כל מה שעושה - לא טוב?

גם ההחלטה על העלאת שכר מינימום גרמה לתקשורת לזעום • הכול מתוך רוח רעה • דעה

נתניהו, הבטיח להעלות שכר מינימום // נתניהו, הבטיח להעלות שכר מינימום

ההחלטות שקיבלה אתמול ממשלת ישראל בעניין גובה שכר מינימום ו"מחיר מטרה" לדירה הן הוכחה מובהקת לכך שממשלה בעלת יכולת משילות, שיש אמון בין מרכיביה, מסוגלת במהירות גבוהה יחסית וביעילות מירבית להתמודד עם סוגיות משקיות סבוכות. אין מדובר בכלכלת בחירות, אלא בהחלטות ראויות ונכונות שיכולות להתקבל כאשר משרדים מנוהלים בידי שרים הבקיאים בתחום אחריותם. תפקידה של ממשלה לנהל את המדינה גם בחודשים שלפני בחירות, ובוודאי לעסוק בתיקון עיוותים שנגרמו מחוסר מעש ויכולת של שרים שביקשו לקדם תוכניות דגל משל עצמם בניגוד לכל שיקול דעת כלכלי ומקצועי.

התקשורת כמובן זועמת. כשלא פועלים הם מלאי טענות כרימון, וכשמקבלים החלטות - גם אז יש ביקורת. ההחלטות שהתקבלו מקשות על התקשורת להציג את מדינת ישראל כמדינה נחשלת, שבה הומלסים נראים בכל פינת רחוב ואלפי נשים נאלצות לעסוק בזנות. הכל מתוך רוח רעה ושנאה תהומית לבנימין נתניהו ולשלטון הימין. הבולשביקים בתקשורת אימצו מזמן את הסיסמה הידועה: כמה שיותר רע - יותר טוב.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

יכולת ממשלה לתפקד מותנית בתפיסת אחריות קולקטיבית של כל חבריה. אחריות שקיבלה ביטוי גם בחוק יסוד: הממשלה. ממשלה היא שותפות מורכבת, שבה חייבים כל השרים להפנים כי ציבורית איש מהם אינו יכול להטיל אחריות על זולתו. מרגע שממשלה מקבלת החלטה, ברוב או מיעוט, אמורים השרים להתייצב מאחוריה. כאשר כל שר רואה לנגד עיניו אך ורק את קידום מטרותיו האישיות והמפלגתיות, נוצר אי אמון בתוך הממשלה שמשתק את יכולת הפעולה שלה. משנבחרה ממשלה, היא אמורה לשרת את כלל אזרחי המדינה ולהתעלם מהאינטרסים של השרים עצמם. בממשלה קצרת המועד, שכהונתה פסקה בטרם עת, היו כמה שרים שמייד עם כניסתם לממשלה ראו את חברותם בה ככן זינוק והמראה לבאות. כל זאת מתוך שכנוע עמוק שהם מתאימים ביותר להיות ראשי ממשלה, אף שהניסיון והיכולות שלהם מוגבלים בעליל, כפי שכבר ברור היום לכולם. כאשר כל שר נושא בתרמילו את תפקיד ראש הממשלה וכל מעייניו לקידומו האישי, אך טבעי ואנושי הוא ששרים אחרים לא יכופפו את קומתם אל מול מי שמנסה להתנשא עליהם. ניסיון הפוטש, שהיום כבר ברור לכולם, היה סופו של מהלך ולא ראשיתו.

יש לקוות שאזרחי המדינה, בבחירות הקרובות, יצליחו להיישיר מבט אל המציאות וישאלו את עצמם שאלה אחת ויחידה: בידי מי הם מוכנים להפקיד את עתידה של מדינת ישראל בימי מסה ומבחן, מבית ומחוץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר