הכרזתו של ראש הממשלה בשבוע שעבר על היעד להגיע ל־40 מנדטים לליכוד, שנועדה בעיקר לאותת לשותפיו הקואליציוניים כי מערכת בחירות שתיכפה עליו עכשיו עשויה להסתיים בכי רע מבחינתם, הכניסה ללחץ כמה מראשי המפלגות, אבל גם הניעה במקביל את קמפיין הבחירות העתידי של הבית היהודי.
לבנט ברור שהפער בין התבטאויותיו של נתניהו כעת לבין הזמירות שישמיע במערכת הבחירות - הוא תהומי. אם עכשיו אין לו בעיה להתכתש עם ראש המפלגה השנוא עליו ביותר בקואליציה, הרי עם הישמע יריית הזינוק יתמלא ראש הממשלה נופת צופים כלפי בנט וחברי הבית היהודי, דברים חמים ולבביים כתפוח בדבש, מתוך ניסיון לדרוך עליהם ולרמוס אותם עד כדי מספר חד־ספרתי של מנדטים. בפעם הקודמת בנט נפל למלכודת. הפעם, הוא מאמין, הסיפור יהיה אחר לגמרי.
הבית היהודי היא המפלגה הגדולה ביותר בסקרים במחנה הלאומי אחרי הליכוד. אליה נתניהו מתכוון לכוון את כל החיצים במערכת הבחירות. אם יפנה לכיוון אחר, כמו כחלון, ש"ס או ליברמן, הוא עוד עשוי למצוא את עצמו מפנצ'ר בטעות את גלגלי הקואליציה הבאה.
אבל הבית היהודי יציבה. אין סכנה עם אחוז החסימה. הדרך לגידול הליכוד עובר דרך הקטנת בנט. להעניק חיבוק דוב שימחיש למצביעיהם כי אין טעם להצביע לבית היהודי, כשמקומם הבכיר בקואליציה הבאה כבר מובטח מראש. כולל הביטחון לבנט והמשפטים לשקד. הדבר החשוב הוא להבטיח את שלטון הימין על ידי הצבעה לליכוד.
המסר שעומד בנט להעביר הוא הפוך: שלטון הליכוד כבר מובטח מראש. ושלציבור האידיאולוגי עדיף בית יהודי גדול וליכוד של 35 מנדטים מאשר בית יהודי מצומק וליכוד של 40. בנט מצביע על השינוי הדרמטי שעבר הליכוד מימי שלושת המנדטים של המפד"ל, לשנים האחרונות שבהן הבית היהודי גדול משמעותית.
ב־2005 הוביל הליכוד את ההתנתקות. ב־2009 נתניהו נשא את נאום בר־אילן והקפיא את ההתנחלויות לעשרה חודשים עם נכונות להארכה. אבל מבחירות 2013 ואילך, כשהבית היהודי קיבל 12 מנדטים, חל מהפך גם בליכוד. נתניהו התנער מנאום בר־אילן והחל להיות ימני יותר במסגרת הקרב על הבייס. בנט מתכוון להציג זאת כהישג ישיר של הבית היהודי ויצביע על הסכנה של הצטמקות מפלגתו לממדי המפד"ל של אז.
הלחץ של שר האוצר
בינתיים נראה כי מי שהושפע רבות מנאום 40 המנדטים של נתניהו הוא משה כחלון. בכירים בקואליציה מעידים כי שר האוצר נראה בשבוע האחרון מוטרד ולחוץ. קמפיין הבחירות שפיזר בתקציבי עתק לא סיפק את הסחורה המיוחלת. ואם עד עכשיו היה מעודד מכך ששבעה מנדטים הם הדיוטה התחתונה שאליה יכול ליפול, הגיעו סקרים שבהם הוא כבר על שישה.
קיומה של אורלי לוי במערכת לא מוסיף צבע ללחייו. אם תעבור אותו אפילו במנדט, עשויה להיות היא שקוטפת את תיק האוצר בממשלה הבאה. בלי האוצר יכול כחלון לסגור את הבסטה. שום תיק אחר או ישיבה באופוזיציה לא יכול לשמש חלופה לסוג זה של מפלגה.
גורמים בכירים בקרב מפלגות אחרות בקואליציה אומרים כי במקביל לכל אלה, בזמן האחרון חלה התקרבות בין כחלון ונתניהו. ושהשניים נפגשים תכופות, אולי אפילו בתכיפות של פגישות נתניהו וליברמן - שנועדים מדי שבוע.
לדבריהם, הדבר מעיד יותר מכל על שיתוף פעולה אפשרי שהולך ונרקם בין כחלון לנתניהו וחזרתו של כחלון לליכוד. כרגע לא מתוכננת כנראה איזו החלטה דרמטית, אבל מתחזקת ההערכה שהדבר נמצא היום על השולחן כאפשרות ריאלית יותר מאי פעם.
נשק קטלני
כששמעו בכירים במפלגת העבודה את הדיווחים השגויים השבוע על הצטרפות קרובה של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ לליכוד, גיחכו לעצמם, משכו כתפיים והמשיכו הלאה. ככאלה המשוחחים עם גנץ, עם סביבתו ואפילו משפחתו הקרובה - לא היה להם שום ספק לרגע שהליכוד זה ממש, אבל ממש, לא הכיוון של רא"ל (מיל') גנץ, שעומד בחודשים הקרובים לעשות את צעדיו הראשונים בפוליטיקה. לפי תגובת הליכוד, נראה שגם מצד נתניהו אין כל היתכנות לשידוך הזה. האמירה כי תהום אידיאולוגית פעורה בין הצדדים היא לא סתם הכחשה, אלא טריקת דלת.
את הכיוון שלו עצמו גנץ כבר סימן. לפני כמה חודשים שיגר רמז עבה במיוחד שהפוליטיקה היא התחנה הבאה שלו. פניו כמעט באופן ברור למפלגת העבודה. מספיק לראות את הנתיב שבו הולכים בני משפחתו בדרגה ראשונה כדי להבין מה המסלול שהוא מייעד לעצמו.
זה התחיל באביו, נחום גנץ, מבכירי תנועת המושבים. כילד ספג בני גנץ במושב כפר אחים את הזהות המפא"יניקית, כאשר הוא אמנם המשיך לצבא אבל אחותו, למשל, חברה ותיקה של מפלגת העבודה. כשבנו של הרמטכ"ל בדימוס, נדב, השתחרר מצה"ל, התפקד למפלגה והפך חבר מן המניין. גנץ עצמו משמש מאז השתחרר יו"ר "יד בן־גוריון", שלרוחו גדל והתחנך.
שני מהלכים של גנץ בלבלו כמה גורמים במערכת הפוליטית, אולם מבחינת ראשי העבודה לא היה שום דבר מבלבל בהם. הראשון הוא הצטרפותו לתנועת "פנימה" בראשות שר החינוך לשעבר שי פירון, איש יש עתיד. הדבר גרר אינספור ספקולציות ושפע הערכות כי מדובר בסנונית המבשרת על צירוף ליש עתיד.
לפיד עצמו, החושק בגנץ, ליבה את ההערכות והעביר מסר כי גנץ רצוי מאוד ברשימתו. אם בסופו של דבר יחבור גנץ ללפיד יהיה זה בגלל לחץ מאסיבי שהפעיל לפיד על גנץ ואולי אף התחייבות לפנות את מקומו, או לכל הפחות לקיים פריימריז לראשות המפלגה בפעם הבאה. לפני כמה שבועות אמר לפיד בראיון כי הוא מקווה כי ברשימתו הבאה יככב רא"ל במילואים.
הדבר השני שעשה גנץ זה להימנע בתוקף מלהצטרף לגל המתקפות משמאל על נתניהו והליכוד, כשהכריז בראיון ברדיו שהליכוד אינה מפלגה פסולה להצטרפות, וכי הוא רואה בה מפלגה ציונית וערכית. מייד אחרי הראיון החל גל חדש של שמועות לגבי תוכניותיו הפוליטיות, כשברקע הצטרפות אפשרית לנתניהו.
הזמן עובד לטובתו. גבאי // צילום: יוסי זליגר
מי שמחזיק "תיק גנץ" בעבודה הוא גבאי עצמו. השאר ממודרים. אבל הדריכות לקראת הצטרפותו האפשרית כבר באוויר. אפילו לציפי לבני, שחתמה על הסכם הארכת תוקף האיחוד על ריצה משותפת נוספת בין התנועה בראשותה ומפלגת העבודה, הובהר שאם גנץ מגיע או כל כוכב בסדר גודל זה, עליה לפנות את מקומה.
גבאי לא מוטרד מהדיבורים על החלפתו או על פילוג המפלגה, ויודע שהזמן משחק לטובתו. ריח הבחירות החריף כבר לא מותיר זמן ליריביו להתארגן נגדו. לכן, המציאות שבה הוא מנהיג את המפלגה במערכת הבחירות הקרובה כמועמדה לראשות הממשלה - הפכה כבר לעובדה מוגמרת. מלבד הצטרפויות וכוכבים עולים ויורדים, מחזיק גבאי נשק קטלני במיוחד שאותו יוכל להפעיל בשעת הצורך נגד חורשי רעתו: השריונים.
אמנם, על מנת להכשיר את איחוד העבודה והתנועה, וכדי להעביר זאת בשקט, הודיע גבאי שהשריונים של לבני וחבריה לא יבואו על חשבון חברי מפלגה (במסגרת השריונים המגיעים לו אחרי אישור שינוי החוקה); אבל בשעת הצורך אין מנגנון בעולם שיכול לאלצו לקיים את התחייבויותיו.
בסביבת גבאי רואים חשיבות רבה בהכרזתו השבוע כי גם אם יפסיד בבחירות ונתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, אין לו שום כוונה להצטרף אליה. הקו הזה ילווה אותו ככל הנראה כל מערכת הבחירות, כתגובה לניסיונות שבאו ועוד יבואו מצד לפיד ומרצ, להציג את המחנה הציוני כזחלנית כרונית לממשלות ימין.
משימה קשה תהיה לו לגבאי להפריך זאת, שרבים מקודמיו נכנסו או ניסו להיכנס לממשלת נתניהו, כשהאחרון שבהם היה בקדנציה הנוכחית עם הסכם ממשלת אחדות שכמעט צלח בין נתניהו לבוז'י הרצוג.
הצד האחר של המצלמה
השבוע התקיים קמפיין התרמה לפרויקט הנצחה לזכרו של סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל, שנפל במבצע צוק איתן, שבמסגרתו מחולקים מאות ארוחות עשר לילדים מעוטי יכולת במרכז ירושלים. מנהלי הפרויקט ביקשו לעורר את הלבבות באמצעות פנייה לאנשי ציבור, סלבס, אמנים שונים וכן פוליטיקאים ידועים - כדי שיצלמו את עצמם ויביעו תמיכה.
ההיענות היתה מדהימה. עשרות מפורסמים נעתרו לפנייה ושיגרו צילום סלפי בקריאה נרגשת לתרום ולהצטרף. גם כמה פוליטיקאים נרתמו, אחד מהם - אבי גבאי. בדרך כלל אחרי צילום הסרטון חשים המצולמים כי עשו את שלהם. לא גבאי. מייד אחרי ששלח את הסרטון שאל את המארגנים איך אפשר להעביר תרומה אישית.
במהלך המתיחות האחרונה בעזה פרסמה משפחה מהעוטף כי התארחה בביתו של גבאי שהזמין אותם ללון אצלו בשבת, בלי היכרות מוקדמת וללא פרסום. גבאי טוען כי עדיין אינו מוכר מספיק בציבור, וזה נכון. הבחירה בו או ביריביו תיעשה אמנם בעיקר סביב נושאי ביטחון, מדיניות וכלכלה, אבל גם את צדדים אלה צריך להכיר.
בירושלים הכל פתוח
הבחירות המוניציפליות הקרבות מרכזות את תשומת הלב בעיקר לירושלים, שבה נראה כי הכל עוד פתוח. אחרי כמה סקרים פנימיים שלימדו על ניצחון לאלקין בסיבוב הראשון וגם בסיבוב השני - בלי קשר למועמד שיעלה מולו, מפרסם השבוע מטה הבחירות של המועמד החרדי יוסי דייטש תוצאות מעניינות לא פחות.
מסקר, שערך עבורו פרופ' קמיל פוקס, עולה כי במידה שתהיה תמיכה כלל־חרדית במועמדותו (שעדיין לא הכריז עליה רשמית, למרות שהמטה כבר קיים ומתפקד באופן מלא), עשוי דייטש לנצח כבר בסיבוב הראשון.
על פי הניתוח במטהו, קצת יותר מ־40% מהמצביעים בירושלים הם חרדים. זה מספיק כדי לנצח כבר בסיבוב הראשון. אבל זה דורש את תמיכת כלל המפלגות החרדיות, הישג שכרגע לא נמצא בידיו. ש"ס הולכים עם ליאון. דגל התורה מתעכבים עם ההחלטה, וכורכים זאת עם הסכמים שונים בערים אחרות. ואפילו אגודת ישראל, הפלג החסידי, טרם הכריע בצורה ברורה.
במידה שלא תהיה הסכמה כללית, דייטש אפילו לא יתמודד. לכן גם הסקר שערך מנוסח בצורה שונה משאר הסקרים והוא פותח בשאלה: "בהנחה שכל המפלגות החרדיות יתמכו ביוסי דייטש, באיזה מהמועמדים תתמוך?" 41% נקבו בשמו.
אבל ההנחה טרם הוכרעה. בפעם הקודמת סבר משה ליאון שכל החרדים איתו, מש"ס ועד אגודה, רק כדי להבין שברגע האחרון ובחשאי, חסידות גור הבריזה והלכה עם ברקת. עם מאיר פרוש בבחירות לפני כן - זה נגמר במפח עוד יותר גדול. אם דייטש לא יתמודד ייטרפו הקלפים בעיר. ליאון ואלקין ינהלו קרב אדירים על הציבור הענק הזה, והקלפים למעשה יחולקו מחדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו