שוברי מסורת

לא יעזור שעברו 15 שנה מאז חדל לשמש הדובר הרשמי של המפלגה; כשש"ס עולה לכותרות, מתחיל הטלפון של איציק סודרי לעבוד שעות נוספות. תחקירניות של כל תחנת רדיו אפשרית, מפיקות של תוכניות בוקר, צהריים וערב - כולן מבקשות ממנו להסביר, להתייצב לימין המפלגה שבה גדל. 

כך קרה גם ביום רביעי השבוע, דקות ספורות אחרי הודעתה הדרמטית של ש"ס על התפטרותו של ח"כ יגאל גואטה: הטלפון של סודרי החל לצלצל, ובצד השני של הקו המתינו כל הבקשות המוכרות. סודרי - אדם רהוט והגיוני, שאוהב את המפלגה ולרוב שמח להסביר את עמדותיה - סירב בנימוס. כשניסינו לשמוע מה דעתו, התנצל ("עזוב, זה מסובך") והסתפק בציוץ בטוויטר: "עצוב לי מאוד".

ההתפטרות (אם אכן תתקיים בסופו של דבר) מכניסה את ש"ס למלכוד חדש ומסובך במיוחד, כזה שאפילו ותיקי המפלגה מתקשים להתמודד איתו. ש"ס היא מפלגה חרדית, שבמשך עשורים קרצה למצביעים המסורתיים. שיא גדולתה נרשם כאשר גרפה 17 מנדטים בבחירות 1999, רובם מהקהל הזה בדיוק. אלא שמאז המפלגה השתנתה ועושה את דרכה לעבר החרדיות, תוך כדי הזנחה של הקהל המסורתי. 

פרשת גואטה שהתפוצצה השבוע היתה, כך אומרים אנשי ש"ס, רגע הכרעה היסטורי: ח"כ חרדי, שכפוף למועצת חכמי התורה, מתייצב בתחנת רדיו, ומספר מיוזמתו ובגאווה שהשתתף בחתונה של אחיינו ההומוסקסואל. זה הרגע שבו המפלגה צריכה לבחור עד כמה היא מסוגלת להכיל את המזרחיים המסורתיים, והתשובה ברורה: ש"ס, החרדית היום הרבה יותר מבעבר, לא מסוגלת להשלים עם פריצת גדרות שכזו.

בקרב אנשי ש"ס לא נרשמת התרגשות מהדיבורים על זניחת הקהל המסורתי. "זה לא תהליך שהתחיל השבוע, וזה בטח לא בגלל יגאל גואטה", אומר אחד מאנשי המפלגה, "זה תהליך שהתחיל עם פטירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הרב עובדיה היה רב ראשי לתל אביב ודיין בבית הדין הרבני. הוא פגש ישראלים, הוא הכיר את החילונים, היתה בו לא מעט 'ישראליות'. אם זה היה קורה בתקופתו, הוא כנראה היה כועס מאוד, אפילו צועק על גואטה, אבל זה היה נגמר בהבהרה ושלום על ישראל. כשנשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס הוא הרב שלום כהן, שכל חייו היה ראש ישיבה ונתקל רק בבחורי ישיבות ובאברכים, עולמו ותפיסתו שונים לחלוטין. אמירות כמו אלו של גואטה נתפסות אצלו כחמורות במיוחד, ככאלה שאין להן מקום בעולם החרדי".

 

משמרת הצניעות 

מנגד, גורם אחר, שמכיר את המפלגה היטב ומלווה אותה כבר יותר מ־20 שנה, מפנה את האצבע המאשימה דווקא לכיוונו של גואטה. לטענתו, הח"כ פשוט הלך רחוק מדי. "אף פעם לא היתה דמות בש"ס כמו יגאל גואטה", הוא אומר, "גם כשהיו 17 חברי כנסת, היו כאלו שייצגו חוזרים בתשובה או היו מזוהים איתם, אבל לא היה אדם כמו גואטה. ש"ס היא מפלגה חרדית, ואמור להיות לה אופי של בן תורה חרדי־ספרדי. זה אומר שקט, צניעות, התרחקות מפומפוזיות. ח"כ מש"ס צריך להיות עסקן שיודע לעבוד ולדחוף, אבל להיות אישיות צבעונית מדי, כמו זו של גואטה? זו עלולה להיות בעיה". 

לפי אותו גורם, החריגות של גואטה לא מתבטאת רק בשפה ובהתנהלות, אלא גם באורח החיים שלו ושל משפחתו. "כשהבת שלו שחזרה בשאלה הופיעה בטלוויזיה והוציאה שירים, הוא יצא בפומבי ואמר שהוא תומך בה בכל מה שתעשה. אנשים בש"ס התחילו לזוז באי נוחות בכיסאות. יש לא מעט משפחות ספרדיות חרדיות שיש בהן חוזרים בשאלה, וזה בסדר. אבל הם לא נציגים של מפלגה בכנסת, והם גם לא הולכים עם זה לטלוויזיה ולא יוצאים בהצהרות כאלה. 

 

מקורב לדרעי: "החרדיות מכתיבה את הטון, ודרעי מבין את זה וחוזר אליה" // צילום: מרים צחי

 

"גם הדיבורים על הבן הכדורגלן, שאמנם לא יכול לשחק בשבת אבל לא עוסק במקצוע של חרדי קלאסי, הוסיף שמן למדורה. והשבוע, עם החתונה של האחיין ההומו, זה צעד אחד רחוק מדי. ש"ס היא לא יהדות התורה, זה לא אסון שהילדים לא הולכים לפי האבא, אבל מפה ועד לרוץ לטלוויזיה ולהתפאר, המרחק גדול. זה מה שהביא עליו את הצרות". 

ואם להאמין לאותו אדם, הקריאות להתפטרות לא נחתו על גואטה כרעם ביום בהיר. הזהירו אותו מראש. "הובהר לו שהוא צריך להירגע קצת עם ההחצנה של הדברים, אבל הוא לא עשה זאת. למעשה, גואטה כרה את הקבר של עצמו".

 

מוותר על הקהל השבוי

ההתלבטות בין העולם החרדי למסורתי היא אחת הדילמות הקשות ביותר שעימן נאלצת להתמודד הדמות הדומיננטית בש"ס: היו"ר  אריה דרעי. למרות היותו האחראי להישג של 17 מנדטים בקרב הקהל המסורתי, גם הוא רואה שהזמנים השתנו. סוגיות דת ומדינה שמתרגשות על הח"כים החרדים לאחרונה, כמו השבת, חוק הגיוס ופתיחת המרכולים, מקרבות אותו יותר לחרדיות. והטלטלות שמשפיעות על המפלגה, משפיעות מן הסתם על הציבור כולו.

קרוביו מספרים כי הוא לא נרתע אפילו מהליכה לבחירות על רקע עבודות הרכבת בשבת. דרעי חשב שמהלך כזה לא רק יהיה מקובל על הציבור המסורתי - שאוהב את השבת, ולא מעוניין להפוך אותה ליום של תחזוקה - אלא אפילו יחזיר את המסורתיים לחיק המפלגה. הרעיון הזה, כידוע, נשאר בינתיים בגדר תיאוריה בלבד.

דרעי, לפי מקורביו, מתרשם כי הציבור המסורתי הלך ימינה, וכי היום הוא "שבוי" במפלגת הליכוד. הקהל הזה, לשיטת היו"ר, מזדהה עם נתניהו במאבק מול "האליטות מהתקשורת ומהשמאל", והאפשרות להחזיר אותו לש"ס קלושה. לכן דרעי מתרכז בחיזוק הגרעין החרדי־תורני של המפלגה: מבקר בתלמודי התורה, מחזק את רשת החינוך התורני ופותח עיתון ספרדי בעל קו חרדי־שמרני. 

"ש"ס אף פעם לא היתה חרדית מדי, זה היה התפקיד של יהדות התורה", אומר אחד ממכריו הקרובים של דרעי, "בכל המתקפות על בג"ץ, על יאיר לפיד או על חוקים אנטי־חרדיים, היו אלה אנשי יהדות התורה שהשתמשו בביטוי 'נתק', או 'גט', בין החרדים למדינה. הח"כים הספרדים היו המתונים יותר, אלה ששירתו בצבא ושניסו לעשות יהדות בדרכי נועם, אבל זה כנראה לא עבד. החרדיות היא שמכתיבה את הטון, ודרעי מבין את זה וחוזר אליה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו