המודל המשפחתי של הורות משותפת הולך ונהיה נפוץ יותר ויותר בישראל. הורות משותפת היא מצב בו בני זוג, לעיתים אקסים, לעיתים ידידים, שמחליטים להתקשר יחד, לרבות באמצעות הפריית מבחנה לצורך הבאת ילד לעולם, כתחליף לבנק הזרע.
בכך, הופכים בני הזוג להיות שותפים לגידול ילדים. הקמת משפחה של הורות משותפת היא פעמים רבות מורכבת, ועלולה לייצר מצבים בלתי צפויים, ועל כן, מצריכה הסכם ייחודי שייחתם על ידי הזוג בטרם תחילת התהליך.
האותיות הקטנות
האמצעי הטוב ביותר לפתור מראש חלק ניכר מהסכסוכים הנו חתימה על הסכם הורות טרם הכניסה להריון, הסכם מדויק שיורד לפרטי פרטים ושמסדיר כל סיטואציה אפשרית הנודעת בתקופת ההריון ובהסדרים שיחולו לאחר הלידה, ולאורך השנים השונות של הילד, גם בתקופה שבה הוא ברחם האם. בטרם המשא ומתן שקודם לחתימת הסכם ההורות, רצוי שכל אחד מהצדדים ייוועץ בעורך דין מטעמו, זאת כדי למנוע בהמשך טענות לפיה ההסכם נכפה על אחד הצדדים שלא הבין את זכויותיו.
ראשית, חשוב לקבוע הסדרים ספציפיים שנוגעים לזכותו של האב לקבל מידע באשר להתפתחות ההריון ולהשתתף הן בבדיקות שונות שעוברת האם והן בלידה עצמה. יש לקבוע מה יהיו הסדרי השהות של האב עם הפעוט, ורצוי לקבוע "מדרגות" שיאפשרו הרחבה של שעות הסדרי השהות עם האב ושל לינת התינוק אצל האב עם חלוף הזמן: עד גיל 3 חודשים, עד גיל חצי שנה, עד גיל שנה, עד גיל שנתיים ומחצה, עד גיל ארבע, עד גיל שש, וכיוצא בזה. זאת, תוך לקיחה בחשבון שבתקופה הראשונה שלאחר הלידה הפעוט יונק או ישן שנת צהריים, וקביעת שעות המפגש עם האב בשים לב לכך.
טעות נפוצה היא לקבוע שהאב יפגוש את התינוק או ילון עמו בבית האם. סעיף זה הופך לבלתי ישים מיד כשמתעוררות מחלוקות בין ההורים, וגם אם הוא נכלל בהסכם ההורות, ראוי לקבוע לו חלופה סבירה אחרת שתיושם במקרה של חיכוכים. יש להסדיר גם כמובן השהות של הקטין עם כל אחד מההורים בחגים ובחופשות.
מי משלם?
הנושאים הכספיים, כידוע, הם תמיד רגישים ועלולים ליצור חיכוכים, ועל כן יש לקבוע באופן פרטני את אופן השתתפות האב בהוצאות הילד: רכישת צרכים ראשוניים, כגון שידת החתלה, עגלה, מנשא ועוד, וכמובן לגבי תשלומים שוטפים בגין מזונות. יש לקבוע באילו צרכים ספציפיים ישתתף האב ובאילו לא, ולאיזו תקופה, החל מחיתולים ומוצצים ועד למטפלת או פעוטון.
בהקשר זה, יש לבחון את השתכרות כל אחד מההורים, הן מעבודה והן מרכוש, ועל בסיס זאת לקבוע את ההסכמות לעניין המזונות. יש לציין בהסכם שרק שינוי יסודי ובלתי צפוי בהכנסות הצדדים יאפשר את שינוי הסדר המזונות המוסכם. כמו כן, חשוב לציין בהסכם שההחלטה להביא יחד ילד לעולם נובעת מהסתמכות של שני הצדדים על המצגים לעניין השתכרות כפי שמפורטים בו.
ייתכנו שני מנגנונים נפוצים לארגון וניהול כל ההיבטים הכלכליים בין בני הזוג. האחד, פתיחת חשבון משותף לצורכי הילד, אליו יפקיד כל אחד מההורים סכום חודשי מוסכם וממנו ישולמו הוצאות הילד, אם כולן ואם חלקן. השני, העברת סכום חודשי מהורה אחד למשנהו.
מגורים, חינוך ושם משפחה
לעיתים, גם נושאים שנראים לנו יותר "קלים" וניתנים לגישור, כמו שם הילד, עלולים להסתבך ולהגיע לאי הסכמות. על כן, יש להתייחס גם להיבטים רכים יותר בחיי הילד, וגם לנושאים שמהותיים לחיי הילד גם אם בטווח הרחוק יותר. ראשית, יש לקבוע מפורשות מה יהיה שם המשפחה של הילד, ושלא ניתן יהיה לשנותו, וכן גם לא את השם הפרטי ללא הסכמת ההורים בכתב. כמו כן, מומלץ לקבוע מראש בהסכם באיזה זרם חינוכי יתחנך הילד, ולהוסיף כי לא ניתן לשנות את זרם החינוך ללא הסכמת ההורים בכתב.
כדי להבטיח את יכולת האב לקיים הסדרי קשר עם הקטין, חשוב ביותר לקבוע שמקום המגורים יהיה בעיר מגורי הצדדים, ולכל היותר ברדיוס של קילומטרים בודדים ממנה, ושכל מעבר מקום מגורים מעבר לכך ידרוש פניה מראש וקבלת אישור מראש של בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, יש לקבוע מה יהיו הסדרי ההסעות מהאב ואל האב במקרה של מעבר מקום מגורים.
הסכסוכים העיקריים בהורות משותפת
פעמים רבות, עלולים היחסים בין בני הזוג להתערער נוכח מחלוקות שונות, שעיקרן הוא קביעת זמני השהות של אחד ההורים עם הילד שזה עתה נולד ותשלום מזונות. לכן יש חשיבות מכרעת להתייחס בהסכם ההורות לכל הסוגיות האפשריות בהקשר לנושאים אלה. סוגיות אלה עלולות לגרור סכסוכים מרים, הן בין ההורים, הן בין משפחות המוצא שלהם, והן בבית המשפט לענייני משפחה. כך לדוגמה, במקרים רבים, האב סבור שהאם רואה בו כתורם זרע, שתפקידו מסתכם במתן זרע ותשלום מזונות. האם סבורה שהאב לא מתחשב בה, במצבה הרגשי הירוד אחרי הלידה, ובצורך של הפעוט להימצא רוב זמנו עם האם, שבדרך כלל גם מניקה אותו.
מחלוקות נוספות פורצות סביב הצורך לשלם למטפלת כשהאב מתנגד לשכירת מטפלת ודורש שגורם מטעמו יטפל בפעוט במקום לשלם למטפלת. בעיה נוספת היא כשהאם משתכרת סכומים גבוהים או בעלת רכוש, והאב סבור שבמקרה כזה הוא אינו צריך לשלם לאם מזונות. החוק קובע שעד גיל 6 לפחות האב מחויב במזונות לידי האם בגובה אלפי שקלים בחודש. המחלוקת קשה, קל וחומר מעת שאין מדובר בבני זוג בעלי מחויבות רגשית או היסטוריה זוגית, אלא בעוברי אורח שהתקשרו לצורך מטרה ספציפית.
אישור להסכם ההורות
לאחר שמגיעים לכל ההסכמות, רצוי להגיש את הסכם ההורות לאישור הוראותיו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. חשוב לדעת כי בפסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה נקבע שלהסכם הורות יש תוקף מלא, גם אם נחתם לפני ההיריון או לפני הלידה, וגם אם לא אושר על ידו. יחד עם זאת, הדבר לא מונע מצדדים להסכם לתקוף את הוראותיו בטענה שלא אושר על ידי בית המשפט. לכן, רצוי לאשרו מיד לאחר חתימתו, וכך הדבר יקשה ביותר על טענות כנגד תוקפו שיועלו בהמשך.
הכותבים הינם עורכי דין מומחים בדיני משפחה וסכסוכים משפחתיים מורכבים
