איכות על חשבון כמות

בחלומותיהם הדמיוניים ביותר זקני השומרון לא העלו על דעתם שיום אחד יידרש אישורם של שלושה דיפלומטים אמריקנים בכירים, כולם מקורבי נשיא המעצמה הגדולה ארה"ב, כדי לאשר את הגדלת מכסת המיטות והחדרים בבית האבות המקומי מ־45 מיטות לכ־250. בהתנחלות אלקנה, ממזרח לראש העין (מעט מעבר לקו הירוק), מתנהל ויכוח פנימי על גורלו של בית האבות הזה, אבל הפולמוס האורבני הפנים־מתנחלי אינו מעניין את אנשיו של דונלד טראמפ. מנקודת מבטם, גם תוספת המיטות לאוכלוסייה המזדקנת של השומרון (כן - גם מתנחלים מזדקנים), ממש כמו תוכניות בנייה רגילות, דורשת בחינה ועיון. 

שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, חתנו של טראמפ ג'ארד קושנר, ושליחו המיוחד של הנשיא האמריקני למזה"ת ג'ייסון גרינבלט, נכנסים בימים אלה לקרבי הקרביים של כל תוכנית להקמת בית ודירה שמונחת על שולחן מוסדות התכנון הישראליים ביהודה ושומרון. טביעות אצבעותיהם ניכרות היטב בהחלטות שקיבלה השבוע מועצת תכנון עליונה יו"ש, בהמשך להתדיינות המתישה של רה"מ בנימין נתניהו מולם ומול שדולת המתנחלים.

הגדלת מכסת המיטות לזקנים באלקנה - אושרה. לעומת זאת, 86 יחידות הדיור למגורים סטנדרטיים בכפר אלדד שבמזרח גוש עציון - שאישורן נדחה מהפעימה הקודמת, קוצצו לבקשת השגריר פרידמן במחצית. רק 43 יח"ד אושרו שם. שני אזורי התעשייה החדשים שביקשו המועצות בשומרון ובביתר עילית להקים בסמוך להן, נפלו בשל התנגדות עזה שגילה ג'ייסון גרינבלט.

בחלוף שתי פעימות - פעימה היא סבב אישורים לבנייה שמתבצע לפי הסיכום עם ארה"ב בכל שלושה חודשים - מתברר לשרי הקבינט ש"כללי הריסון" שהובאו לאישורם בתחילת השנה בכל הנוגע לבנייה בהתנחלויות, אינם סוף פסוק. הקבינט, כפי שהסביר נתניהו פומבית, קיבל על עצמו לבנות בתוך היישובים, ואם אין שם מקום אז מבפנים החוצה, "צמוד לדופן". ובמקרה שלא ניתן לבנות "צמוד דופן", גם במרחק מה מהיישוב, תוך עדכון האמריקנים. 

אלא שהמו"מ מול השלישייה של טראמפ מגלה שזה לא הכל: ישראל התחייבה (כפי שפרסם לראשונה אריאל כהנא ב"מקור ראשון") שלא לפרסם מכרזים ולא לשווק דירות חדשות עד סוף 2017, למעט חריגים שיאושרו על ידי ארה"ב. אנשי נתניהו טוענים שהתחייבות זאת, שלא הובאה לקבינט, נולדה כתוצאה מהבטחת שר הביטחון ליברמן לאמריקנים. אנשי ליברמן אומרים כי להד"ם, ונתניהו הוא שהבטיח זאת. במועצת יש"ע חושדים שמדובר בתרגיל שנתניהו וליברמן "רקחו" ביניהם, כולל הפניית האצבע המאשימה האחד כלפי השני.

כך או אחרת, ישראל, מתברר, קיבלה על עצמה לא רק שלא לפרסם שיווקים עד סוף השנה, אלא גם להגביל אישורים שיינתנו לקידום תוכניות בנייה למכסות קצובות ומדודות; כאלה שלא יגדילו באופן בלתי פרופורציונלי את אוכלוסיית היישובים. 

הדיונים מול האמריקנים בשבועות האחרונים לימדו גם שבפועל, ישראל מקבלת על עצמה את הגזירה שלא להקים אזורי תעשייה חדשים, דרישה שלא הוצגה לה אפילו בימי אובאמה. אנשי טראמפ טוענים שאזורי תעשייה חדשים, למרות שאינם מיועדים למגורים, אינם "צמודי דופן", משתלטים על שטחים נוספים ולכן נוגדים את תפיסת הנשיא, שעל ההתנחלויות להצטמצם ולהסתפק ככל שניתן בשטחים שעליהם הן כבר שולטות.

הקפאה עצמית

בניגוד לעבר, ראשי יש"ע - כמעט כולם - ממלאים פיהם מים. שלא לציטוט הם מדברים בחריפות נגד נתניהו וסבורים שהחמיץ הזדמנות היסטורית להשיג הרבה יותר עבור ההתיישבות ביהודה ושומרון. למעט פעיל הליכוד, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, איש אינו מעז לתקוף ישירות את רה"מ מסיבה פשוטה: חשש מתגמול של לשכת רה"מ שתקפיא להם גם את המעט שעוד ניתן להשיג. 

השינוי במצב הרוח הלוחמני מגולם גם בכך שראשי המועצות נמנעו הפעם מראש להגיש במסגרת הפעימה תוכניות גדולות או "אסטרטגיות" מדי, מחשש שינופו על ידי לשכת נתניהו, וכלל לא ייכנסו לרשימה ולהתדיינות מול האמריקנים.

 

טביעות אצבעותיהם ניכרות. נתניהו עם קושנר (מימין), פרידמן וגרינבלט // צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

 

בכפר אדומים, למשל, ממתינה כבר כמה שנים למתן תוקף תוכנית לבניית 323 יחידות דיור שהופקדה לפני שנים. 323 דירות ליישוב כמו כפר אדומים נחשבות בתקופת טראמפ לחריגה מהמכסה, ולכן תוכנית זו כלל לא הוגשה. גם פרנסי שבות רחל נמנעו מלהגיש תוכנית לבניית 500 יח"ד, ובהר גילה ובאדם הצמודים לירושלים הבינו לבד שאין טעם להגיש שתי תוכניות של 1,000 יח"ד כל אחת, מתוך ידיעה כמעט ודאית שאין להן כל סיכוי להיכנס למסלול. ראשי המתנחלים, כך מתברר, נקלעו למצב שבו הם עוסקים בהקפאה עצמית. "זה כמעט כמו אצל אובאמה", אמר ל"ישראל השבוע" אחד מראשי מועצת יש"ע.

השר היחיד בממשלה שטוען פומבית שהמלך הוא עירום, אם כי לא במילים אלה, הוא השר לענייני ירושלים וחבר הקבינט המדיני־ביטחוני, זאב אלקין. בשיחה עם "ישראל השבוע" אומר אלקין כי בסוגיית ההתנחלויות ממשל טראמפ אינו שונה מהותית מזה של אובאמה. "לצערי, לא מומשה התקווה שטראמפ ישנה פרדיגמה ויזנח את המחשבה ברוח אובאמה, שאבו מאזן הוא פרטנר ושבנייה ביו"ש היא מקל בגלגלי השלום. לא רק שקיבלנו על עצמנו כללי ריסון", מציין אלקין, "אלא שהרחבנו אותם. העמדה האמריקנית לגבי אזורי התעשייה היא שערורייה ואסור היה לנו לקבל אותה". 

אלקין מבהיר: "נכון שיש להתחשב בארה"ב, אבל בסוגיית ההתנחלויות אפשר לעשות גם דברים שטראמפ ואנשיו לא אוהבים. עשינו זאת מול ממשלים עוינים, וזה ממשל ידידותי. גם את שכונת גבעת המטוס בירושלים צריך לבנות, למרות ההתנגדות האמריקנית. זה אינטרס חיוני גיאופוליטי". 

השר אלקין מציין כי "מימוש המגבלות שארה"ב מטילה על בנייה בהתנחלויות אמנם אינו דורסני וכוחני כפי שהיה בתקופת אובאמה", אך לדבריו, "מגבלות משמעותיות עדיין קיימות". אלקין גם מעיר כי בעוד ישראל נענית לבקשת ארה"ב לרסן את הבנייה בהתנחלויות, הפלשתינים מצפצפים על הבקשות לריסון מצד ארה"ב, ממשיכים לשלם משכורות למחבלים, לפעול נגד ישראל בזירה הבינלאומית ועכשיו גם מתפייסים עם חמאס. "זה כשלעצמו", הוא אומר, "נותן לנו לגיטימציה לעמוד מול ארה"ב ולומר לה שכל עוד הפלשתינים לא נענים לצעדי הריסון ולמחוות שהתבקשו לנקוט, גם אנחנו איננו יכולים להמשיך במחוות ובריסון שלנו".

שתיקת ראשי המועצות

למרות דברי אלקין ומורת הרוח במועצת יש"ע, האישורים לקידום התכנון והבנייה ביו"ש שניתנו השבוע הם יוצאי דופן, לא בכמותם, אלא באיכותם. המתנחלים מכנים את הפעימה הזאת "הפעימה האיכותית", ואומרים שהפעם כיוונו מראש למקומות עם התקיעות והבעיות הכי קשות, וכי בפעם הבאה יכוונו כנראה לכמות. 

הנה אפוא מה שאושר השבוע למתן תוקף: 31 יחידות דיור בחברון, שבה לא אושרה לבנייה אף לא יחידת דיור אחת כבר 30 שנה. מדובר ב"רובע חזקיה", לא הרחק מישיבת שבי חברון, שבו מתגוררות בקרוואנים שש משפחות. המתנחלים מבקשים לבנות שם בית קבע למגורים. מאחורי החלטה יוצאת דופן זאת עומדת קואליציה של שרי הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וכמה משרי הליכוד, שכפו על נתניהו להכריח את האמריקנים להסכים לכך.

למתן תוקף אושרו גם 459 דירות בשכונת אבני חושן שבמעלה אדומים, שעברו את שלב "ההפקדה" כבר לפני שלוש שנים. ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, אמר ל"ישראל השבוע" כי הוא מצפה שנתניהו יאשר במקביל גם את שיווק הדירות הללו ולא יגרור אותן לפעימה הבאה.

כשריאל מותח ביקורת על חבריו במועצת יש"ע, וטוען שלא היו מספיק קולגיאליים לאורך התקופה שבה צומצמה מאוד הבנייה בגושים, בעוד באזורים הכפריים וביישובי עומק השטח היא נמשכה. "השקט שלהם צרם לי", אומר כשריאל.

נתניהו, אגב, ביקר אצל כשריאל במעלה אדומים יומיים לפני יום כיפור, וקיבל ממנו "סל" בקשות, שאותן הבטיח להמשיך ללבן בהמשך. אחת הבקשות המשמעותיות היא האצת סלילת כביש הטבעת המזרחית שקושר ממזרח את היישובים שמדרומה של ירושלים ליישובים שמצפונה. תוואי זה כולל גם את ציר "מרקם החיים" המיועד לפלשתינים. 

מדובר בכביש אסטרטגי, שכבר החל להיסלל ובאמצעו נבנתה חומת הפרדה: בצד אחד אמורים לנסוע הישראלים ובשני הפלשתינים. לישראלים הוא יאפשר כניסה נוספת לירושלים ממזרח. לפלשתינים הוא יקצר את הדרך בין שומרון ליהודה. אלא שהפלשתינים ו"שלום עכשיו" חוששים ש"אם הכביש הזה יושלם, הוא יאפשר לישראל לבנות באי-1, ולבתר את הגדה המערבית לשניים, בטענה שהכביש נותן מענה לצורך הפלשתיני בין צפון לדרום".

בקשה משמעותית אחרת שהגישה מעלה אדומים לנתניהו היא לקדם את הצעת החוק של השר ישראל כ"ץ להקמת עיריית גג לירושלים רבתי. נתניהו הפתיע כשאמר לכשריאל שיבחן בחיוב אפשרות לקדם חוק זה, שעתיד ליצור עיריית גג אחת לירושלים וליישובים כמעלה אדומים, גבעת זאב ומקומות אחרים בעוטף ירושלים. 

בביקור של נתניהו במעלה אדומים היו רגעים חגיגיים, וגם כאלה פחות. נתניהו שמע דברים קשים מחברי סניף הליכוד המקומי על הקפאת הבנייה במקום, וקיבל נתונים על הזדקנות האוכלוסייה המקומית ועזיבה רבה של צעירים. אחדים מהם אף הבהירו לו שאם המצב לא ישתנה, הם, כפעילי ליכוד, יימנעו מלפעול בעתיד למען בחירתו מחדש.

המספרים לא מספרים הכל

מעבר לחברון ומעלה אדומים, תוכניות נוספות שאושרו למתן תוקף הן שתי הבטחות של נתניהו שמימושן התעכב במשך חמש שנים: בניית 300 יח"ד בבית אל, כפיצוי על הרס בתי דריינוף והאולפנה ביישוב, ובניית יישוב הקבע של מגרון שפונה לפני חמש שנים. השבוע גם ניתן תוקף לתוכנית לבניית עמיחי, היישוב החלופי למפוני עמונה, שהממשלה אישרה את הקמתו. ברחלים אושרו למתן תוקף 97 יח"ד ובנוקדים, היישוב שבו מתגורר שר הביטחון ליברמן - 146 יח"ד.

אושרו גם תוכניות בינוי לשלב "ההפקדה". המשמעותיות שבהן הן 30 יח"ד בגבעת האבות שבגוש עציון, שם נדרש הליך הכשרה בדיעבד של הבינוי, כדי לצמצם ולמנוע הריסה; ו־38 יח"ד בכפר עציון, שבו לא אושרו תוכניות בנייה חדשות כבר שנים. כמו כן, אושרה הסדרה של היישוב נגוהות ואישור לבנייה של עוד 27 יח"ד בו. צופים - 57 יח"ד במקום 252 (האמריקנים "חתכו" בתוכנית זאת), אבני חפץ - 120, נופים - 120, תומר ומשכיות שבבקעה - 82, אלעזר - 68 וגבעת זאב - 54. 

 

הבניה ביו"ש כפולה מהממוצע השנתי תחת הנשיא האמריקני הקודם. ברק אובאמה // צילום: אי.פי

הנה השורה התחתונה מבחינה מספרית: 3,736 יח"ד שקודמו השבוע בשלבים שונים, מתחלקים בין 2413 יח"ד שהובאו להפקדה או קיבלו תוקף, לבין כל היתר, שהם אישורים בשלבים מוקדמים יותר. רוב 2,413 היחידות שהופקדו או קיבלו תוקף השבוע, כבר נספרו כאישורי בנייה בפעימות קודמות, שכן מסלול אישורי הבנייה ביו"ש כולל ארבעה או חמישה שלבים (תלוי בסוג התוכנית). 

מבין אלה שהופקדו או קיבלו תוקף השבוע, ישוחררו בפועל לשיווק ולבנייה כ־750 יחידות דיור. כל היתר יחכו לפעימות הבאות. מי שמבקש לפרש נכונה את דברי הגורם המדיני הרשמי הבכיר שדיבר השבוע על כ־13,000 אישורים ויותר לבנייה בהתנחלויות שיינתנו במהלך 2017, צריך לחלק מספר זה בארבע. התוצאה - יותר מ־3,200 - היא כנראה מספר הדירות שיבנו בפועל, אם יצלחו את כל ארבעת שלבי האישור, כולל שיווק שעל פי ההתחייבות לאמריקנים - נעצר זמנית עד סוף השנה. 

המספר הזה אמנם כמעט כפול מהממוצע השנתי בשמונה שנות אובאמה (כ־1,750 דירות בשנה), אבל לא מתחיל אפילו להדביק את הגירעון, הביקוש והצורך האמיתי בדירות למגורים ביו"ש שנוצר בשנים 2016-2009.

הפעימה הנוכחית ו"האיכותית", בלשון ראשי יש"ע, אמנם לא מבדילה בין בנייה בגושים לבנייה שלא בגושים, אבל מלמדת שבפועל בונים מעט בשניהם. בקבינט יש חוסר שביעות רצון מההתנהלות מול האמריקנים בעניין הבנייה בהתנחלויות. נתניהו למד זאת כשהקבינט דחה את הבקשה האמריקנית שהובאה לפניו, לאשר לפלשתינים לסלול כביש לרוואבי ולהקים עבורם אזור תעשייה סמוך לטול כרם.

בסביבת רה"מ נתניהו אומרים שהוא צריך להביא בחשבון בהתנהלותו מול האמריקנים את מכלול יחסי החוץ וצורכי ישראל, בפרט בתקופה שבה איראן מנסה לשלוח זרועות לעבר גבול ישראל בסוריה ובלבנון. ישראל אף זקוקה לארה"ב כדי להיאבק ולסכל את תוכניות הגרעין האיראניות. בחברים צריך להתחשב, גם אם זה לא תמיד נוח. שיקולים מדיניים הם חלק מהמשחק, ובלתי אפשרי שלא להתחשב בהם, אומרים מקורבי רה"מ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו