המכה האנושה של ש"ס

בין עשרות הפרצופים האנונימיים המציפים את הארץ בשלטי הבחירות לרשויות המקומיות, יש פרצוף אחד מוכר במיוחד - הרב עובדיה יוסף זצ"ל. 

חמש שנים אחרי מותו, ועל מודעות הבחירות של ש"ס לא מופיעה דמותו של נשיא מועצת חכמי התורה הנוכחי, או אפילו של היו"ר הפופולארי, אלא התרפקות על דמותו הרב עובדיה, שזכותו, כך הם מקווים, תגן עליהם.

ש"ס עברה שינוי עצום. פטירתו של הרב עובדיה נחשבת למכה אנושה בהיסטוריה של המפלגה. בתקופתו של מר"ן זכתה המפלגה בקולותיהם של מצביעים חילוניים-מסורתיים, דתיים לאומיים מזרחיים, וכמובן החרדים המזרחיים. היום נשארה ש"ס רק עם החרדים המזרחיים וגם שם יש כיסי התנגדות. 

החילונים המסורתיים, שפעם תלו תמונות של  הרב עובדיה יוסף והצביעו לו למען 'החזרת עטרה ליושנה', עברו לתלות שלטים של נתניהו ולהילחם נגד התקשורת והאליטה הרודפות אותו. 

הדתיים הלאומיים לא הצליחו לייצר את אותה זיקה ל'חכם שלום' ונדדו לליכוד ולבית היהודי. כך נשארה ש"ס עם גרעין חרדי ספרדי ועם פוטנציאל של 4-5 מנדטים בלבד. 

ש"ס לעולם לא תחזור למספרים הדמיוניים של שנת 99' שבה השיגה שבעה עשר מנדטים. אפילו המספר 11 הפך להיות בלתי מושג. כשהסקרים מנדנדים אותה כיום על הקו האדום, שבעה-שמונה מנדטים ייחשבו להישג מרשים. 

עם זאת, מי שמספיד את ש"ס טועה. מדובר במפלגה עם מנגנון השטח החזק, הפעיל ואולי גם היעיל ביותר משאר המפלגות, שבראשה עומד אריה. אריה דרעי.

מה שדרעי עבר הוא כמעט בלתי ייאמן במונחים פוליטיים: וידאו של הרב עובדיה פורסם נגדו והוא שרד; קלטות בהן הוא מגדף את הרב שלמה משה עמאר הפכו ממבוכה לסולחה ולמושג מלטף בשם "השלום הספרדי"; התקוטטות עם בנו של נשיא מועצת חכמי התורה נשכחה כאילו בלעה אותה האדמה; החקירות שנפתחו ברעש גדול הופכות לטענות מינוריות על אי סדרים; הוא זוכה להערכה ושבחים על פעילות בקבינט ביטחוני, ומעמדו בתוך המפלגה בלתי מעורער. 

ש"ס סובלת ממה שהציבור החרדי כולו סובל - פטירתם של ענקי הרבנים שסביבם היה קונצנזוס היא לא פחות ממשבר היסטורי. בימים אלה, גם כן סביב הבחירות המקומיות, נרשם פיצול של הציבור החרדי לפלגים, חצרות וזרמים. הסוף עוד לא ידוע.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו