"אנחנו חוזרים לירח כדי להישאר שם"

"אנו חוזרים אל הירח כדי להישאר שם. זה לא אומר בהכרח שבני אדם יהיו על הירח כל הזמן, אבל לפחות רובוטים וגשושיות וחלליות יפעלו על הירח כל הזמן". כך אומר ג'ים בריידנסטין, שעומד בראש סוכנות החלל נאס"א, ונכנס לתפקידו ב־23 באפריל השנה. בגיחתו הראשונה מחוץ לגבולות ארה"ב במסגרת התפקיד, הוא בחר להגיע דווקא לישראל, וכנראה שלא בכדי.

במהלך הביקור בישראל הרצה בריידנסטין לתלמידים בירושלים, ודן עם אנשי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בתוכניות חלל משותפות. הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, וחתם על הסכם להעמקת שיתוף הפעולה בין נאס"א לסוכנות החלל הישראלית.

במסגרת ההסכם הביעו הצדדים נכונות לשתף פעולה בתחנת החלל הבינלאומית, בחקר היקום, במדעי כדור הארץ, במדעי החיים, בחינוך למדע וכן בשימוש בננו־לוויינים, שבהם לישראל יש מומחיות ייחודית.

בשנים האחרונות חתמה סוכנות החלל הישראלית על מספר הסכמים לשיתוף פעולה עם נאס"א, ובהם גם הסכם לשימוש בטיסות הניסוי למאדים בחליפת הגנה מפני קרינה שפיתחה חברה ישראלית, וכן תוכנית לשליחת מתמחים ישראלים למרכז המחקר של נאס"א.

באפריל האחרון, שיגר השר אקוניס לבריידנסטין ברכה על כניסתו לתפקיד והזמנה להגיע לביקור. בתוך לוח זמנים צפוף התפנה בריידנסטין לראיון מיוחד.

 

שער אל החלל העמוק

נאס"א נתפסת כיום כאילו עברה למושב האחורי של חקר החלל, ונראה שחברות פרטיות מפתחות ויוזמות יותר ממנה. כשאני שואל את בריידנסטין איפה נאס"א היום, הוא משיב בנחרצות כי "נאס"א עדיין בצמרת. יש חברות פרטיות בתחום החלל, ואנו תומכים בהן. אנחנו לא במושב האחורי, והיום יש לנו גישה רבה יותר מאי פעם.

"מה שהתעשייה הפרטית אפשרה לנו זה גישה הרבה יותר רחבה לחלל, ואפשרות להעביר יותר מטענים לחלל. ניקח את היכולות של נאס"א ונשלב אותן עם היכולות של החברות הפרטיות ושל השותפים שלנו. זו אחת הסיבות שאני בישראל, ואשוב לכאן בקרוב". 

מה היתרונות של ישראל לגבי חקר החלל?

"המזעור של האלקטרוניקה הוא אחד מהם. היכולת שלה לבנות לוויינים זעירים היא יתרון נוסף. ישראל כבר שותפה בכמה פרויקטים של נאס"א, ומעורבת גם בפרויקטים עכשוויים של נאס"א.

"מערכת קירור על הגשושית 'קיוריוסיטי' שעל המאדים היא ישראלית (מעין חרוד; א"ג), והיא מסייעת לפריצות דרך מדעיות בכל יום. בישראל יש חברה קטנה בשם SpaceIL שמשגרת חללית לירח. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שחברה פרטית שולחת חללית לירח. וזו הזדמנות עבור נאס"א, כך אני מאמין, להתחבר ל־SpaceIL ולתעשייה האווירית הישראלית לתכנון חלליות עתידיות להנחתה על הירח".

הטכנולוגיות הללו אינן קיימות בנאס"א?

"הן קיימות. נחתנו על הירח כמה פעמים, ונחתנו על המאדים שבע פעמים, אבל בעתיד אנו רוצים לעשות הרבה יותר ממה שעשינו בעבר. נאס"א משקיעה עתה בהקמה של תחנת חלל שתהיה במסלול הקפה מסביב לירח. זה יהיה השער לחלל העמוק.

"השותפים המסחריים שלנו כמו SpaceX עשו שימוש חוזר בחלקי הטילים, וזה אומר שעלות ההמראה לחלל יורדת. עדיף להשתמש שוב בטיל במקום להשליך אותו. ההשקעה הגדולה הראשונה היא במה שאנו מכנים כאמור 'השער'. זה יפחית הוצאות וייצר את מה שהנשיא טראמפ ביקש לעשות, וזו קביעות, עמידות". 

 

ד"ש מנוגה

בריידנסטין מספר כי המטרה העיקרית על הירח היא מחקר מדעי. "עד שנת 2008 או 2009 חשבנו שאין מים על הירח", הוא אומר. "מאז הנחיתה על הירח, 40 שנה, לא עשינו הרבה. ואז בא הגילוי שיש מאות מיליארדי טונות של מים בקטבים של הירח". 

איך החמצנו את זה כל השנים הללו? 

"כשהגענו לירח בתוכנית אפולו, נחתנו באזור קו המשווה. מה שתחנת חלל מסביב לירח מאפשרת לנו לעשות זה להגיע לאזורים בירח שלא יכולנו להגיע אליהם עד עתה. יהיו עוד גילויים. 

"הירח משמש גם מקום לניסוי של טכנולוגיות שיביאו אותנו אל המאדים. שוב, הכל צריך להיות עמיד, מתאים לשימוש חוזר, ואנו מנצלים את היכולות של חברות ושל שותפים בינלאומיים". 

האם SpaceX תגיע למאדים לפני נאס"א? 

"אני לא יודע אם הם יגיעו למאדים לפנינו, אבל אין לנו התנגדות שזה יקרה. אם הם יצליחו להגיע למאדים - נחגוג את זה. אנו רוצים שהם יצליחו. SpaceX היא שותף מדהים, ואני לא רואה אותם כמתחרים. אני מקווה שהם מפרגנים לנו כמו שאנו מפרגנים להם, ואנו משתפים פעולה".

האם אתם רואים את המאדים ככוכב הלכת שעליו תתיישב האנושות?

"יש הרבה נעלמים, קשה לדעת. מאדים הוא כוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ. צריך להישאר שם לפחות שנתיים, כי כדי לחזור לכדור הארץ צריך להמתין למועד שבו כדור הארץ מתקרב אל המאדים במסלול ההקפה סביב השמש, וזה קורה פעם בשנתיים.

"יש עוד הרבה מה לגלות כדי שנדע איך בני אדם יוכלו לשרוד עליו לאורך זמן. שהות של שנתיים משמעותה שהתיישבות תחייב יציאה של קבוצה גדולה של אנשים בגלל ריבוי המשימות, וזאת כדי שניתן יהיה לנצל את המשאבים של המאדים כדי לשרוד". 

 

שיגור של  SpaceX // צילום: אי.פי

 

נאס"א נוהגת בזהירות רבה לגבי יציאה אל המאדים, ויש קבוצות פרטיות שמנסות לעשות את זה במהירות. הן לא מספיק זהירות?

"אני לא חושב כך. יש הרבה טכנולוגיות ויכולות שאנו בוחנים על הירח, וכל זה, יחד עם השותפים המסחריים והבינלאומיים שלנו, יוביל אותנו בסופו של דבר אל המאדים. כשנגיע אל המאדים, אני בטוח שנהיה מוכנים. לא נעשה את זה לפני הזמן".

אילון מאסק הציג תוכנית להגיע אל המאדים בשנת 2022. האם זה לא מוקדם מדי?

"לא נגיע אל המאדים בשנת 2022. אני לא בטוח מה SpaceX תעשה, וזה נשמע כמו לוח זמנים אגרסיבי, אבל אם הם יצליחו זה יהיה פנטסטי. ואומר עוד דבר, שאני לא מהמר נגד SpaceX כי הם הגיעו לכמה הישגים עצומים". 

מה ייצא לאנושות מחקר המאדים?

"זה יאפשר לנו ללמוד על כדור הארץ וזה קריטי. דבר דומה קרה עם נוגה. המצב בכוכב נוגה הוא תוצאה של אפקט החממה. כשנבין את נוגה, נוכל גם להסיק על כדור הארץ. נוכל להבין איך השתנו שני כוכבי הלכת השכנים שלנו ומדוע, ולהבין את כדור הארץ מהפרספקטיבה הזו. זו אחת הסיבות שאנו חוקרים כוכבי לכת אחרים. גם כדי להבין את מערכת השמש שלנו.

"לכדור הארץ יש גיאולוגיה ואטמוספרה פעילות מאוד, כך שקשה לראות את ההיסטוריה של כדור הארץ. אבל אם מסתכלים על הירח, או על המאדים, ההיסטוריה שהתרחשה לפני מיליארד שנה עדיין שם, ניתנת לצפייה. על פני הירח יש פגיעות של אסטרואידים, וכל אחת מהפגיעות הללו מייצגת חלק מההיסטוריה של הירח. יש אפשרות ללמוד הרבה ממחקר של כוכבי לכת אחרים". 

 

כשהקטבים מתמוססים

בריידנסטין (43, נשוי + שלושה) הוא המנהל ה־13 של נאס"א. הוא היה נציג מדינת אוקלהומה בקונגרס האמריקני, וחבר בוועדת השירותים הצבאיים של הקונגרס ובוועדת המדע, החלל והטכנולוגיה.

את שירותו הצבאי החל כטייס בחיל הים האמריקני, כשהוצב על נושאת המטוסים אברהם לינקולן. הוא ביצע גיחות מבצעיות בעיראק ובאפגניסטן, ואת רוב שעות הטיסה שלו צבר על נושאת המטוסים. לאחר מכן עבר לטייסת F/A-18 והיה בין הטייסים במרכז התקיפה הימי, המפקדה של יחידת Topgun.

לאחר שחרורו משירות מילואים בדרגת רב־סרן חזר לטולסה באוקלהומה, שם ניהל את מוזיאון האוויר והחלל ואת הפלנטריום המקומי. הוא בוגר אוניברסיטת רייס בכלכלה, פסיכולוגיה וניהול, ובוגר תואר שני בניהול מאוניברסיטת קורנל.

נאס"א עוקבת אחרי התחממות כדור הארץ. האם תוכל לומר משהו על כך?

"נאס"א מוציאה לפחות 2 מיליארד דולר בשנה כדי להבין את כדור הארץ. למעשה, יש לנו מחלקת מחקר עם תקציב של עוד 2 מיליארד דולר. אנחנו מוציאים על המחקר הזה יותר מכל המדינות בעולם גם יחד. זה חלק חשוב ממה שאנו עושים. וזה מה שאנו יודעים: פחמן דו־חמצני הוא גז חממה, ובני האדם גורמים לעלייה בריכוז שלו באטמוספרה, ואנחנו תרמנו להתחממות שאנו רואים על כדור הארץ". 

 

נאס"א לא רוצה להפוך לגוף פוליטי // צילום: GettyImages

 

האם זה בניגוד למה שחושב הנשיא?

"הנשיא מאמין שאנו צריכים לחקור את כדור הארץ, וזה מה שנאס"א עושה. אנחנו לא אומרים מה צריך לעשות לגבי השינויים שאנו רואים. זה התחום של קובעי מדיניות. איננו רוצים להפוך לגוף פוליטי.

"צריכים להבין שיש מנגנון משוב לפעילות האנושית. בני האדם מגדילים את ריכוז דו־תחמוצת הפחמן לאטמוספרה. השאלה היא - כשכדור הארץ מתחמם, מה תהיה תגובתו? אחת התגובות היא שכדור הארץ ירוק יותר. כשחם יותר, יש יותר תבואה. זה יוצר הזדמנות להאכיל יותר בני אדם, וזה גם משפיע על קירור כדור הארץ. השאלה היא האם תגובת כדור הארץ תחזיר אותנו לאיזון, או שהיא תשנה את כדור הארץ.

"כשהקטבים מתמוססים, האנרגיה מהשמש נספגת יותר לתוך האוקיינוסים, במקום שהיא תוחזר לחלל מהקרחונים. זה עלול לגרום לעוד התחממות. אנו מנסים להבין את כל המנגנונים הנמצאים בפעולה ואיך כדור הארץ פועל בתגובה. אנו צריכים לבדוק מה משתנה ומדוע, ולתת לקובעי המדיניות להחליט".

אבל זו בעיה גלובלית. 

"המידע שנאס"א אוספת זמין בחינם לכל המדינות, ושיתוף המידע הוא חשוב מאוד. ארה"ב עשתה מאמצים גדולים להקטין את פליטת גזי החממה. הפליטה היום היא הקטנה ביותר מאז תחילת שנות ה־90, ואנו עושים מה שאנו יכולים כדי להגן על כדור הארץ". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו