שירלי הארו (53), ישראלית ילידת רמת גן, חיה כבר 22 שנה בקווינס שבניו יורק. מאז באו לעולם שלוש בנותיה, היא ובעלה נמצאים בסוג של מאבק מתמיד, שבו הם מנסים להציג לדור ההמשך את חג החנוכה, המתקיים בד בבד עם חג המולד, כמספיק אטרקטיבי. מאבק לא פשוט. "יש כזו סצנה בסידרה 'חברים'", היא מספרת, "רוס מנסה להטמיע ערכים יהודיים בילד שלו באמצעות חנוכה, אבל קשה לו להתחרות עם סנטה קלאוס. הוא מתחפש ל'ארמדילו של חנוכה', בניסיון להיות קצת יותר אטרקטיבי, אבל זה לא עוזר", שירלי מחייכת וממשיכה: "ככה זה גם אצלנו. מצד אחד קשה מאוד להימלט מחגיגות הכריסמס, ומצד שני אנחנו יהודים וחנוכה זה החג שלנו - הכל מתערבב".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
גם השנה משפחתה של שירלי ויהודים אחרים המתגוררים בחו"ל יתמודדו עם שני החגים המתקיימים בעת ובעונה אחת: הפעם ערב החגיגות של חג המולד יתקיים בנר שמיני של חנוכה. מדובר בקונפליקט תמידי עם זהותם היהודית. "בארץ אין בכלל הרגשה של חג המולד, אבל אצלנו זו תקופה ארוכה של חגיגות, ואי אפשר לברוח מהן", אומרת שירלי.
"זה כמו שבארץ, בתקופת החגים - ראש השנה וסוכות - כולם מרגישים את אווירת החג. יש קניות, ארוחות משפחתיות. כאן בניו יורק זה אותו דבר, אבל הרבה יותר גדול, צבעוני ומפתה. הרחובות מקושטים, בחנויות יש מבצעים מיוחדים, כולם קונים מתנות זה לזה. קשה להתעלם מהאווירה הזו. מצד שני, ברור שיש את חנוכה, שגם הוא מאוד משפחתי, ובכל זאת להדליק נרות ולאכול סופגניות, דונאטס, שממילא אוכלים כל השנה, זה לא ממש אטרקטיבי", היא מוסיפה.

חנוכיית ענק בלונדון // צילום: טל כהן
שירלי טוענת שההתמודדות של היהודים עם שני החגים מגוונת. יש כאלה שמתעלמים מחג המולד, אחרים מתעלמים מחנוכה (אולי בשל הריחוק מישראל), אבל לדבריה: "מה שמאוד נפוץ הוא פשוט לחגוג את שני החגים יחד. מדליקים נרות, אבל גם מחלקים מתנות ומקשטים עץ אשוח". צריך לדעת שזה המצב גם במשפחות שבהן רק אחד מההורים הוא יהודי.
נרות בברלין
ההתמודדות עם הכפילות הזו קיימת כמובן גם מחוץ לתחומי ארה"ב. כך למשל בברלין, העיר הגרמנית שהפכה בחודשים האחרונים למעין סמל של טשטוש הזהות היהודית, על רקע מחאת המילקי. על פי הערכות, 90 אחוזים מיהודי העיר, שבה נמצא אחד הריכוזים הגדולים של יהודים באירופה (30 אלף), חוגגים את שני החגים.
אין בברלין קרבה גדולה למסורת היהודית. הסיבה לכך היא שמדובר ביהודים שמתגוררים בה כבר עשרות שנים או בישראלים - רובם חילונים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית - שגם טרם ירדו מישראל לא היו קרובים במיוחד לדת. הרב המקומי, שמואל סגל, מסביר: "חג מולד בגרמנית נקרא 'ויינחאט' ולחנוכה יש שקוראים 'ויינוקה' וחוגגים את שני החגים יחד".
עוד מספר הרב סגל: "לפני שנתיים היתה סערה גדולה, כאשר המוזיאון היהודי בברלין עשה תערוכה שלמה תחת הכותרת של 'ויינוקה' - לנו זה כאב מאוד. עם זאת, אצלנו תמיד מסתכלים על חצי הכוס המלאה - בשער ברנדנבורג, אחד המקומות הכי מרכזיים בעיר, נעשה השנה טקס מכובד של הדלקת נרות, עם חנוכייה מיוחדת בגובה של עשרה מטרים. ראש העיר, שגריר ישראל בגרמניה ושר הפנים הגרמני ישתתפו.
"אז מצד אחד תהיה החנוכייה, ומצד שני עץ אשוח, באותו גובה, והיהודים יהיו באמצע. גם בזה אפשר לראות את חצי הכוס המלאה - אנחנו היהודים, כל כך מעטים בעולם לעומת הנוצרים, ולמרות זאת, במקום הכי מרכזי בגרמניה, יעמדו שני הסמלים האלה זה לצד זה בצורה שווה".
הרב סגל מוסיף ומסביר ש"אי אפשר להכריח את היהודים לחגוג רק את חנוכה, זו לא הדרך שלנו", ומצביע שוב על חצי הכוס המלאה: "יש הרבה יהודים שחוגגים חנוכה ושמים בבית עץ אשוח. אבל, מצד שני אפשר בפירוש לספר שהזהות היהודית דווקא מתחזקת פה בברלין. נפתחים עוד בתי כנסת והמגמה חיובית. אני בטוח שהשנה יהיו יותר בתים שידליקו נרות חנוכה מאשר בתים שיציבו עץ אשוח".
כוחה של מסורת

חנוכיית ענק בטביליסי // צילום: אי.פי
ובחזרה לארה"ב, למנהטן, שם הרב אוריאל ויגלר, שליח חב"ד, חי את הבעיה כבר שנים ארוכות. הוא חי במקום עם אשתו וארבעת ילדיו, בתוך קהילה ענפה. "בעונה הזו בדצמבר יש אורות בכל העיר של כריסמס, הכל מואר ובכל בית עץ אשוח, אפילו בבניין שבו אני גר. אי אפשר שלא לראות את זה", אומר הרב ויגלר.
"אם אתה יהודי, אתה מרגיש לא שייך וזה מצב לא נעים, ולכן בחנוכה אנחנו מגבירים את הפעילות שלנו", הוא ממשיך בדבריו, "בנר הראשון שכרנו, כל בתי חב"ד יחד, את כל מגרש ההחלקה המרכזי בלב מנהטן, ונעשה בו אירוע שישתתפו בו כל יהודי האזור. כולם מוזמנים. זה אירוע פופולרי, ובכל שנה באים כ־2,000 אנשים. אנחנו ניתן לאנשים להרגיש שיש לנו אפשרות אחרת, שיש לנו מסורת כל כך יפה ושהיא שלנו". אפילו את הבדרן אורי חזקיה הם גייסו במיוחד לאירוע.
עם זאת, הרב ויגלר מודה שגם בתוך משפחתו נעשה מאמץ לא פשוט להתחרות באטרקציות של חג המולד. "אנחנו מקפידים לתת מתנות לילדים בכל ערב כשמדליקים נרות חנוכה. הילדים מתרגשים לקראת החג הזה. אי אפשר להתעלם ממה שקורה בחוץ, הילדים שואלים על זה, אבל הם יודעים שהמורשת שלנו היא המכבים מול היוונים, שיש את המנורה ושמדובר בחג יפה, כך שלא חסר להם כלום".
ואם תהיתם, אז גם כאן, בישראל, חנוכה נלחם על מקומו במידה מסוימת. "כשברקע יש פסטיגלים ומחזות זמר, הפוקוס של החג נודד מהתוכן האמיתי והעמוק שלו", מסביר יו"ר צעירי חב"ד בישראל, הרב יוסף אהרונוב, ומוסיף: "אנחנו משקיעים אנרגיה ויצירתיות רבה כדי לחשוף את האטרקטיביות שטמונה בחג: חנוכיות על רכבים, הצגות חינוכיות ושלל פרסומים שמנגישים את החג לעברית של ישראל מודל 2014".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו