נשק מקוצר

בעוד ארבעה חודשים תתרחש היסטוריה בצה"ל. עם כניסת קיצור שירות החובה לתוקף, ישתחררו מהצבא בבת אחת שני מחזורי גיוס - חיילים שהתגייסו במארס 2015 ושירתו 36 חודשים, וחבריהם שהתגייסו ארבעה חודשים בלבד אחריהם, ושירתו 32 חודשים בלבד.

עם השחרור הכפול, יורגש בשורות הצבא מחסור של אלפי חיילים, ובנקודת השפל הגדולה ביותר, בשנת 2019, ישרתו בצה"ל כ־6,000 חיילים פחות מאשר היום. 

נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל') יצחק בריק, שהתייחס לפני שבועיים בכנסת לסוגיית קיצור השירות, הדגיש שהצבא עדיין לא מוכן להתמודדות עם השלכות המהלך, והזהיר מפני מחסור של אלפי חיילים ואף פגיעה בכשירות צה"ל. בריק הגדיל לעשות כשציין שהוא סבור שמדובר ב"טירוף מערכות". בשיחות סגורות מביע גם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, עמדה דומה לזו של בריק.  

עד לעת האחרונה נשמעו גם בצה"ל קולות מודאגים מאוד נוכח המחסור הצפוי בחיילים, ובעיקר בשל המחסור הצפוי בכוח אדם בגדודים הלוחמים. נזכיר כי ההחלטה על קיצור שירות החובה לגברים נכפתה על הצבא על ידי המחוקק והדרג המדיני, חרף העובדה שעבודות מטה פנימיות, שנערכו בצבא טרם קבלת ההחלטה, הצביעו על כך שלצה"ל יחסרו כ־9,000 חיילים, ומהם כ־2,300 לוחמים. 

אך כמו בכל נושא אחר, הצבא נדרש למלא אחר הוראות הדרג המדיני. לכן עם קבלת ההחלטה הרשמית בעניין קיצור השירות, האיצו בצה"ל את עבודות המטה שבחנו פתרונות לבעיה שנוצרה. כמה רעיונות עמדו על הפרק, לרבות קיצור הכשרות החיילים, הרחבת שילוב הנשים, הגדלת מספר החרדים בצבא והורדת סף הפרופילים בחלק מהיחידות. בהמשך גם התעדכנו המספרים, והתברר כי בנקודת השפל בכוח האדם יחסרו לצבא "רק" כ־6,000 חיילים. 

אך עד לפני כשנה מרבית הפתרונות שהוצעו מומשו באופן חלקי בלבד. קצין בכיר שעוסק בנושא אמר בנובמבר אשתקד שהצבא "מאחר את הרכבת", והזהיר שוב ושוב מפני מחסור חמור בכוח אדם בגדודים. אותו קצין ציין אז כי נשקלת האפשרות לפנות לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בבקשה להאריך מחדש את שירות הגברים בצבא ל־36 חודשים. 

"יצאנו לדרך עם תמונה עגומה מאוד. עבודת המטה של הצבא לא היתה מהודקת מספיק, וידענו להצביע על פערים קשים במספר הלוחמים, במערך הטכני ובנהגים. אפשר להבין את מי שאמר לפני שנה־שנה וחצי שלא נערכנו כמו שצריך. מצב הפתיחה היה בעייתי מאוד", אמר בימים האחרונים קצין בכיר בשיחה עם "ישראל היום".

"היום, לשמחתנו, המצב שונה, ואנחנו יודעים לתת פתרונות מספקים, אם כי אין ספק שאם לא היו מכתיבים לצבא את קיצור השירות, זה היה יותר נוח, פחות צפוף ויותר מרווח". 

השליחות הפיקודית

מנתונים עדכניים של צה"ל עולה ש"הבור" העיקרי בכוח אדם סדיר צפוי להיות במארס 2019, בשל קיצור השירות שמשתלב עם ירידה בשנתון המתגייסים בשנה זו. למרבה המזל, בשל הגידול הדמוגרפי בילודה בשנתוני הגיוס הרלוונטיים בשנים שלאחר מכן, כבר בשנת 2022 יושווה מספר המשרתים בצבא למספר המשרתים כיום, על אף קיצור השירות. 

בצבא צופים גידול משמעותי עוד יותר במספר המתגייסים לצה"ל בעשור הקרוב, כאשר בשנת 2024 יתגייסו לצבא 10,000 איש יותר מאשר היום, ובעוד עשור יזנק כבר המספר הזה ל־17 אלף מתגייסים נוספים מדי שנה. 

משיחות עם בכירי אכ"א, עולה כי מפלס החרדה בצה"ל מפני קיצור השירות - ירד דרמטית. למרות התחזיות הקשות, באכ"א סבורים כיום שהפתרונות שנמצאו למחסור באלפי החיילים הם סבירים בהחלט.

 

אתגר מתמשך. ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז // צילום: נעם ריבקין פנטון

 

באופן מפתיע, נוכח הזינוק במספר המתגייסים בעשור הקרוב, בצבא אף לא שוללים על הסף אפשרות של תמיכה בקיצור שירות של חודשיים נוספים החל משנת 2020, כפי שנקבע בחוק ההסדרים (וזאת למרות שהמשמעות של קיצור שירות של חודשיים נוספים היא מרחיקת לכת מבחינת הצבא, ועלולה להביא לכדי שינוי במחזורי הגיוס ומשכי ההכשרות). בצבא מזהירים רק שאם אכן תתקבל החלטה על קיצור שירות נוסף, היציאה מ"בור" כוח האדם תארך כשלוש שנים נוספות. 

השינוי בגישה הצבאית לקיצור שירות החובה לגברים התרחש כיוון שבשבועות האחרונים אישר משרד האוצר לצה"ל שיפוי כספי משמעותי - כ־560 מיליון שקלים - בגין חודשי קבע לחיילים. "עד לא מזמן, למרות ההתחייבות לא היינו בטוחים שזה יקרה", הודה קצין בכיר בשיחה עם "ישראל היום". "אישור התקציב נותן מבחינתנו מענה כמעט מלא ומאפשר לנו גמישות מקסימלית". 

עם אישור התקציב הסופי על ידי האוצר, הוחלט בצה"ל להוציא לפועל תוכנית להחתמת חיילים בחובה במקצועות נדרשים למספר חודשי קבע כדי להתגבר על הפער. אחת ההחלטות הראשונות שהתקבלו, ושמתפרסמת כאן לראשונה, היא הפעלת הסעיף שמאפשר לצבא להשאיר בקבע את כל לוחמי גדודי הסיור (הגדס"רים) ביחידות הלוחמות, כמו גם את לוחמי חטיבת הקומנדו, למשך ארבעה חודשים נוספים.

במשך שנים חתמו המתגייסים ליחידות אלה על סעיף שמאפשר לצה"ל להשאירם ארבעה חודשים נוספים בקבע על פי החלטתו, אך הצבא מעולם לא השתמש בסמכותו זו. כעת, כאמור, הוחלט להפעיל את הסעיף בשל קיצור השירות ונוכח העובדה שההכשרה ביחידות המיוחדות ארוכה במיוחד. בצה"ל מסבירים שללא החתמתם לקבע, הופך הזמן האפקטיבי שלהם כחיילים מבצעיים בשירות למצומצם מאוד.

בשלב זה אין בצה"ל כוונה להחתים לוחמים בגדודים "רגילים" לשירות קבע, והבעיה העיקרית שנותרה היא דווקא במערכים תומכי הלחימה, שם צפוי מחסור גדול בחיילים. בניגוד ללוחמי היחידות המיוחדות, במערכים אלה לא חתמו החיילים מראש על סעיף שמאפשר לצבא לחייבם להישאר בקבע, והישארותם בשירות היא וולנטרית, מותנית בהסכמתם וברצונם הטוב, וכמובן בכושר השכנוע של מפקדיהם. 

בצמרת הצבא סבורים שאם המפקדים יצליחו במשימתם להשאיר בקבע מספר מספק של חיילים במערך תומך הלחימה, יהיה ניתן לצלוח את התקופה הקשה בצורה סבירה, עד לעלייה במספר המתגייסים בעוד כארבע שנים.

"היום יש לנו את הכסף להשאיר את הנהג בקבע, אבל הוא צריך לרצות. אני לא יודע איך הוא יתנהג", הודה הקצין הבכיר. "כשמ"פ מפקדה רוצה להחתים חייל לקבע, הוא צריך לשכנע אותו. זה אתגר מנהיגותי. אף אחד לא יודע היום כמה אנשים ירצו לחתום קבע. אם כל מי שנרצה שיחתום יישאר, לא יהיה פער. אבל אם מסיבה כלשהי אף אחד לא ירצה לחתום קבע, נהיה בפער משמעותי. אני מעריך שיהיו מספיק חיילים שירצו לחתום קבע. זה יותר נחמד מלעבוד, למשל, בעבודה מועדפת". 

מלבד המענה לבעיה באמצעות חודשי קבע, המענה הצבאי ל"בור" בכוח האדם כולל פתרונות מגוונים נוספים, ובין השאר קיצור הכשרות ביחידות הלוחמות (אך לא בחי"ר), הרחבת גיוס חרדים, צמצום נשירת חיילים משירות, תוכנית לשיפור מיון המיועדים לשירות ביטחון טרם גיוסם, הגדלת מספר הנשים הלוחמות באופן שמפנה גברים ללחימה, צמצום מספר הכלואים, הרחבת קורסים טרום־צבאיים, צמצום תפקידי הקצונה, ועוד.  

מהלך נוסף שעשה הצבא במחזורי הגיוס האחרונים הוא הגדלת מכסות הלוחמים בגדודים של זרוע היבשה, כדי שעם שחרור שני מחזורי הגיוס במקביל במארס הקרוב, המכה תהיה כואבת פחות. "העמסנו יותר לוחמים על התקן, ובמקומות מסוימים כמו בחי"ר איישנו 110% מהתקנים. לכן, גם בשיא ה'בור' בשנת 2019 לא יהיו ביחידות הללו פחות מ־102%", אומר הקצין הבכיר. 

"היחידות 'צועקות'"

למרות כל הפתרונות שניתנו, לא ניתן להתעלם מכך שהיחידות בשטח חוששות מאוד משחרור החיילים ההמוני בעוד כארבעה חודשים. "היחידות 'צועקות' כי למג"ד החי"ר של היום יהיו כמה עשרות חיילים פחות ממה שיש לו היום, בגלל שמשתחררים שני מחזורי גיוס במקביל, והוא מקבל רק אחד. אבסולוטית, נומינלית וריאלית, הוא צודק. כי יש לו כמה עשרות חיילים פחות ממה שהיה לו יום קודם, והוא לא המג"ד שהיה לפני שנה וחצי. הוא לא יודע שפעם היו פחות חיילים בגדוד. "המג"ד של היום יראה נפילה, אבל השאלה היא נפילה ביחס למה. אם אתה עם 102% (אחוזי איוש), אז איפה הביג דיל פה? מה הבעיה? כי מפקד החטיבה המרחבית לא מוריד לך משימות בתעסוקה המבצעית? אז צריך לסדר את המשימות האלה מול מפקדי החטמ"רים", אומר הקצין. 

לדבריו, "קיצור השירות יהפוך את הצבא לאפקטיבי יותר. כשיש עודף בחיילים, יש יותר נפקדים שלא ממהרים להחזירם ליחידות, יש יותר נשר משירות, יותר פסילות מקצוע. כשיש מצוקה ופחות חיילים, אם פתאום חייל נפקד, הולכים להביא אותו באותו היום", אומר הקצין. "האצבע גם לא תהיה קלה על ההדק בהכנסת חיילים לכלא. יש היום בכלא יותר מדי חיילים שלא צריכים להיות שם". 

להמיט אסון על צה"ל

כך או כך, את ההשלכות האמיתיות של קיצור שירות החובה לגברים ניתן יהיה להבין באמת רק בקיץ 2018. אך הסוגיה שאף אחד לא מודה בה בפומבי, ובכירי הצבא אף מתחכשים לה, היא העובדה שבשקט־בשקט צה"ל נפרד באופן רשמי ממודל "צבא העם" ועובר למודל של צבא מקצועי. יש שסבורים שלמרות ההתנגדות העזה בצמרת צה"ל, התהליך הוא בלתי נמנע. 

כבר כיום, מנתונים לשנת 2017 שפרסם בשבוע שעבר הצבא, עולה שמתוך האוכלוסייה היהודית החייבת בגיוס לצה"ל על פי חוק שירות חובה, 28% מהבנים לא מתגייסים כלל (15% בשל תורתו אומנותו), ו־42% מהבנות פוטרות עצמן אף הן משירות צבאי (35% מהן בשל הצהרות דת). אך אם מסתכלים על כלל אזרחי ישראל, גם אלו שאינם חייבים בגיוס, רואים שכ־50% מאזרחי ישראל אינם מתגייסים. כלומר, כבר כיום צה"ל הוא צבא חצי העם, ולא צבא העם. 

בצמרת הצבא לא מוכנים לשמוע את המונח "צבא מקצועי". הדעה הרווחת בקרב הקצונה הבכירה היא שצבא מסוג זה ימיט אסון על צה"ל. "בקונוטציה שלי, בצבא מקצועי לא מגייסים את כולם, ומי שמתגייס מקבל כסף מהיום הראשון", אמר הקצין הבכיר. "אני חושב שיש לזה השלכות הרסניות על הצבא. הרסניות. לא פחות מזה. היום, דקלרטיבית, אני מגייס לצבא את מי שאני רוצה".

מתנגד נוסף למעבר לצבא מקצועי הוא אלוף (מיל') יום טוב סמיה, לשעבר מפקד פיקוד הדרום. "איאבק על זה עד טיפת דמי האחרונה", הוא אומר.

 

את ההשלכות האמיתיות של קיצור שירות החובה לגברים ניתן יהיה להבין באמת רק בקיץ 2018. חיילי דובדבן  // צילום: דובר צה"ל

 

עוד הוא ציין כי החברה הישראלית "לא תהיה מגובשת עוד הרבה שנים. הצבא הוא חממת צמיחה. זה המקום שבו תל־אביבים מפונקים פוגשים לראשונה ילדים מהפריפריה, והם הופכים לחברי אמת. צבא התנדבותי לא יאפשר זאת". 

מתוך צבאות העולם, צה"ל, ובאופן אירוני גם צבא שווייץ, הם שני הצבאות היחידים שמודל הגיוס אליהם הוא גיוס חובה. שאר צבאות המערב עברו בעשורים האחרונים ממודל שבו הגיוס לצבא הוא חובה (צבא מודרני) למודל שבו הגיוס לצבא הוא בחירה של הפרט (צבא פוסט־מודרני). 

מחקרים שנעשו ברחבי העולם ניסו למצוא את המכנה המשותף לתהליכים שהובילו את המדינות השונות לעשות את השינוי, ולעבור מצבא מודרני לפוסט־מודרני. בין השאר, נמצא כי אחת הסיבות לשינוי היא דיגיטליזציה בצבאות, היינו מעבר לשימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות, המחייבות התמקצעות רבה.

בצה"ל, תהליך זה נמצא בשיאו, עם המעבר לשימוש במערכות שליטה ובקרה ממוחשבות, אמצעי לחימה ממוחשבים ומדויקים, מערכת כיפת ברזל, צוללות חדשות, ועוד. בהקשר זה, קיצור שירות החובה רק מחריף את בעיית הצורך בהתמקצעות החיילים. 

עוד נמצא ברחבי העולם שככל שיותר נשים שובצו בתפקידים בצבא, ובלחימה בפרט, כך הפך הצבא מהר יותר למקצועי. סיבה נוספת היא התפתחות שירות אזרחי, שככל שהוא הפך ללגיטימי ומקובל יותר, הדבר זירז את הפיכת הצבא לפוסט־מודרני. 

אך התהליך שלא התרחש עד כה בישראל, וגרם למדינות אחרות לעשות את השינוי בפועל, הוא אירוע אסטרטגי, שהוביל לשינוי מדיניות הגיוס לצבא. בארה"ב, למשל, היתה זו מלחמת וייטנאם. אירוע אסטרטגי דומה טרם התקיים בישראל, אם כי לאחר הסכמי אוסלו, היתה בישראל תחושה שאולי לא יזדקקו עוד לצבא חובה. נדגיש כי אירוע כזה הוא לרוב בלתי צפוי, וקשה לדעת אם ומתי יתרחש. 

למרות ההתנגדות בצמרת צה"ל, יש שסבורים שאין שאלה אם בסופו של תהליך צה"ל יהפוך לצבא מקצועי. לפי גורמים אלה, מדובר רק בשאלה של זמן. קיצור שירות החובה לגברים, זה הקיים וזה המתוכנן, אומרים אותם גורמים, עשוי רק להאיץ את התהליך.

לראיה, הם אומרים, חילות האוויר והים הם כבר מעין צבא מקצועי, שמשאיר אנשים רבים בקבע בשל הצורך במקצועיות בטיפול במערכות המתקדמות. נזכור שבצה"ל של היום כבר מחתימים לשירות קבע טכנאים, תוכניתנים, חיילים ביחידות מיוחדות, ועוד. 

גם הגידול הצפוי במחזורי הגיוס שצוין לעיל עשוי להוות זרז לתהליך. בצה"ל עדיין לא יודעים כיצד להתמודד עם 17 אלף מתגייסים נוספים מדי שנה, ובימים אלה הוקמה ועדה בראשות ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, שתפקידה לבחון זאת. נוכח ההתנגדות העזה בצמרת צה"ל לצבא מקצועי, סביר להניח שדיון במעבר לצבא מקצועי, או אי־גיוס של חלק מהצעירים, לא יעמוד על הפרק. 

למען התל"ג

ההתנגדות לסוגיית הצבא המקצועי בצה"ל עזה מאוד. כיום, כל מי שמעלה על דל שפתיו את האפשרות הזו, הופך באופן מיידי ל"עוכר ישראל". 

במחקר שערך בעבר אלוף (במיל') סמיה, נמצא כי 96% מבוגרי היחידות הקרביות בצה"ל הם בוגרי 12 שנות לימוד ומעלה. מנגד, בצבא האמריקני ההתנדבותי רק כ־30% מבוגרי היחידות הקרביות סיימו 12 שנות לימוד.

"אם צה"ל יהפוך לצבא התנדבותי, בתוך 10 עד 15 שנים רק בני המעמד הנמוך והבינוני־נמוך יתגייסו, ובני המעמד הבינוני־גבוה והגבוה לא יתגייסו, למעט פטריוטים בודדים. במלחמה הבאה יהיה הבדל בין דם לדם במדינת ישראל, רק העניים יהיו בגבולות", אמר. 

יש בכך ממש, ואין ספק שבמעבר לצבא מקצועי ייפגע המאתר האיכותי של חיילים בצה"ל, אך תומכי רעיון הצבא המקצועי ישיבו שבמקצועות חשובים, כמו ב־8200, יציע הצבא חוזים אישיים למתאימים. צה"ל הוא גם לא צבא אירופי שלא ראה מלחמות בשנים האחרונות, והדבר עשוי לדרבן צעירים להתגייס, גם אם לא יהיו חייבים בכך.

ניתן גם לחשוב על רעיונות של מימון לימודים טרום הצבא, או הרחבת מסלולי העתודה. חשוב לזכור שגם כיום משרתים רבים בצה"ל יכולים להרוויח הרבה יותר באזרחות, אך הם בוחרים להישאר.

טיעון נוסף שמעלים מתנגדי הצבא המקצועי הוא השיקול הכלכלי. נטען שאם צה"ל יהפוך לצבא מקצועי, לא ניתן עוד יהיה לשלם לחיילים דמי קיום מינימליים בלבד, ומשכורות המשרתים יצטרכו להיות רלוונטיות כבר בתחילת השירות הצבאי. הטענה היא שהעלויות לכך יהיו גבוהות.

בהקשר הזה, טוענים כלכלנים, דווקא העובדה שפחות אזרחים יתגייסו לצבא תגדיל את התל"ג של ישראל, באופן שיאפשר מימון כוח האדם המקצועי בצבא, עם עודפים רבים שעוד יישארו למדינה.  

ניתן רק לקוות שבצה"ל יקיימו בחינה מעמיקה ואמיתית בנושא. זאת כדי שהצבא חלילה לא ימצא את עצמו בלתי מוכן לתהליך, אם אכן יתרחש ללא רצונו, כפי שקרה בסוגיית קיצור השירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו