השאיפה לחיי נצח או לפחות הארכת תוחלת החיים באופן ניכר היא סוגיה שמעסיקה רבים, שיעשו הרבה מאוד בשביל זה - בין אם מדובר בטיפולים חדשניים או בהשקעת משאבים כלכליים כדי להמשיך ולחיות עד כמה שיוכלו "למשוך", כשהם מתעקשים לא להכיר בעובדה שלכל אדם יש תאריך תפוגה.
בעוד שתוחלת החיים הממוצעת אכן עלתה בשנים האחרונות בשל ההתקדמות ברפואה ושלל פיתוחים טכנולוגיים, משך החיים המרבי שבני אדם יכולים להגיע אליו נותר נושא לוויכוח - כשמחקרים עדכניים מצביעים על כך שאכן יש גבולות ביולוגיים מובנים לכמה זמן אנו יכולים לחיות.
מי שעוקב אחר הרשתות החברתיות ואתרי החדשות נתקל מדי פעם בדיווחים על אנשים שזכו לחגוג ימי הולדת גם אחרי שציינו 100 שנים, כשהם משתפים בגאווה ב"סודות החיים שלהם" לצד אנשים דוגמת יזם ההייטק המיליונר בריאן ג'ונסון, המשקיעים סכומי עתק בטיפולים וטכנולוגיות שנועדו "להביס את המוות".
מחקר של סטטיסטיקאים הולנדים מהאוניברסיטאות טילבורג וארסמוס ניתח נתונים שנאספו מ-75 אלף אנשים הולנדים שנפטרו בין השנים 1986 ל-2015, ומתוכם עלה כי משך החיים המרבי של נשים הוא כ-115.7 שנים ואילו אצל גברים הוא עומד על כ-114.1 שנים.
"בממוצע אנשים חיים זמן רב יותר, אך המבוגרים ביותר בינינו לא הפכו למבוגרים יותר בשלושים השנים האחרונות. בהחלט יש כאן סוג של תקרה", ביקש להדגיש פרופסור ג’ון איינמהל שלקח חלק במחקר. באופן דומה, חוקרים מהמכללה לרפואה של אלברט איינשטיין הציעו כי משך החיים האנושי מוגבל באופן טבעי לכ-115 שנים וציינו כי הבחינו שלמרות העלייה בתוחלת החיים הממוצעת, גילם של המבוגרים ביותר נותר יציב.
"התקדמות נוספת נגד מחלות זיהומיות וכרוניות עשויה להמשיך ולשפר את תוחלת החיים הממוצעת, אך לא את משך החיים המרבי", הסביר ד"ר יאן וייג, אחד המחברים הבכירים שהובילו את המחקר.
גנטיקה מול אורח חיים: השפעות על אריכות ימים
בעוד שלגנטיקה יש תפקיד בקביעת משך החיים, מחקרים עדכניים מדגישים את ההשפעה המשמעותית של אורח החיים ושל גורמים סביבתיים. מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature Medicine ניתח נתונים של יותר מ-490 אלף אנשים ומצא כי בחירות אורח חיים היוו 17 אחוזים מהגורמים לתמותה ממחלות, בעוד שהשפעת הגנטיקה הייתה רק שני אחוזים.
גורמי סיכון סביבתיים מרכזיים כללו עישון, מצב סוציו אקונומי וחוסר בפעילות גופנית, כשהמחקר הדגיש את חשיבותם של הרגלים הניתנים לשינוי. ד"ר פיטר ג’ושי, אפידמיולוג גנטי מאוניברסיטת אדינבורו, התייחס לממצאים: "ההשפעה של אורח החיים על הבריאות ועל משך החיים גדולה בהרבה מזו של הגנטיקה. זה מדגיש את הפוטנציאל של התערבויות בריאותיות ציבוריות המתמקדות בגורמי אורח חיים לשיפור בריאות האוכלוסייה".
אחד הגורמים המשפיעים והחשובים בדיון על תוחלת חיי האדם הוא תזונה המהווה מרכיב קריטי בהזדקנות בריאה, כשתזונאים ממליצים על הגדלת הצריכה של חלבונים מהצומח ממקורות כמו קטניות, אגוזים וזרעים. מזונות אלו עשירים בסיבים, בנוגדי חמצון ובשומנים בריאים שיכולים להפחית דלקות ולהוריד את הסיכון למחלות כרוניות. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שהחלפת חלבון מהחי בחלבון מהצומח יכולה להפחית משמעותית את הסיכון לתמותה מוקדמת.
פעילות גופנית סדירה מקושרת אף היא לתוחלת חיים ארוכה יותר ואיכות בריאות משופרת. אימוץ שגרת פעילות גופנית קבועה יכול להפחית את הסיכון למחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת וסוגים מסוימים של סרטן, כשמומחי בריאות ממליצים לשלב פעילות אירובית עם אימוני כוח שבועיים כדי למקסם את היתרונות הבריאותיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו