"מערכת יחסים זה כמו מניות בבורסה – גבר שלא קונה פרחים הוא נצלן ולוזר"

ניקול ראידמן פותחת את משנתה כיצד זוגיות בין גבר לאישה צריכה להיראות • "ככל שגבר משקיע יותר ככה הוא מעריך יותר"

ניקול ראידמן. צילום: אלמוג גבאי

אחרי תקופה לא קצרה של שתיקה, ניקול ראידמן פתחה אמש (שבת) את האינבוקס שלה באינסטגרם לסשן שאלות ותשובות ארוך עם למעלה מ-1.4 מיליון עוקביה באינסטגרם, ואלה לא אכזבו והציפו אותה בעשרות שאלות על זוגיות, קריירה והמצב במדינה.

"גבר שלא קונה פרחים ומתנות, קמצן או חסכן? מה דעתך ניקול? נשאלה ראידמן בשאלה אחת מתוך כמה על זוגיות.

"הוא אפס ואת נאיבית", השיבה באופן נחרץ. "גבר אם הוא גבר ולא משנה כמה כסף יש לו. בהתאם ליכולת שלו, אם הוא לא קונה לאישה שלו פרחים ומתנות הוא נצלן ולוזר. הוא מנצל אותך", הזהירה את העוקבת.

"כל גבר בהתאם ליכולות שלו אם הוא לא הומלס חייב להביע הערכה כלפי האישה שאיתו ולהעניק לה בלי שהיא תבקש יחס. זה כן מתבטא במתנות ובפרחים. ככל שהוא משקיע בך יותר ככה הוא מעריך אותך יותר. גבר שמשקיע באישה שאיתו ורואה פוטנציאל עתידי בקשר ישקיע והרבה, כי זה כמו מניה, אז כל הדיבורים 'הוא לא אוליגרך' 'אין לו, מסכן', לא פוטרים אותו מלהעניק. אנשים לא משתנים. או שהוא קמצן פתלוגי ולא גברי או שפשוט את לא חשובה לו ואת באשליה של קשר. בכל אופן זמן לברוח ומהר".

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Nicol Raidman (@nicolraidman)

בהמשך נשאלה ראידמן גם על המצב במדינה והאם היא רואה את עצמה מצטרפת לפוליטיקה. "האם תלכי לכנסת אי פעם לעשות שינוי טוב בשביל העם?", נשאלה. 

"כן", השיבה ראידמן אך סייגה את הבטחתה כשהצהירה שזה עוד לא בקלפים עבורה בעתיד הקרוב. "עוד כמה שנים טובות. אם אעשה זאת זה יהיה אחרי שצברתי מספיק הון עצמי לי ולילדי ואתמסר נטו למען מדינת ישראל. גם צריך להתחלף דור של פוליטיקאים כאן. אני מאמינה שבעוד 10 שנים הכל יהיה כאן אחרת", אמרה.

בהמשך לניסיון להבין האם דרכה היא בפוליטיקה, העוקבים ביקשו להבין מראידמן גם מה דעתה באשר למצב במדינה היום בעיקר בכל הנוגע לסוגיית החטופים.

"אני מאוד מודאגת, מאוד", שיתפה. "אני אדם ריאלי ומבינה את המורכבות המטורפת ואת הכאב הנורא. אני מתוסכלת מאוד ואין לי דרך לעזור לצערי. מדובר באירגון טרור אכזרי ביותר בתולדות האנושות. לילות אני לא ישנה. הגעתי למצב שהילדים שלי התחננו שאפסיק עם החדשות כי פשוט התחלתי לקרוס נפשית מחוסר אונים. אני יודעת שעושים הכול, אבל הכול, כל מה שאפשר בכדי להחזיר אותם הביתה בשלום, אבל זה נמשך יותר מידי זמן וזה מפחיד. 

"כשאני חושבת על מה הם עוברים שם אני נכנסת לאמוק. אני רועדת מפחד. זה הדבר הכי מפחיד שיכול לקרות. אני מתפללת כל יום שיחזרו הביתה. כל אחד ואחת מהחטופים הם עולם ומלואו ומדינת ישראל חייבת להחזיר אותם הביתה גם אם זה במחיר כבד. חיי אדם לפני הכל", כתבה.

לסיכום, בתשובה לשאלה האם אי פעם חשבה שתשמש כהשראה לכל כך הרבה אנשים, ראידמן השיבה כי היא בטוחה שעוד תשאיר חותם בהיסטוריה והוסיפה כי הדרך ארוכה וכי בכל הקשור לחייה רב הנסתר על הגלוי. "אתם לא יודעים עלי כמעט כלום, רק חלקיקי אינפורמציה שאני משחררת וכך יהיה. אולי בגיל 80 אשחרר ספר, אבל עד אז החיים שלי הם שלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר