"הפכנו את פגיעת הג'יהאד בפלשתינים למסר מרכזי"

בערב היום השלישי למבצע "עלות השחר" החלו להופיע בעמודים פלשתיניים ברשתות החברתיות דיווחים על פגיעה קטלנית במחנה הפליטים ג'בליה. עד מהרה התווספו לדיווחים תמונות זוועה ובהן גופותיהם של חמישה ילדים קטנים שנהרגו במחנה.

"הבנו מייד שיש כאן אירוע חירום עם פוטנציאל להפוך לאסון הסברתי, שתהיה לו השפעה על מהלך המערכה והשפעה מדינית", מספר ליאור חייט, ראש מערך ההסברה הלאומי, "ביצענו 'סגירת מעגלים' מהירה מאוד עם דובר צה"ל, עם שב"כ ועם גורמים בפיקוד הדרום כדי להבין בדיוק מה קרה, ויצרנו מסר שהורכב משני חלקים: הבהרת העובדה שישראל לא אשמה באירוע, והצגת הוכחות שהג'יהאד האסלאמי אשם".

עבור חייט, ששימש עד לא מזמן דובר משרד החוץ ומונה רק לפני כחודש וחצי לראש מערך ההסברה, היתה זו טבילת אש ראשונה בתפקיד החדש. בראיון ל"ישראל השבוע" הוא מספר כיצד במהלך המבצע הקצר והמוצלח התנהל הקרב על ההסברה, שמבחינות רבות חשוב לא פחות מהקרבות הצבאיים בשטח. "בתוך זמן קצר מאוד מתחילת האירוע בג'בליה היה לנו מספיק מידע כדי להוציא הודעה שאומרת באופן חד־משמעי שצה"ל לא תקף באזור באותה העת, ונוסף על כך שמדובר בשיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי. המתח באירועים כאלה הוא תמיד בין ההכרח להגיב במהירות שיא לבין הצורך לדייק ולא להוציא מידע שגוי".

פונים גם אל הציבור בעזה

"ראש הממשלה יאיר לפיד החליט שמדובר באירוע שמצדיק הוצאת שר מישיבת הקבינט שהתנהלה באותם רגעים - את חילי טרופר - כדי שיעמוד מול המצלמות ויעביר את המסר הזה לעולם. ארגנו מייד שיחת ועידה בהשתתפות טרופר, גורמים בפיקוד דרום ואני, וניסחנו במדויק את ההודעה, כולל לתקשורת הזרה. העברנו את המסר לכל העיתונאים ולכל הנציגויות שלנו בעולם וכמעט באופן מיידי זיהינו את השינוי בנרטיב.

"לאחר התקרית בג'בליה, שבה יכולנו לקבוע מהר מאוד ובצורה חדה שלא מדובר בירי של צה"ל, היו תקריות נוספות ביום ראשון, שבהן המידע הראשוני מהשטח היה פחות ברור והיה קשה יותר לזהות בוודאות שיגור כושל. עם זאת, העובדה שביום שלפני זה עבדנו מהר וטוב ביססה את התפיסה בתקשורת ובדעת הקהל שהג'יהאד האסלאמי יורה על אזרחים פלשתינים, וגרמה לכך שבניגוד למקרים דומים בעבר, הפעם לא היה חיפזון לחרוץ דין ולהאשים את ישראל בטרם התבררו העובדות. באמצעות דובר צה"ל ובהובלתו הפכנו את העובדה שהג'יהאד פוגע באזרחים פלשתינים לאחד המסרים המרכזיים שלנו, והפצנו באינטנסיביות סרטונים ואינפוגרפיקות של שיגורים כושלים".

האירוע בג'בליה הוא דוגמה נוספת לחשיבות מערך ההסברה הלאומי, שהוקם ב־2007 כאחד הלקחים ממלחמת לבנון השנייה. מטרתו היא לתאם בין כל גורמי ההסברה הרשמיים והלא רשמיים של ישראל - החל ממשרד החוץ ודובר צה"ל, דרך שרים ובכירים אחרים, ועד למעצבי דעת קהל ברשתות החברתיות - וליצור במהירות שיא מסר אחיד, קוהרנטי ואמין, שיביא לידי ביטוי את הנרטיב של המדינה בשיח התקשורתי והציבורי. "במשך שנים המערך הזה לא קיבל את המקום הראוי לו. מצאתי שם עובדים נהדרים. קודמי בתפקיד אלעד טנא עשה עבודה מאוד טובה בתחילת ה'החייאה' של הגוף הזה, ואני מתכוון להמשיך באותה מגמה".

איך נראית בפועל העבודה של מטה ההסברה במהלך מבצע צבאי כמו "עלות השחר"?
"התכנסנו לישיבות 'חיתוך מצב' בזום יחד עם נציגי גופי ההסברה הרשמיים כגון דובר צה"ל, משרד החוץ וכדומה, שכל אחד מהם נתן תמונת מצב עדכנית של הנעשה אצלו. מהישיבות הללו יצא דף מסרים מאוחד לכל נציגי ההסברה של ישראל: שרים, מנכ"לי משרדי ממשלה, שגרירים בחו"ל וכמובן דוברים.

"באירוע כמו 'עלות השחר' לדובר צה"ל יש תפקיד מרכזי במיוחד מבחינתנו - הוא הגורם שמזין אותנו ואת כל הגורמים האחרים במידע מהשטח. נוסף על כך, קיבלנו כל העת מידע מהנציגויות שלנו בחו"ל ומאמצעי התקשורת, ובנינו באמצעותו תמונת מצב לגבי עד כמה האירוע נמצא על סדר היום בעולם.

"עבדתי באופן פרטני, אחד על אחד, מול דובר צה"ל, דובר השב"כ, ראש אגף דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ (שמכהן גם כדובר המשרד) ודוברת מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש), שהיה גוף מאוד משמעותי באירוע הזה, מכיוון שחלק מהקשר עם המתווכים המצרים עבר דרכו, וגם כי היינו כל הזמן עם יד על הדופק לגבי המצב ההומניטרי בעזה בכל מה שקשור למזון, דלקים, חשמל וכדומה. נוסף על כך, סגרנו את מעבר כרם שלום ועצרנו את היצוא מעזה, וסחורות חקלאיות שמיועדות בעיקר ליהודה ושומרון נתקעו ברצועה. באמצעות המתפ"ש, משרד החוץ ודובר צה"ל בשפה הערבית, העברנו לציבור בעזה את המסר שהג'יהאד האסלאמי אחראי גם לפגיעה הכלכלית הזו".

אנחנו גם נמצאים עכשיו במערכת בחירות, והיו כמה מקרים, כולל במהלך המבצע, שבהם נעשה שימוש פוליטי בחומרים שהפקתם - למשל, תמונה של לפיד עם מפקדים בפיקוד הדרום שצולמה על ידי צלם של לשכת העיתונות הממשלתית, וזכתה לקידום ממומן של יש עתיד ברשתות החברתיות. איך אתם, כגוף ממלכתי שכפוף בצורה הדוקה לדרג פוליטי, מתמודדים עם זה?
"התפקיד שלי ממלכתי, ואני מתמקד אך ורק במסר שהמדינה צריכה לשדר כלפי חוץ וכלפי האזרחים שלה. אנחנו לא הגוף הממלכתי היחיד שכפוף לנבחרי ציבור ועושה את ההפרדה הזו. יש הגדרות מאוד ברורות לגבי מה יכול לעשות מערך ההסברה הלאומי ומה אמורה לעשות הדוברות הפוליטית במשרד ראש הממשלה. החומרים שאנחנו מפיקים הם ציבוריים מטבעם וככאלה הם נגישים לכולם, כך שכמובן אין לנו שליטה על השימוש שנעשה בהם לאחר שאנחנו משחררים אותם. תמונות של ראש ממשלה ושר הביטחון במהלך מבצע הן חלק ממסרי ההרגעה וההרתעה".

עד כמה הקשר בינך לבין רה"מ לפיד, שמינה אותך, אינטנסיבי ברמה היומיומית, ועד כמה יוצא לך לייעץ לו, אולי גם בנושאים שלא קשורים ישירות להסברה?
"עד לפני שנה וחודשיים מעולם לא נפגשנו, למעט פגישה אחת שלו כשר האוצר עם נשיא קטלוניה, שאליה הוזמנתי מאחר שבדיוק חזרתי מהשליחות בספרד. כשהוא הגיע למשרד החוץ נפגשתי איתו כמקובל, כמה ימים אחרי שנכנס לתפקיד, כדי להציג את עבודת הדוברות שלנו.

"העבודה בין דוברות משרד החוץ לבין דוברות של לשכת השר היא משותפת, אינטנסיבית והדוקה מאוד, ויש בה חלוקה ברורה בין התחום המקצועי שבאחריות המשרד לבין התחום הפוליטי שבאחריות הלשכה. בין שני התחומים האלה קיים אזור חופף שבו אנו עובדים בתיאום ובשיתוף פעולה. העבודה מול לשכת שר החוץ היתה בסינרגיה מאוד גבוהה לאורך כל השנה האחרונה.
"לפני כחודש וחצי, כשלפיד מונה לתפקיד, הוא ביקש ממני להצטרף אליו בתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי. למדתי מאוד מוקדם בחיי שלא אומרים 'לא' לראש ממשלה. זה אתגר עצום והזדמנות מקצועית עצומה עבורי: כל חיי המקצועיים במשרד החוץ חשבתי שתפקיד החלומות שלי הוא להיות דובר המשרד, ואז גיליתי שלחלום שלי יש עוד קומה".

בניגוד לאירועים קודמים בסדר גודל כזה, מסביר חייט, הפעם התקשורת הבינלאומית לא הביעה עניין רב במתרחש בעזה, לדבריו ממגוון סיבות: "ראשית, המבצע התחיל בסוף השבוע, אנחנו נמצאים באוגוסט, הוא היה קצר יחסית ועם מעט נפגעים אזרחים, ויש כרגע נושאים בוערים אחרים על סדר היום העולמי. נוסף על כך, הג'יהאד האסלאמי אינו ארגון שמעורר אהדה בדעת הקהל העולמית - אפילו השם שלו מזהה אותו יותר עם הטרור העולמי מאשר עם הסכסוך הישראלי־פלשתיני. מאחר שהסיקור העולמי היה בווליום נמוך למדי ביחס למבצעים קודמים, ניהלנו מדיניות תקשורתית שנועדה לשמור על המצב הזה ולא להגביר את העיסוק של התקשורת הבינלאומית בנושא.

"מייד למחרת הפסקת האש המאמץ שלנו עבר מהדגש ששמנו על הפעילות הצבאית המדויקת של צה"ל, שנועדה למנוע פגיעה באזרחים, להכנת הקרקע התודעתית ולהכשרת הלגיטימציה לאפשרות של סיבוב נוסף. זה תהליך מתמיד שאנו מבצעים באמצעות ניטור של התקשורת העולמית ותדרוכים אינטנסיביים. שלחנו את הנציגים שלנו ברחבי העולם, בעיקר באמצעות משרד החוץ, להתראיין ולמסגר נרטיב שמבהיר כי סיום המבצע אינו מסיים את האיום שנשקף לישראל מעזה".

לא מאבדים את אמריקה

חייט, בן 48, שימש בתפקידו הראשון בעולם הדיפלומטי כדובר שגרירות ישראל בארגנטינה במשך חמש שנים, ולאחר מכן חזר לארץ לתפקיד סגן דובר משרד החוץ. כששוב יצא לחו"ל שימש דובר שגרירות ישראל בספרד, ולאחר מכן עמד בראש מחלקת מרכז אמריקה והקריביים במטה המשרד בירושלים. לפני שמונה לדובר המשרד שימש הקונסול הכללי של ישראל במיאמי - אחד המרכזים הגדולים ביותר של הקהילה היהודית והישראלית בארה"ב.

כמי ששירת בארה"ב, אתה מרגיש שהתמיכה בישראל היא עדיין קונצנזוס דו־מפלגתי, או שאנחנו הולכים ומאבדים את המפלגה הדמוקרטית ואת הדור הצעיר של האמריקנים?
"לפי הנתונים שיש לנו, מרבית האמריקנים - ברוב גדול - תומכים בישראל. גם בקרב הדמוקרטים יש רוב של יותר מ־50 אחוזים שתומכים בישראל, אבל זה נכון שיש לנו בעיות בקבוצות גיל מסוימות ובקבוצות מסוימות בתוך ארה"ב. עם זאת, זה דבר שהוא לחלוטין ניתן לטיפול ואנחנו עושים זאת כל הזמן. אחד המבחנים הגדולים של התמיכה בישראל בארה"ב בזמן האחרון היה ההצבעה בקונגרס על חידוש המלאי של מיירטי כיפת ברזל, בסכום של מיליארד דולר, אחרי מבצע שומר החומות. ברגע האמת יותר מ־94 אחוזים מהמחוקקים הצביעו בעד המהלך הזה. אלה אחוזים מטורפים.

"הציבור האמריקני ברובו רואה את ישראל כשותפה ערכית וכחברה שנמצאת בצד של ארה"ב, בוודאי הרבה יותר מהצד השני לסכסוך. זה לא אומר שאין לנו הרבה עבודה שם. לא כל ארה"ב היא פלורידה או 'חגורת התנ"ך' (אזורים אוהדים מאוד לישראל), אבל בסקרים שאנחנו עורכים אנו רואים שכמעט 70 אחוז מהאמריקנים תומכים בישראל תמיכה יציבה מאוד, לאורך שנים. אנחנו גם רואים בסקרים הללו, לאורך עשורים, שקבוצת הגיל של 18 עד 30 היא בעייתית מבחינתנו ויש בה פחות תמיכה בישראל, אבל שיעור התמיכה הכללי נשאר פחות או יותר יציב כי ככל שהאמריקנים מתבגרים - הנטייה שלהם לתמוך בישראל גוברת".