נשארו בלי התעלול - ובלי הפתק

השבוע לבשו כמה שכונות תל־אביביות חג: כניסות לבתים קושטו בקורי עכביש מלאכותיים, בשרשראות של דלועים מפלסטיק ובעטלפי נייר. ילדים קטנים ומחופשים עברו מבית מקושט לבית מקושט, דפקו על הדלתות, התקבלו בממתקים ואז המשיכו לבית הבא, לפי מסלול שנקבע מראש. בערב נראו צעירים מחופשים ברחובות, בדרכם למסיבה או ממנה. הם חגגו את האלווין, ליל כל הקדושים.

יש שיאמרו שמקורו של החג בתרבות הקלטית־הפגאנית, ויש שידגישו את שורשיו הנוצריים. אלא שהחג לא הגיע לכאן מסיבות דתיות, אלא תרבותיות. הוא פשוט חלק אינטגרלי מסרטים ומסדרות טלוויזיה אמריקניים, והוא נראה ממש כיף, והילדים נהנים ממנו, וככה אפשר להכיר את השכנים - אז למה לא.

ייתכן שנשתכחה מלב ההורים שארגנו את מסעות ההאלווין של ילדיהם, שגם ליהודים יש חג שכולל שבוע של תחפושות בגנים, בבתי הספר, בבתים ובמועדונים. ואם רוצים לעבור מבית לבית, להכיר את השכנים, לתת ולקבל מממתקים - פורים יגיע ממש בקרוב, ויש לו אפילו מגילה מסודרת בתנ"ך.

זמן קצר לפני חגיגות ההאלווין המקומיות חגגנו את סוכות, חג שגם בו אפשר היה לעבור מסוכה לסוכה. בניית סוכה אמנם דורשת מאמץ גדול יותר מאשר ריסוס גדר חיה בקורי עכביש מפחית, אבל סוכות הוא לפחות חג שלנו. מצד השלילה - גם על פורים וגם על סוכות לא עשו הרבה סרטים דוברי אנגלית.

את המטרות החינוכיות והבידוריות שרצו להשיג מחגיגות ההאלווין - יכלו להשיג בחג יהודי שיש לו סיפור וקשר אליהם

בסוף ספטמבר אירח ראש הממשלה יאיר לפיד את שר החוץ של איחוד האמירויות, שביקר בארץ. לפיד לקח אותו למסעדה לא כשרה בתל אביב. לפיד הוא לא ראש הממשלה הראשון שלא שומר כשרות, ולא מנהל אורח חיים דתי. אחרי שהתמנה לראש ממשלה הוא לא הלך לכותל - אלא ליד ושם, ובכך המחיש כי בעיניו מדינת ישראל מתחילה בשואה, ולא בתנ"ך. נראה שכל כהונתו לוותה בהקפדה יתרה לא להיתפס בשום דבר יהודי. אפילו בנט, ראש הממשלה חובש הכיפה הראשון, מיהר לחלל שבת כדי לתווך בין רוסיה לאוקראינה - אז למה שלפיד יבדוק תעודות כשרות במסעדות כשהוא מארח נציג של מדינה זרה?

לפיד הוא ראש ממשלה חילוני מאוד ותל־אביבי מאוד. אלא שישראל היא לא תל אביב. אורח החיים הישראלי הוא על הרצף הדתי־מסורתי, וישראל, מדינת היהודים, נאמנה לכמה סממנים רשמיים של יהדות. לכן ראש ממשלה יכול לאכול מה שהוא רוצה - אבל נהוג בכל זאת להקפיד על איזה תקן רשמי מתוך כבוד לדת המקום, שהיא גם הדת שלו עצמו. אני מאמינה שלפיד אפילו לא חשב שיש קשר בין מעמדו הציבורי לבין סוגיית הכשרות. כמו הרבה חילונים תל־אביבים, גם הוא לא נתן על כך את הדעת. דגים שמעולם לא יצאו מהאקווריום לא יודעים מהו ים.

חגיגות ההאלווין לא נחגגו בירושלים או בבאר שבע. הן היו בשכונות מבוססות, חילוניות ומצביעות לפיד־גנץ־מרצ־עבודה בצפון תל אביב, ברמת השרון, בהרצליה, באבן יהודה, ואולי גם במקומות אחרים. השמחה שבה אימצו נישות מסוימות את מנהגי הגויים - ואפילו לא מנהגי גויים, אלא מנהגי נטפליקס - מעידה על ניתוק לא רק ממנהגי היהדות, אלא גם מסתם סולידריות אמורפית אך עקרונית עם תושבי המדינה שבה הם חיים. את כל המטרות החינוכיות והבידוריות שרצו להשיג מחגיגות ההאלווין - הם יכלו באותה הקלות להשיג בחג יהודי שיש לו סיפור ויש לו שורש ויש לו קשר אליהם, אם רק רוצים בקשר הזה.

לפיד לא היה צריך להתחיל להפריד בין בשר לחלב, אבל לדעתי הוא אפילו לא יודע שהוא חי בקרב אנשים שרובם מסורתיים יותר ממנו, ושיש להם כבוד ליהדותם המקומית והאישית הרבה יותר מלרשימת השמות שווי־המעמד שהוא מנה כשדיבר על שרשרת היהדות שלו: "משה רבנו, ישו, הרמב"ם, זיגמונד פרויד, קרל מרקס, איינשטיין, וודי אלן, בובי פישר, דילן, קפקא, הרצל, בן־גוריון".

לפיד הגדיר אנטישמיות בתור כל עוול בין אדם לחברו. "קנאים מוסלמים שהרגו בעשור האחרון יותר מ־20 מיליון מוסלמים אחרים. האנטישמים הם דאעש ובוקו חראם", ו"אנשים שהורגים במכות צעירים מהקהילה הלהט"בית". וכשהכל יהודי והכל אנטישמי - גם היהדות וגם האנטישמיות מתרוקנות ממשמעות.

לפיד וחוגגי ההאלווין לא יודעים הרבה דברים. זה בסדר. הם לא יודעים מה שהם לא יודעים - וגם זה קורה. אבל הם מסרבים להכיר את העם שבו הם יושבים, דוחים את תרבותם העתיקה ואת הסיפור הלאומי שלהם לטובת סצנות תוצרת אמריקה. ולפני, תוך כדי ואחרי בחירות - מזדעקים נגד מדינת הלכה. חבר'ה - אין לכם מושג מה זה הלכה. אתם אפילו לא יודעים מה מפחיד אתכם.

לא היתה ממשלה שהפגינה בוז וסלידה כלפי יהדותם של מדינת ישראל ושל אזרחיה כמו ממשלת השינוי. מטה הבחירות של יאיר לפיד פעל באופן אקטיבי להזרים מצביעים ערבים לקלפיות - לא כדי שיצביעו ליש עתיד, אלא לחד"ש־תע"ל, ימים ספורים לאחר שח"כ עאידה תומא־סלימאן ספדה ל"שאהידים" של "גוב האריות" שחוסלו על ידי צה"ל בשכם. שרת התחבורה חנכה קו מטרונית חדש בחיפה - בשבת. שר הבריאות הזכיר לבתי החולים שמותר להכניס חמץ בפסח, ושר האוצר הטיל מס על כלים חד־פעמיים ועל שתייה קלה בידיעה ברורה שעיקר הצרכנים הם חרדים. מילא היוהרה, אבל התוצאה של העיוורון לגבי טיבו של הציבור שמשתרע מחוץ לגוש דן, שלא לדבר על חוסר העניין (במקרה הטוב) שהם מפגינים כלפי הסיפור הקולקטיבי שממנו צמחנו כעם, כמדינה וכיחידים - היא הורים חוגגי האלווין בשכונות גוש השינוי, והפסד בבחירות לציבור חוגגי הפורים.

אחרי ההתנתקות, שבה תמך, כתב לפיד מאמר שבו הציע פרשנות, שלפיה מטרת ההתנתקות היתה "ללמד את המתנחלים שיעור בצניעות. אולי בדמוקרטיה". אפשר להציע גם לו שיעור דומה, ולאחל לו שתבוסתו תהיה שיעור בצניעות, שיעור בדמוקרטיה, והלוואי שגם שיעור ביהדות. הוא ומצביעיו זקוקים לשלושתן.