חוק הגיוס במתכונתו החדשה עבר בשעות הלילה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ברוב של 63 ח"כים שהצביעו בעד, מול 39 ח"כים שהצביעו נגד. בעד אישור החוק הצביעו כל הח"כים מסיעות הקואליציה, שאליהם הצטרפו גם הח"כים של סיעת יש עתיד מהאופוזיציה. ביררנו מה משמעות החוק החדש לחרדים.
האם מדי שנה כשלושת אלפים בחורי ישיבות יוכרחו ללכת לצבא?
לא ממש. כבר היום תחת ההגדרה 'חרדים' משרתים בצה"ל חסידי חב"ד, אנשי הזרם החרד"לי (חרדי לאומי) וחרדים מחו"ל. החוק הנוכחי קובע הרחבה של המונח 'חרדי', כך שגם מי שלמד בין הגילאים 14-18 במוסד חרדי ייחשב בספירת היעדים כחרדי, גם אם עזב את הישיבה או אפילו יצא בשאלה.
האם החוק טוב או רע לחרדים?
בחוק הנוכחי אין סנקציות פליליות או כלכליות על בחורי הישיבות או על הישיבות עצמן. ישנן סנקציות כלכליות כלליות על תקציב הישיבות במידה ולא יעמדו ביעדים. העובדה שגם יעדי הגיוס נוחים יותר והציבור החרדי יוכל לעמוד בהם, הופכת את החוק לחוק הטוב ביותר שגובש עד היום עבור הציבור החרדי.
"הח"כים החרדים לא יצביעו בעד הטלת כל סנקציה על לומדי התורה", הצבעה במליאת הכנסת // צילום: דודי ועקנין
אם כך, מדוע החרדים הצביעו נגד החוק?
באופן פומבי והצהרתי טוענים הח"כים החרדים כי הם לא יכולים להצביע בעד הטלת כל סנקציה מכל סוג שהוא נגד לומדי תורה.
מדוע יש עתיד תמכה בחוק למרות שהיא באופוזיציה?
ביש עתיד טענו כי מדובר בחוק טוב. במפלגה הסתמכו על פרשנות לפיה אם לא יעמדו ביעדים יבוטל החוק הנוכחי, וייכנס לתוקף חוק שירות חובה לכולם, מה שלטענתם יחזיר את הסנקציות הפליליות.
האם החוק שעבר בקריאה ראשונה יעבור גם בקריאה השלישית?
שאלת השאלות. על פי הסיכום בין ראש הממשלה נתניהו והחרדים, אחרי ההצבעה בקריאה ראשונה יעבור החוק לדיון בוועדה מיוחדת בכנסת ובו ידונו על שינויים אפשריים. ליצמן הצהיר שאם החוק שעבר בקריאה ראשונה יעבור בקריאה שלישית, החרדים ייפרשו מהממשלה. מנגד, ליברמן הצהיר שלא יהיו שינויים בחוק.
ומה עם בג"ץ שביקש תגובה תוך שנה?
הממשלה תפנה לבג"ץ, תציג לו את ההתקדמות בדמות העברת החוק בקריאה ראשונה ותבקש הארכה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
