יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, מביע תמיכה בהצעת חוק "היועצים המשפטיים": "יועצים משפטים אמורים לייעץ משפטית, לא לקבוע מדיניות. השר הנבחר הוא שקובע מדיניות. כל מנכ״ל חברה מכיר זאת. שכל ישר. על כן החוק המוצע הגיוני וראוי. אם הציבור אינו מרוצה מתפקוד שר, יואיל ויחליפו בבחירות".
השר תקף את המתנגדים לחוק: "קולות הנהי מבטאים רצון לעקוף את בחירת העם על ידי קבוצה קטנה שאינה נבחרת".
צפו בסערה בוועדה:
צילום: ערוץ הכנסת
ועדת החוקה של הכנסת דנה הבוקר (שני) בהצעת החוק "היועצים המשפטיים", להכנתה לקריאה שנייה ושלישית, בדיון עקרוני וסוער בו משתתף באופן חריג היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שמתכוון להביע את התנגדותו לחוק.
שר המשפטים וח"כ סלומינסקי // צילום: אורן בן חקון
שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי היא מציעה במקום מכרז הנהוג היום להקים ועדת איתור מאוזנת שתמליץ על המועמדים ליועצים משפטיים. "על היועמ"ש ליישם את המדיניות של השר ולא של עצמו. הרצון להדביק לשר כוונות לא טהורות איננו נכון. השרים רוצים להצליח בתפקידם״.
היועמ"ש מנדלבליט תקף את הצעת החוק ואמר כי מדובר בפגיעה בשלטון החוק. "העובדה ששלושה נשיאים של ביהמש העליון ושלושה פרקליטי מדינה יצאו נגדה, מדברת בעד עצמה".
הצעת החוק הממשלתית, וגם זו של ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) באותו הנושא, נועדו לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה - מבחירה באמצעות מכרז, לבחירה בידי השר הממונה על המשרד הממשלתי עצמו, לפי הצעות והמלצות של ועדת איתור.
היועמ"ש מנדלבליט הגיע גם הוא לדיון // צילום: אורן בן חקון
בדיון משתתפים גם שניים מהיועצים המשפטיים לממשלה בעבר, השופטים (בדימוס) אליקים רובינשטיין ויצחק זמיר, המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, ח"כ קארין אלהרר ("יש עתיד"), היועמ"ש של משרד הביטחון אחז בן־ארי ורבים אחרים.
השופט רובינשטיין תקף בחריפות את חוק היועצים המשפטיים וציין כי זו הצעת חוק גורלית שתהיה לה השפעה עצומה על ישראל. "ההצעה הזו מאיימת בצורה רצינית על ישראל כמדינת חוק. היא עלולה לפגוע במינהל התקין ובטוהר המידות". הוא סיפר שבפגישה של שלושה נשיאי ביהמש העליון בדימוס שמגר, ברק ובייניש והיועצים לשעבר זמיר וארבל הוחלט באופן חריג להזהיר את שרת המשפטים כי מדובר בהצעת חוק מסוכנת.
עוד הוסיף: "בנינו בעמל רב שירות ציבורי שלא בא לשרת ממשלה זו או אחרת. השירות הוא מקצועי. בהצעת החוק הזו הולכים לפוליטיזציה של המינוי".
ח"כ אלהרר הביעה התנגדות נחרצת להצעת החוק והגדירה אותה "קיצונית, שמסרסת את המערכת הציבורית, משחיתה אותה, הופכת את עולם הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה לעניין של מקורבים ועסקנים ולא עניין שנבחן על פי מדדים מקצועיים".
ממובילי הצעת החוק. ח"כ אוחנה // צילום: אורן בן חקון
לדברי אלהרר, "יועץ משפטי במשרד הוא שומר סף והוא זה שאמור להגן על האינטרס הציבורי במקום שבו יש אג'נדה של שר שמנוגדת לו".
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, מתנגד אף הוא. "אם הצעה זו תהפוך לחוק, היא עלולה להחליש - שלא לומר לסרס את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה", הבהיר. "נזקה של ההצעה רב מתועלתה. דבריי נאמרים מתוך ניסיון רב כיועץ משפטי בשני משרדי ממשלה, החוץ והביטחון, וכיועץ המשפטי לממשלה", הוסף רובינשטיין.
מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי)תומך בהצעת החוק המדוברת, בטענה שיועץ משפטי שנבחר באמצעות מכרז כיום, מחשק את הפעילות ומונע לעתים הוצאה לפועל של יוזמות מצד השרים.
"המצב כפי שהוא כיום מקשה על השרים להוציא לפועל את מדיניותם, ולכן יש למצוא איזון טוב יותר", הסביר ח"כ סלומינסקי את עמדתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו