להציל את הזיכרון

ב־11 במארס 1943 בא הקץ על קהילת יהודי ביטולה. נציגי הקומיסריאט הבולגרי לענייני יהודים פרצו לבתי יהודי העיר המקדונית, הגובלת עם יוון, והודיעו להם שיש להם שעה לארוז מטען קל ולהיערך לנסיעה. שבוע לפני כן אישרה ממשלת בולגריה, בעלת בריתה של גרמניה הנאצית שכבשה את מקדוניה ותראקיה, הסכם לגירוש יהודי המדינה למחנות ההשמדה בפולין. בולגריה נחשבת כאחת המדינות היחידות באירופה שהצילו את יהודיהן. בדיעבד, היתה המדינה האירופית היחידה שחתמה על הסכם לגירוש יהודיה עם הרייך השלישי - אחד הפרקים הפחות ידועים של השואה. 

בשלב היישום הראשון של ההסכם הוחלט לשגר אל מותם את יהודי אזורי הכיבוש, ובהם יהודי ביטולה (מונסטיר) - מהקהילות הוותיקות והחשובות בבלקן. ביטולה, שהיתה בירת מחוז בימי הכיבוש העות'מאני, קיבלה אליה את ניצולי האינקוויזיציה מספרד ומפורטוגל. בשיא פריחתה, בשלהי המאה ה־19, מנתה הקהילה כ־11 אלף נפשות. קריסת האימפריה העות'מאנית ומלחמות הבלקן הראשונות הביאו את צמרת הקהילה הציונית לעודד עלייה לארץ ישראל. רוב חברי הקהילה נענו לקריאה, אך 3,351 היהודים שנותרו מאחור הועמסו בבוקר המושלג של מארס 43' על רכבות, הוסעו למחסני מפעלי הטבק "מונופול" בסקופיה, בירת מקדוניה - ומשם שוגרו בשלושה משלוחים למחנה ההשמדה טרבלינקה, יחד עם שאר יהודי מקדוניה. 

רק שמונה מיהודי ביטולה שרדו, אך מאז העיר נותרה ללא יהודים. השריד האחרון לקהילה המפוארת היה בית קברות מוזנח בפאתי העיר, שנחנך ב־1497 - ועמד בפני הריסה במסגרת תוכנית נדל"ן חדשנית של העירייה. 

ביום ראשון שעבר, 75 שנה לאחר חיסולה של קהילת ביטולה, הפכו חוצות העיר השנייה בגודלה במקדוניה בימה למפגן זיכרון ופיוס נדיר בעוצמתו, בהשתתפותם של יהודים, נוצרים ומוסלמים. מצעד חיים, שהחל באנדרטה לזכר יהודי ביטולה והסתיים בתחנת הרכבת שממנה בוצע הגירוש, עבר למחרת לסקופיה - שם נטלו חלק בסדרת אירועים רשמית, באתר מפעלי "מונופול" ובפרלמנט לא רק ראשי מקדוניה על עדותיה, אלא גם נציגים בכירים ממדינות אירופיות נוספות.

שר החוץ הפולני כרע על ברכיו לרגל המצבה ליהודי מקדוניה שנרצחו בשואה. ראש ממשלת בולגריה, המדינה האחראית לחיסול הקהילה היהודית־מקדונית, השתתף לראשונה באירוע אזכרה לפשע שביצעה ארצו. נוכחותו בטקס נחשבת למחווה היסטורית, גם אם נמנע מלהתנצל בשם ארצו על חלקה בשואה.

 

כל מצבה - סיפור חיים

אחד מרגעי השיא של אירועי הזיכרון היה ביקורה של משלחת מישראל, ובה עשרות מצאצאי חברי קהילת ביטולה בארץ, בבית הקברות - שביוזמתו של שגריר ישראל במקדוניה, דן אוריאן, ניצל מחורבן, עובר תהליך שיקום מואץ ועתיד להפוך לפארק הנצחה לקהילה האבודה. עשרות חברי קהילה נוצרית מדרום גרמניה, בראשות הכומר האנס שולץ ורעייתו ריטה, התגייסו לעבודת הפרך של חשיפת אלפי קברים יהודיים עתיקים, שעל אבניהם נחרטה היסטוריה שלמה וחלק גדול מהן עודו קבור בעצמו באדמת בית החיים. נכדם של השניים, בנימין (14), הוא בין הצעירים המשתתפים במיזם. "בהתחלה הייתי די סקפטי ביחס לרעיון הזה", הוא מספר, "אבל אז התחלתי לקרוא על מלחמת העולם ועל הנאצים ואמרתי לסבא שאני מצטרף אליהם". "העם שלנו ביצע פשע נורא, והמטרה שלנו היא לבקש מחילה ולפעול למען שלום", מוסיפה הסבתא ריטה החייכנית.

סגן שר הביטחון, אלי בן דהן, התקשה להסתיר את התרגשותו לנוכח בית העלמין המשתקם. "זה דבר מדהים. כל מצבה כאן היא סיפור חיים. הקהילה המפוארת הזו עמדה פעמיים בפני הכחדה - חיסול פיזי בשואה וחיסול הזיכרון, כאשר ביקשו להרוס את המקום הזה", הוא אומר בעודו מסתובב בין המצבות, המספרות את חייהם של דורות שלמים. ח"כ זוהיר בהלול, ראש אגודת הידידות הפרלמנטרית עם מקדוניה, אמר בפני אלפי משתתפי צעדת החיים בביטולה: "בתור מי שמתייחס לשואה כאחד האירועים היותר אכזריים נגד האנושות, ובמקרה הזה נגד היהדות, גאה אני שבתי הבכורה, אספהן, החליטה לכתוב את הדוקטורט שלה בחקר השואה". 

סבם של דוד שרביט מירושלים ומרים פרידלר מכפר ורבורג נולד בביטולה, עלה לישראל בתחילת המאה ה־20, שב למקדוניה כחייל טורקי נמלט, הביא לביטולה את משפחתו הטרייה מארץ ישראל, שסבלה תחת הכיבוש הטורקי, וחזר להשתקע סופית בארץ עם תחילת המנדט הבריטי. "אם סבי היה נשאר כאן", אומר דוד, "כולם היו מגיעים לטרבלינקה ולא היינו נולדים. לא היה המשך למשפחה. אני קצת כועס על המדינה שלנו. נתנו לנו להרגיש שהשואה היתה במקומות אחרים באירופה, ולא דיברו על מה שקרה כאן. צריך להזכיר את הכל". האחות מרים מוסיפה: "כל השנים שמענו מאמי סיפורים על הרובע היהודי כאן. על נהר, על מגדל שעון ועל מסגד. זו הפעם הראשונה שאני רואה את המקומות שעליהם היא דיברה. זה מרגש מאוד".

 

למדו על המסורת היהודית. ההייטקיסטים המקדונים בביטולה // צילום: אלדד בק

 

לספר טרגדיה באופן אחר

משימת הפיכת זכרה של קהילת ביטולה החרבה לעדות חיה הביאה את השגריר אוריאן ליזום תחרות חדשנות בהשתתפות 120 אנשי היי־טק מקדונים. בסיועם של מנטורים ישראלים - מאוניברסיטת בר־אילן, המכון הטכנולוגי חולון, בית הספר לשואה של "יד ושם" ומכללת עזריאלי - גיבשו הצעירים המקומיים פרויקטים ממוחשבים להנצחה. "הרעיון היה לספר את סיפורה הטרגי של קהילת מקדוניה בכלים חדשניים, שידברו אל הצעירים פה ובעולם", אומר אוריאן.

אחת המנטוריות, תהילה פלד, נדהמה לראות את פרץ היצירתיות של אנשי ההיי־טק המקדונים: "יש כאן הרבה מוחות שאין להם היכן ליישם את יכולותיהם. הם הגיעו לכאן חדורי מוטיבציה, למרות שסיפור הקהילה היהודית הוא לא סיפורם האישי. לא ציפיתי שבתוך כמה שעות הם יציגו בפניי מוצר מוגמר".

תאודור (18), מביטולה, מציג בפניי את המוזיאון הווירטואלי שהוא וחבריו הקימו בתוך כמה שעות. המוזיאון נבנה כמו מסלול הצעידה המתוכנן להיבנות בבית הקברות היהודי, לכשתושלם הפיכתו לפארק הנצחה. "אנחנו רוצים לגרום לאנשים לבוא הנה ולגלות את ההיסטוריה של העיר". 

מתיאה (19), מסקופיה, מציג אפשרות להדפסה תלת־ממדית של מוצגים, דוגמת כפתורי מגן דוד צהובים, שהחליפו במקדוניה את הטלאי הצהוב. "הכוונה היא לאפשר לאנשים לגעת בהיסטוריה ולאפשר להם ללמוד על המסורת היהודית כאן. בתוך פחות מיממה למדתי המון דברים שלא חשבתי שאלמד אי פעם". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו