סוד גלוי

גופה ברכב בוער, שסביבה מתעופפים באוויר לכל עבר שטרות רבים של דולרים, יורו ודינר ירדני - ועשרות מתושבי עזה מסתערים עליהם. המחזה הסוריאליסטי הזה התרחש בצפון העיר עזה בתחילת צוק איתן, לאחר שטיל שירה חיל האוויר חיסל את "שר האוצר" של חמאס, מוחמד טלעת א־רול, וחשף אגב כך את האוצר אשר הסתיר בתא המטען של מכוניתו. התמונות המביכות האלו, מבחינת חמאס, לא שודרו כמובן באמצעי התקשורת הרשמיים של תנועת הטרור, אלא פורסמו (באופן מיידי) בפייסבוק וברשתות החברתיות על ידי אזרחים עזתים. משם הן כבר נפלו כפרי בשל לידי יחידת "חצב" של צה"ל - יחידת איסוף המודיעין הגלוי של אגף המודיעין. 

חיילי היחידה עשו בהן שימוש כפול: ראשית הפיצו אותן לידי גורמי המודיעין השונים, כדי לספק הוכחה חותכת לחיסולו של א־רול, ובד בבד התמונות נשלחו גם לידי יחידת דובר צה"ל (שנציג שלה יושב באופן קבוע במשרדי חצב). אלו האחרונים הפיצו אותן בכל מדיה אפשרית ועשו מהן מטעמים הסברתיים של ממש ("תושבי עזה רעבים ואנשי חמאס מסתובבים עם מיליונים ברכבם"). 

"עד לפני כמה שנים, כדי להגיע לתמונות מהסוג הזה, על צה"ל היה להפעיל אמצעים טכנולוגיים דוגמת מזל"טים, שהיו מספקים תמונה שצולמה ממרחק רב וממעל", מסביר סא"ל ר' (42), מפקד חצב, "כיום, בזכות מהפכת הרשתות החברתיות, אפשר להשיג באופן מיידי תמונות איכותיות שצולמו ממרחק של מטרים ספורים, מזווית טובה. נוסף על הערך ההסברתי, זו גם ההוכחה הטובה ביותר שפגעת במי שרצית לפגוע".

ובצה"ל יש מי שמחכה בדיוק להוכחות האלו. "כשהגעתי לביקור במפקדת אוגדת עזה בצוק איתן, הקצין שאחראי לניתוח תוצאות התקיפות של כוחותינו אמר לי, 'תמסור לחבר'ה שלך המון תודה, בלעדיכם אני לא יודע מה הייתי עושה'", אומר סא"ל ר'. 

צילום:אלברט סדיקוב-ג'יני

 

מהפכת הרשתות החברתיות של השנים האחרונות הפיחה חיים של ממש במשרדי יחידת חצב הצנועים במתחם חיל המודיעין במרכז הארץ. בעוד בעבר חצב לא נחשבה מהיוקרתיות שביחידות 

המודיעין, שכן היא הפיצה בעיקר סקירות של התקשורת הממסדית במדינות ערב, הנתפסת כשופר תעמולה של השלטון, הרי כיום הדברים השתנו פלאים. 

"עיקר העיסוק שלנו הוא ברשתות החברתיות, ולא בטלוויזיה וברדיו", מסביר סא"ל ר', "בעידן של המדיה החברתית, המודיעין הגלוי הופך להיות הרבה יותר משמעותי. כבר לא מדובר רק בתעמולה, אלא בכתבים ובאזרחים שמעלים לרשת, בזמן אמת, מידע לא מצונזר ולא ערוך - וזה כבר חומר מודיעיני ערכי". 

בהתאם לכך, גם ההכשרה של חיילי היחידה (שמספרם מוגדר על ידי סא"ל ר' כ"קטן") השתנתה. כיום בחצב מחפשים לא רק חיילים בעלי ידע בשפות המדוברות במדינות היעד אלא בעיקר כאלו החיים את עולם האינטרנט ו"שוחים" ברשתות החברתיות. בהתאם לכך, מרבית חיילי היחידה הם צעירים בשירות סדיר, וכמעט שלא ניתן למצוא בה קצינים "מבוגרים" שגילם עולה על 30. 

 

מהירות תגובה

הידע העדכני הזה הוא שמאפשר את ההישגים הגדולים של היחידה. אחד מהם התרחש לפני כשנה, עם חשיפת נטילת האחריות של חמאס לחטיפת ורצח שלושת הנערים, נפתלי פרנקל, גיל־עד שער ואייל יפרח ז"ל. "מאז החטיפה חיפשנו במדיה הגלויה כל הזמן את פריט המידע הזה (נטילת האחריות של חמאס)", מספר סא"ל ר'. 

ב־20 באוגוסט 2014 היה כנס די אזוטרי של אנשי הלכה בטורקיה, אבל היתה לנו תחושה שמשם תצא איזו התבטאות, והתחברנו לשידור החי ביו־טיוב". ואכן התחושה הזו לא הכזיבה: סאלח אל־ערורי, בכיר חמאס האחראי לפעילות של הארגון בגדה, הודה בנאומו באחריות חמאס לפעולה. 

"ברגע שקלטנו את ההודאה הזו, מיהרנו להפיץ אותה במהירות בכל הערוצים האפשריים", נזכר סא"ל ר', ומדגיש כי "מהירות העברת המידע בעידן שלנו היא קריטית". דוגמה לכך היה אפשר למצוא באירוע אחר בצוק איתן, שהתרחש כשעה וחצי לפני אחת ממסיבות העיתונאים השגרתיות במהלך המבצע, שבהן נטלו חלק ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל דאז בני גנץ; התברר כי רקטה פגעה סמוך לגן ילדים פלשתיני במחנה הפליטים שאטי. 

בחמאס דיווחו על עשרה ילדים הרוגים ומיהרו להאשים את צה"ל בהרג מכוון של ילדים, אך מה שבארגון הטרור לא הביאו בחשבון הוא שמדובר באזור רווי בכתבים זרים, המתגוררים ברצועת בתי המלון הסמוכה, וכי לכתבים הללו יש חיבה לטוויטר. עד מהרה העלו כמה כתבים לרשת ציוצים וצילומים המוכיחים שמדובר ברקטה של חמאס - כלומר אירוע ירי שאינו קשור כלל לצה"ל.

ביחידת חצב ניטרו את המידע בזמן אמת, ועוד לפני שהחלה מסיבת העיתונאים, כבר סיפקו לרמטכ"ל תצ"א (תצלום אוויר) המוכיח מהיכן בדיוק נורתה הרקטה על ידי הפלשתינים. כל מה שנותר לגנץ לעשות היה להניח את התצ"א על השולחן בפני העיתונאים, ולומר בביטחון מלא כי מדובר באירוע של ירי עצמי תועה. "אם היינו מאחרים בשעה בקליטת הציוצים, אז העבודה שלנו לא היתה רלוונטית", מסביר סא"ל ר', "הרמטכ"ל היה נשאל שאלות כגון 'למה ישראל הורגת ילדים פלשתינים?' ולא היתה לו תשובה". 

דרך אגב, בין הכתבים שצייצו בנושא היה גם גבריאלה ברבאטי האיטלקי, שהגדיל לעשות ויום למחרת האירוע, כאשר כבר היה באיטליה, פירסם ציוץ השופך אור על אחורי הקלעים. "מחוץ לעזה, רחוק מנקמת חמאס; היתה זו רקטה תועה של חמאס שהרגה אתמול את הילדים בשאטי", נכתב בציוץ המרשיע. ברבאטי לא היה העיתונאי היחיד 

שצייץ רק אחרי שהיה בבית, רחוק ובטוח מזרועות חמאס.

 

ללמוד מהכישלון

נדמה כי צה"ל וחמאס מנהלים משחקי חתול ועכבר בנקודה זו: במהלך צוק איתן יצא דובר משרד הפנים הפלשתיני בקמפיין נרחב שהזהיר את הציבור העזתי מפני מעקב של ישראל אחר הרשתות החברתיות. אולם בניגוד אולי למה שהיה אפשר לצפות מחברה דיקטטורית, גם בעזה, בסופו של דבר, הקמפיינים האלו לא ממש עוזרים. 

"אפילו במרקם סגור הנשלט בצורה קפדנית על ידי חמאס, דברים יוצאים החוצה", מדגיש סא"ל ר'. "בכל נקודה יש סמארטפון, וכל אחד נהיה צלם ועיתונאי שמעלה מידע". וכשסא"ל ר' משתמש בביטוי "בכל נקודה", נראה כי הוא לא רחוק מתיאור המציאות. סג"מ י' (22), ראש צוות בחצב, שמתמחה במעקב אחרי ציבור במדיה החברתית, מסבירה כי "שיעור החדירה של האינטרנט ברצועה ובגדה הוא בסביבות 40 אחוז. השימוש נעשה בכל האמצעים, לרבות סמארטפונים, ובעיקר בקרב הצעירים". 

נתוני החדירה המרשימים הללו מאפשרים לא רק איסוף מידע מודיעיני טקטי, אלא גם איסוף מידע אסטרטגי בדבר הלכי הרוח של הציבור. הכוונה למידע העונה על שאלות רחבות יריעה במיוחד כגון: "האם הציבור הפלשתיני בעזה תומך בהסלמה מול ישראל?"; "האם מסתמנת אפשרות למהפכה?"; או "האם הציבור הפלשתיני תומך בדאעש?" 

"לא מזמן קיבלנו בבוקר טלפון מלשכת ראש אמ"ן, שבו נאמר כי 'ראש אמ"ן מבקש להבין עד הצהריים מה חושב הציבור הפלשתיני על כך וכך. בהצלחה, יש לכם שעתיים'", מספר סא"ל ר' בחיוך. 

הבקשה הזו של ראש אמ"ן אינה מופרכת, שכן הרשתות החברתיות הפכו את השאיפה עתיקת היומין - לדעת כיצד חושב ההמון - לנגישה מאי פעם. תוכנות מיוחדות מאפשרות למיין ולקטלג את הציוצים והסטטוסים השונים (לפי מילות חיפוש, למשל) ולספק תמונת מצב מאירת עיניים באמצעות גרפים צבעוניים. 

אך למרות החדשנות של התחום, בצה"ל כבר הספיקו להיכוות בו, ומסמנים כנקודה מכוננת את הכישלון בחיזוי האביב הערבי. כך, ראש אמ"ן הקודם, האלוף אביב כוכבי, אמר בנאום הפרידה שלו כי אחד הדברים שהוא לא הצליח בהם היה חיזוי המהפכה הראשונה במצרים. אלא שסא"ל ר' ממהר להדגיש כי למעשה, "המהפכה במצרים הפתיעה את כולם, כולל את מובארק עצמו. אף אחד באקדמיה, בעיתונות וגם בצבא, לא הצליח לחזות זאת. כולם פיספסו".

באמ"ן לא התנחמו בכך, ובעקבות הכישלון החלו בביצוע תחקיר מקיף שהוביל לשינוי מהותי ביחס לתחום חקר הלכי הרוח, ולשדרוג משמעותי של יכולות המעקב והניתוח שלו. "מדובר בתחום מאוד קשה ומורכב", מציין ר'. "מדיה חברתית היא לא חזות הכל, מדובר בחתך מסוים באוכלוסייה שעושה בה שימוש, בדרך כלל צעירים ומשכילים ולכן צריך להתייחס לכך בזהירות הראויה". 

ואחרי כל הערות האזהרה הללו, בחצב משוכנעים שהם יכולים לספק תמונת מידע עדכנית ואמינה של הלכי הרוח בקרב הציבור במדינות שאחריהן הם עוקבים. "החבר'ה פה מפתחים מומחיות, למשל בנוגע לשאלות איזה פורום אינטרנטי בעזה אמין יותר, על איזה משתמש טוויטר אפשר לסמוך וכו'", מסביר סא"ל ר'.

במענה לשאלה אם בדומה לשיח הישראלי, גם בציבור הפלשתיני התעורר שיח ער בדבר זהות המנצחים והמפסידים במלחמה, עונים לנו בחצב כי מדובר בשיח שונה. "לא רואים ברשתות החברתיות ביקורת על כך שחמאס הפסיד במלחמה", מסבירה סג"מ י'. לדבריה, "האזרח הפשוט לא 

מתמקד בשאלה מי ניצח ומי הפסיד אלא בשאלת מצבו היומיומי, והמצב הזה הוא מצב של פחד שיהיה גרוע יותר, ושל חשש להיקלע לעימות נוסף עם ישראל טרם סיום השיקום. המצב של התשתיות ברצועה קשה מאוד, ובציבור לא רואים אופק מהבחינה הזו". 

סג"מ י' מציינת כי שנה לאחר המלחמה, אפשר לזהות שהציבור הפלשתיני אקטיבי פחות ומעודד פחות פעילות טרור. לדבריה, "הלך הרוח השולט בקרב הציבור הוא של ציניות וייאוש. בהקשר של פעילות טרור, האמירות הנפוצות בציבור הן בנוסח 'מה זה משנה כבר' או 'מה זה ייתן אם אלך ואעשה משהו'". 

הדברים הללו היו נכונים לאורך כל השנה החולפת, למעט תקופה אחת: נובמבר־דצמבר 2014, שבה זוהתה בבירור התעוררות ציבורית סביב גל הטרור העממי בירושלים והסביבה (פיגועי הדריסה, פיגוע הגרזנים בבית הכנסת בשכונת הר נוף, רציחתו של הנער מוחמד אבו חדיר ועוד)."ראינו שיח מתלהם מאוד ברשתות שהתחיל ביוזמת חמאס, והאזרחים לקחו בו חלק פעיל: קראו לביצוע פיגועים נגד ישראל, והיו אקטיביים מאוד", מספרת סג"מ י'. 
ראש הצוות שאחראי למגזר הפלשתיני בחצב, סגן ע' (22), מפרט: "בשלב מסוים זיהינו את הקמפיין שהופץ ברשתות החברתיות ובעיתונים - שמעודד ביצוע פיגועי דריסה, עם משחק מילים "דעאס" ("דרוס" בערבית עם רמיזה לדאעש; ר"ש). הצפנו את המסקנות כלפי מעלה. עד מהרה ראינו בטלוויזיה שראש הממשלה עשה שימוש במידע שסיפקנו, ודיבר על הקמפיין המטריד וההסלמה בדברים שנשא בפני התקשורת בפתח ישיבת ממשלה".

הישג נוסף שמציינים בחצב הוא העובדה שזיהו מראש שלא צפויה התעוררות עממית מיוחדת ביום הנכבה האחרון (15 במאי). "חלק מההצלחה הוא גם להגיד שלא קורה כלום", אומר סא"ל ר'. "היה חשש להתפרצות בשל העובדה שמדובר ביום הנכבה הראשון לאחר צוק איתן ומכיוון שתהליך השלום תקוע, אבל ידענו להגיד שזה לא יקרה, שכן לא זיהינו התארגנות מסיבית ברשתות החברתיות". 

ובכל זאת, לפעמים החומרים המודיעיניים הערכיים מסתתרים דווקא בחומרי תעמולה. "אוצר" מעין זה מצאו אנשי חצב רק בשבועות האחרונים, בסרטון תעמולה שהפיץ חמאס בערוץ הטלוויזיה שלו. בסרטון, פעילי התנועה מכנים את חופרי המנהרות "גיבורים" ומדגישים את ההשקעה הרבה בתחום. 

הסרט הופק במטרה להעלות את המורל בקרב המחבלים המתעסקים בנושא, שכן כמה מהם מצאו את מותם לאחרונה בתאונות. "מדובר בכלי נשק הסברתי מדהים", אומר סא"ל ר'. "בזמן שעזה עדיין לא משתקמת ובעולם שואלים אותנו למה יש הגבלות על הכנסת חומרים לרצועה (כגון פרשת המשט), אנחנו יכולים להפיץ את הסרטון ולהגיד לעולם - תראו במה הם מתעסקים". 

 

"הקשקשן" של חיזבאללה

נושא אחר שמטריד מאוד את צה"ל בכלל ואת יחידת חצב בפרט הוא תופעת דאעש. בחצב מתעניינים בשאלה ממוקדת בהקשר הזה: האם דאעש חודר למדינות שסביבנו? לפחות בכל הקשור לרצועת עזה, לאנשי חצב יש תשובה ברורה: "בכל הבדיקות שעשינו עד עכשיו לא זיהינו תמיכה בדאעש בקרב הציבור ברצועה", אומר ר'. "להפך, זיהינו לא מעט סלידה של האזרחים מדאעש - ממעשי הזוועה שלו ומהיחס לנשים". 

אבל כידוע, במזרח התיכון אף פעם אי אפשר ללכת לישון שקטים. סרטון שפורסם בתחילת חודש יולי גרם לדאגה רבה בקרב אנשי חצב. מדובר בנטילת אחריות של ארגון המסונף לדאעש על ירי רקטות שבוצע מהרצועה לישראל. "הסרטון הזה הטריד אותנו מאוד, כי לראשונה ראינו את הסגנון של דאעש בתוך הרצועה. מדובר באותו לוגו, אותה הפקה ואותה רטוריקה, זה הטריד את כל המערכת", מספר סא"ל ר'.

בין דאגה למהפכה, הרשת מספקת לחיילי חצב גם לא מעט אתנחתות קומיות. כך למשל, במהלך תקופת צום עשוראא האחרון, מנהיג חיזבאללה חסן נסרארללה נשא נאום ארוך מדי יום - במשך כשבועיים. זה היה האות להפיכתו ל"חסן זמירה" ("הקשקשן") ברשתות החברתיות, כולל "האשטאג" (תיוג) פופולרי בהתאם. הגולשים אף ליגלגו על המשקה הקל ששתה במהלך כל נאום, וטענו שמדובר בתרופה מוסווית שנועדה להסתיר את עובדת היותו חולה. 

ואם יש דבר אחד שנדמה כי בחצב מעדיפים לשמור אותו בסוד, הוא התחושה שהמגע עם חומר סמוי חסר להם מעט. "כשהייתי חיילת צעירה בקורס, הרגשתי אולי טיפה מקופחת מכך שאני אתעסק בחומר גלוי ואחרים בחומר סמוי", מודה סג"מ י', "אבל ברגע שהגעתי ליחידה וגיליתי את רוחב היריעה של הנושאים שאני מתעסקת בהם ואת ההשלכות שיש לעבודה שאני עושה, אז קשה להרגיש פספוס". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו