין הרבה אנשים שבאמת רוצים לראות עוד מרוץ כזה.

העניין הוא שלא לגמרי ברור מי אצל הדמוקרטים יכול לאתגר את ביידן, למרות הפופולריות הנמוכה שלו במפלגה. ואילו את טראמפ מאתגרים דסנטיס, פנס, ניקי היילי, ואולי יצוצו מועמדים נוספים.טראמפ הוא המועמד המועדף על... הדמוקרטים. כלומר, הכי קל להם לנצח אותו. ככה הם מאמינים. המכשלה הכי גדולה של ביידן היא מספר 2 שלו, קמאלה האריס. יש איזה קונצנזוס שגם אם ייבחר בגיל 82 לכהונה נוספת, הוא לא יסיים אותה ובמקומו תיכנס הסגנית, שהתפרסמה בעיקר בצחקוקים חסרי הפשר שלה. אמריקנים רבים פוחדים ממצב כזה. אם יחליף אותה במועמד או במועמדת רציניים יותר, זה גם לא ייראה טוב. כאילו הוא רץ לכהונה שנייה כדי לפרוש אחרי שנה או שנתיים.

מטאטא ושטיח

מתברר שהיו אלפי האזנות בלתי חוקיות, אבל דו"ח מררי קבר את התוצאות, והתקשורת מיהרה לזכות את הפרקליטות. זמן לוועדת חקירה

הפגז של השבוע אלו דו"חות המשטרה ומשרד המשפטים על האזנות סתר ב־2021, שחושפים כ־1,800 "ניסיונות הדבקה" במסגרת השימוש בפגסוס. צריך להיזכר רק במה שקרה בתחילת 2022, בעקבות התחקיר של תומר גנון. בהתחלה הממשלה עצמה בראשות בנט היתה בהלם ונשקלה הקמת "ועדת חקירה", אך עד מהרה התעשתו כל שומרי הממסד, והיועץ המשפטי מנדלבליט ערב פרישתו הצליח לבצע מבצע הכלה כשמינה את המשנה ליועמ"ש עמית מררי לעמוד בראש ועדה שתחקור.

על כך אמר יו"ר ועדת החוקה השבוע שמחה רוטמן: "הגוף החוקר הוא גם הגוף שכשל"."סיכלתם בזמן אמת את החקירה", אמר ח"כ משה סעדה, שהאשים את מנדלבליט כי הוא הבעיה. את הדו"ח כבר קיבלה בעיה אחרת, שנקראת גלי בהרב־מיארה.

מתברר שהיו אלפי האזנות בלתי חוקיות, אבל דו"ח מררי קבר את התוצאות, והתקשורת ופוליטיקאי הממשלה מיהרו לתת זיכוי מלא למשטרה, לפרקליטות ולשופטים שאישרו בעיוורונם ובבורותם חלק מהפעולות הבלתי חוקיות. מררי עצמה מיהרה השבוע לאמץ את הסיסמה המוכרת: "הכשל הזה הוא כשל מערכתי". הכוונה - אף אחד לא אחראי, אף אחד לא ייתן את הדין.

השר הקודם, עמר בר־לב, מיהר לפני שנה להכריז על "זיכוי מהדהד למשטרת ישראל" ודרש התנצלות. אלשיך הכריז: "אין פגסוס במשטרת ישראל, למען הסר ספק". עכשיו הוא נואם בכיכרות. מדובר במחדל, שבליבו פגיעה יסודית בהליכים משפטיים ובזכויות אזרח. מצופה שהיועצת המשפטית בהרב־מיארה תתפטר, כיוון שנתנה חסות לדו"ח שכולו טיוח והסתרה. ועדת החוקה צריכה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית עם סמכויות רחבות.