אופנה מנצחת: מול עוינות וחרמות - שנה של זכיות בינלאומיות לשנקר

מאז 7 באוקטובר 2023 המציאות האקדמית הישראלית מורכבת ורגישה, כמו כל תחומי החיים שהושפעו מהמלחמה. בעוד שבעבר נחשבו המוסדות הישראליים לשותפים מכובדים, חווים חוקרים מקומיים דחייה ממוסדות בחו"ל. אקדמאים ישראלים נתקלו באתגרים ייחודיים במהלך המלחמה, הן באופן אישי והן מקצועי, כאשר רבים מהם חוו מצוקה רגשית, חרדה ותחושות בידוד. יתר על כן, המלחמה העצימה מתחים קיימים בין ישראל לבין הקהילה האקדמית הבינלאומית, מה שהוביל לבחינה ולביקורת מוגברת של חוקרים ישראלים.

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שעימם התמודדו אקדמאים מישראל לאחר פרוץ המלחמה היה חרם סמוי על עבודתם מצד עמיתים ומוסדות בינלאומיים. חרם זה לבש צורות שונות, כגון דחיית מאמרי מחקר, הדרה מכנסים וסיום שיתופי פעולה אקדמיים ומקצועיים. החרם היה בולט במיוחד בדיסציפלינות מסוימות, בעיקר במדעי החברה והרוח, אך לא רק.

תצוגת הגמר של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בשיתוף קבוצת הפניקס. עיצוב של הבוגרת תמר אלבז / צילום: רפי דלויה 

"אני חושבת שאפשר לחלק את התגובה הבינלאומית לשניים - ראשית, היו התמיכה והדאגה הרבה שהביעו כלפינו מייד לאחר 7 באוקטובר, אל מול היחס שקיבלנו אחרי שצה"ל נכנס לעזה", אומרת ענת יערי, מנהלת המרכז הבינלאומי במוסד האקדמי שנקר והאחראית על שיתופי הפעולה של הסגל והסטודנטים עם הקהילה ותעשיית האופנה מעבר לים.

"לאורך השנים הצליחה שנקר לקיים בהצלחה חילופי סטודנטים והביאה מרצים בינלאומיים או אנשי מפתח מתעשיית האופנה לתצוגות הגמר השנתיות. לפני המלחמה עוד הספיקו להגיע לכאן 12 סטודנטים ממרוקו, בשנקר נערך קורס משותף עם סטודנטים מדובאי, וכמובן התבצעו מחקרים משותפים. כל זה נעצר באחת. יש לנו את השותפים הטבעיים שלנו - מדינות כמו ארה"ב, אנגליה וגרמניה - שהמשיכו לשמור על קשרים הדוקים ולעיתים אפילו שילמו על כך מחיר, ויש את המדינות שבחרו להשעות איתנו את היחסים", מסבירה יערי.

ענת יערי / צילום: אחיקם בן יוסף

שנקר, שבשבועות הראשונים של הלחימה הפעיל את כל מכונות התפירה לטובת הצרכים של מערכת הביטחון, נדרש לפתע לספק תשובות והסברים מדוע בחר לקחת חלק באספקת ציוד לחיילים. "בפורטוגל ובשווייץ ממש ביקשו שנסביר להם למה תפרנו פאוצ'ים לחיילים בשטח", אומרת יערי.

"אני חושבת שהצורך היה בעיקר כדי שיוכלו לספק הסברים לסטודנטים שלהם ששאלו למה הם צריכים לשתף פעולה עם גוף שתורם למאמץ המלחמתי. מדינות אחרות, כמו הולנד, אסטוניה או ספרד, כבר הרחיקו לכת ובמכתבים רשמיים ששלחו לנו קבעו כי עד שלא נודה שישראל מבצעת רצח עם הם מקפיאים את היחסים. פינלנד, לדוגמה, החליטה להקפיא פורמלית את הקשרים איתנו, אבל שיתופי פעולה אישיים בין חוקרים כן נמשכו.

"באופן כללי ניתן לומר שרוב המדינות ממשיכות לעבוד איתנו, לרבות אלו שמערימות קשיים. קשרים בינאישיים ועבודה בלתי פוסקת מביאים עימם המשך שיתופי פעולה, לעיתים קרובות בשקט ומתחת לרדאר. אפילו עם ספרד - אשר מהמקבילה למל"ג שלה קיבלנו מכתב הפסקת קשרים גורפת - יש שני שיתופי פעולה על הפרק. לאורך השנה האחרונה אנחנו מוצאים את עצמנו נאבקים בשיניים. אני מרגישה שהשותפים שלנו מעבר לים מחכים עד יעבור זעם, שהמלחמה תסתיים והיחסים יחזרו להיות כפי שהיו. אני בוחרת שלא לוותר על אף קשר, ועם רוב המדינות אנחנו עובדים בצורה טובה והסטודנטים שלנו, שמגיעים להשתתף בתחרויות או בכנסים, מתקבלים בחום".

דגם של דולב אלרון על המסלול בתחרות Hyères / יח"צ

אין לכם חשש כשאתם יוצאים לייצג את ישראל מעבר לים?

"מרבית המוסדות מהווים מקום שקט ובטוח עבור הסטודנטים שלנו, ויש מדינות שבאמת עושות מעל ומעבר כדי שנרגיש את זה, כמו גרמניה או סין, ואפילו באוגנדה שאליה הגענו השנה. גם הסטודנטים שלנו רוצים לנסוע ולא מוותרים, ואנחנו מתדרכים אותם איך להתנהל".

איך למשל?

"ההנחיה החד־משמעית היא לא לפרסם שום דבר ברשתות החברתיות אלא רק אחרי החזרה ארצה. אנחנו נזהרים בזה. לא להתהלך עם סממנים ישראלים ברחובות וגם לא להיכנס לוויכוחים פוליטיים. מתנהגים בזהירות. היה מקרה בהונגריה שנקלענו לאירוע שהיו בו מחאות של סטונדטים נגד ישראל, אז מתרחקים משם. גם הסטודנטים שלנו שיוצאים לייצג אותנו בעולם עושים את זה היטב ובגאווה, הם יודעים להתנהל ולהסביר את עצמם ומהווים שגרירים חיוביים".

תצוגה ברגשות מעורבים

אבל דווקא בתוך האווירה המתוחה והעוינת לעיתים יש גם נקודת אור, כאשר שנקר הצליח לזכות בהישגים מרשימים בינלאומיים בתחרויות עיצוב אופנה ברחבי העולם. אל מול סטודנטים שמגיעים משלל מדינות המובילות את תעשיית האופנה כמו צרפת, אנגליה ואיטליה, היו אלו דווקא הצעירים הישראלים שרשמו הישגים חסרי תקדים עם לא פחות מעשרה פרסים.

עיצוב של תמר אלבז / צילום: Lithai Pletaim

"השנה הזאת היתה קצרה עבורנו", אומר אילן בז'ה. "בחודשים הראשונים למלחמה שנקר הפך לחמ"ל תפירה בשיתוף עם כוחות הביטחון, אז יצא שהסטודנטים למדו שישה שבועות פחות. גם המורל היה נמוך, תחושת העצבות היא משהו שליווה אותנו לאורך השנה האחרונה, ולכן גם עבודות הגמר של הסטודנטים היו מאוד אישיות ונגעו בנקודות רגישות של חיפוש פנימי".

בכל שנה סטודנטים בוגרי שנקר מנסים את מזלם בתחרויות עיצוב ברחבי העולם, אלו שמאפשרות לעולים לגמר ולזוכים בהן דלת כניסה אל תעשיות האופנה הבינלאומיות, דריסת רגל ראשונה לעולם האמיתי. "בכל שנה יש לנו פיינליסטים", אומר בז'ה, "אבל הפעם לא היינו בטוחים בעצמנו, גם התצוגה של סוף השנה נעשתה ברגשות מעורבים".

אילן בז'ה / צילום: עידו לביא

אחת הזכיות הבולטות שהגיעה בהפתעה גמורה והביאה גאווה לשנקר ולסטודנטים הישראלים היתה ב"מיטלמודה" (Mittelmoda). מדובר באחת התחרויות המובילות בעולם לסטודנטים מבתי ספר לעיצוב אופנה ומעצבים צעירים. היא מתקיימת באיטליה אחת לשנה, ומספקת במה ייחודית להצגת עבודות בפני קהל בינלאומי של אנשי מקצוע מתעשיית האופנה, עיתונאים ומבקרים. השנה הגישו כ־500 מעצבים צעירים מועמדות לתחרות, ורק 26 סטודנטים מ־13 מדינות ו־21 בתי ספר לעיצוב אופנה העפילו לגמר, ביניהם תמר אלבז ושחר גלר, בוגרים טריים של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שהציגו את פרויקטי הגמר שלהם באוגוסט האחרון.

מתוך עשרה פרסים ארבעה ניתנו לסטודנטים מישראל, כולל המקום הראשון. אלבז זכתה במקום הראשון הכללי על יצירתיות יוצאת דופן ובפרס נוסף מטעם איגוד העורות על מצוינות. גלר זכה בפרס העיתונות ובפרס קולקציה על־זמנית.

הישג נוסף נרשם בתחרות האופנה היוקרתית והחשובה בעולם לבוגרים, Hyères בצרפת, שבה דולב אלרון קטף את המקום הראשון, וטל מסלבי זכה בקטגוריה מיוחדת של ציון לשבח. שניהם בוגרי שנקר שנבחרו מתוך עשרות מתמודדים.

דולב אלרון בתחרות Hyères לצד דוגמנים הלובשים את עיצוביו / צילום:  Catwalkpictures 

הדחף הפנימי להוכיח

המוסד האקדמי שנקר הוקם לפני קצת יותר מ־50 שנה כ"מכללה לטכנולוגיה של אופנה וטקסטיל", במטרה להכשיר כוח אדם אקדמי מיומן לתעשייה הישראלית, כמו גם לספק לה שירותים מתקדמים באמצעות פיתוח ומחקר. מאז, התפתחה המכללה הקטנה למוסד אקדמי המתמחה בלימודי הנדסה, עיצוב אופנה ואמנות, ובוגריה השתלבו בהצלחה בתעשייה העולמית.

בז'ה: "בסופו של דבר אנחנו כאן, בגשר ההלכה, והתרבות שלנו מאוד צעירה. איטליה, לדוגמה, שהיא מעצמת העורות, מעניקה פרס לסטודנטית מישראל, שבה אין ממש תעשייה המתמחה בעור. זה מאוד מפתיע, אבל זה גם סוג של חותמת לכך שאנחנו עושים משהו נכון".

איך זה קרה לדעתך?

"יש לנו קורסים שמתמחים בכל תחום, מג'ינסים ועד לרקמות ולעור. אנחנו מאפשרים לסטודנטים שלנו להתנסות בכל התחומים. כל המרצים גם עובדים בתעשייה, אז הכל מאוד אינטנסיבי. יכול להיות שיש לנו דחף פנימי להוכיח את עצמנו לעולם, אז אנחנו עובדים קשה יותר. צריך גם לקחת בחשבון שהסטודנטים שלנו יותר בוגרים, אחרי צבא או אחרי טיול בעולם, חלקם בני 27 ויותר, והם מתמודדים מול צעירים שרק התחילו את שנות העשרים שלהם, אז יש בגרות מסוימת שבאה לידי ביטוי גם בעבודות וביצירה".

זו גם החוצפה הישראלית?

"זו המנטליות שלנו - לדחוף קדימה. קצת כמו חברת סטארט־אפ - לנסות, לחדש, להביא שיתופי פעולה. אנחנו לומדים בכיתות קטנות, עובדים יחד, הולכים יד ביד. אני חושב שזה בא מתוך הרצון להיות בקצה העליון של היצירתיות, לפעול מתוך זה ותמיד להיות עם היד על הדופק לגבי מה שחדש, בין אם זה לפתח קורסים של בינה מלאכותית ובין אם לשים דגש על מגוון פרקטיקות בעבודה עם חוטים, עורות, הלבשה תחתונה, אופנה עילית ואופנה יומיומית".

היצירה מעל הכל

Mittelmoda היא אחת התחרויות המובילות בעולם לסטודנטים מבתי ספר לעיצוב אופנה ומעצבים צעירים. היא מתקיימת אחת לשנה באיטליה ומספקת במה ייחודית להצגת עבודות בפני קהל בינלאומי של אנשי מקצוע מתעשיית האופנה, עיתונאים ומבקרים. השנה כ־500 מעצבים צעירים הגישו מועמדות לתחרות, ורק 26 סטודנטים מ־13 ארצות ו־121 בתי ספר לעיצוב אופנה העפילו לגמר, ביניהם אלבז וגלר, בוגרים טריים של המחלקה לעיצוב אופנה. תוך כדי הלחימה תמר ושחר טסו להשתתף בחלוקת הפרסים המרגשת.

תמר, שלא האמינה כי תחזור הביתה עם שני פרסים ביד, מספרת: "את העור הכרתי בשנה ג' של הלימודים. התאהבתי בחומר וניסיתי לקחת אותו אל עולמות הפיסול, לנסות ולייצר תנועה תוך בחינה של מערכת היחסים בין החומר לגוף. אחד האלמנטים שעשיתי הוא תיק נעל, שימוש מחודש באובייקט שהוא נעל עקב, לצד חמש מערכות לבוש. התמודדתי על המקום הראשון מול 26 פיינליסטים. הכנתי תצוגת אופנה ועברתי חוויה מרגשת מאוד".

חששת לטוס לייצג את ישראל באירוע בינלאומי?

"היה לי חשוב להגיע לשם פיזית. שיראו אותי ואת העבודות שלי. עשיתי מצגת באנגלית שעבדתי עליה הרבה. גם האריזה של כל הדגמים היתה עבודה שדרשה הכנה קפדנית".

קיבלת תגובות על כך שאת מישראל?

"האווירה עצמה היתה מאוד מקצועית ונעימה. היו בעיקר תגובות של דאגה והתעניינות לגבי המצב הכללי בארץ, אבל בלי אופי פוליטי. אחד הפיינליסטים היה לבנוני, וקצת חששתי מהמפגש איתו, והוא התברר כאישיות מקסימה וחברותית. יש משהו באופנה שמצליח לחבר בין אנשים, היצירה היא מעל הכל. קיבלתי הוקרה על העבודה שלי, ואפילו התחשבו במצב ואפשרו לי להגיש את תיק העבודות מאוחר יותר בגלל שהלימודים נדחו בגלל המלחמה. זה היה מאוד מחמיא".

הזכייה פותחת דלתות?

"חד־משמעית כן. מעבר לכך שזה מעשיר את הרזומה, התחרות מאפשרת לייצר קשרים שאי אפשר להגיע אליהם בלי היכרות אישית. קיבלתי הצעות מעבר לים, וזה משהו שאני בהחלט שוקלת".

מתוך החוסר - מתבוננים יותר

בר פרסי זכתה בפרס הראשון בקטגוריית סטודנטים עם איור שביצעה בעבודת גמר בקורס של שנה א', בתחרות הבינלאומית לאיורי אופנה FIDA. לשלב הראשון, שנקרא "הרשימה הארוכה", עלו כ־600 איורים, מתוכם שניים של פרסי. אחרי זה התפרסמה "הרשימה הקצרה" שכללה 30 סטודנטים, וגם לשם נכנסו שני האיורים של בר. שבוע לאחר מכן היא גילתה שזכתה במקום הראשון.

האיור של בר פרסי אשר זכה במקום הראשון בתחרות FIDA 

"אופנה תמיד היתה משהו שסיקרן ומשך אותי, זה להגשים חלום ילדות", אומרת פרסי. "לא הייתי מכירה את התחרות הזאת אם לא היו מספרים לנו עליה בשנקר. נתנו לנו את האפשרות לנסות ולהירשם והחלטתי שאני הולכת על זה ומנסה את מזלי. הופתעתי מאוד ששניים מהאיורים שלי הגיעו לרשימה הקצרה, לא האמנתי שאזכה - והנה זה קרה. איור אופנה זה משהו שמאוד מעניין אותי ומושך אותי, אני עוד לא יודעת אם זה יהיה המקצוע שלי בעתיד, אבל הזכייה בהחלט פתחה לי את הדלת".

בניגוד לפרסי שעוד נמצאת בתחילת דרכה, מי שעושה חיל מעבר לים בסטוקהולם הוא המעצב דולב אלרון. כאמור, הוא זכה במקום הראשון בתחרות האופנה היוקרתית Hyères בצרפת, הידועה כחממה לכישרונות עולים בתעשיית האופנה העולמית, וכמקפצה לקריירות מזהירות.

התחרות נערכה בווילה המפוארת שאירחה במשך שבועיים את המתמודדים המוכשרים שהגיעו מכל רחבי העולם: עשרה מעצבי אופנה, עשרה מעצבי אביזרים ועשרה צלמים, כשהמשתתפים התמודדו בשלוש קטגוריות על הכרה ופרסים יוקרתיים. נותן החסות הראשית לתחרות היא חברת אירועי האופנה המובילה Première Vision, לצד ענקי תעשייה כחברת מרצדס ושאנל. "זו תחרות שלא רק מציגה סטודנטים, אלא באמת נועדה כדי לחבר בין מותגים לבין מעצבים צעירים כקרקע ליצירת שיתופי פעולה", אומר דולב, שבימים אלה מעצב את קולקציית הגברים של אקנה סטודיו ובמקביל מייצר את הדגמים שיציג בתצוגה שנה הבאה ב"Hyères", והפעם יתארח שם כמנצח של אשתקד.

"במשך שנה שלמה התכוננתי לתחרות, ולמעשה המשכתי את פרויקט הגמר שלי משנקר. לקחתי שישה לוקים שעשיתי להם אדפטציה מחודשת ועבדתי תחת החסות של חברה־בת של שאנל המתמחה בשימור מסורות של מלאכות יד, כובעים ועבודות עור. למעשה, עבדתי עם מפעל התיקים והרקמות של ההוט־קוטור של שאנל, זו הזדמנות חד־פעמית ומרתקת שאפשרה לי לייצר לוקים חדשים ולעבור כברת דרך".

הרגשת איזו הרמת גבה כפיינליסט מישראל?

"אחד החלקים הכי חשובים שמדגישים בתחרות זה ארץ המוצא של המתמודד. בחלל התצוגה שלי בתחרות היה כתוב בגאווה 'ישראל', כך שזה היה גלוי ופתוח ודיברתי עם הרבה אנשים מהתעשייה על שנקר וישראל. בשום שלב לא היה עניין פוליטי. אנשים באים לדבר על אופנה, אז הסביבה היתה מאוד מקבלת. הזכייה במקום הראשון היא הזדמנות שפותחת דלתות לתעשיית האופנה הבינלאומית".

הזכייה של דולב במקום הראשון בפרס היוקרתי רשמה עוד הישג כאשר בעמוד הבית של "ווג דיגיטל" נכתב כי מעצב ישראלי זכה. לצידו של דולב קטף פרס עוד בוגר שנקר, טל מסלבי, שקיבל ציון לשבח על עבודתו המצוינת.

עיצוב של דולב אלרון על המסלול בתחרות Hyères 

"הסטודנטים והבוגרים שלנו שיוצאים לתחרות בינלאומית עוברים תהליך ארוך ואינטנסיבי", אומר בז'ה בגאווה. "בלונדון או מילאנו אתה יוצא אל הרחוב ויש לך הכל, כאן בישראל, מתוך החוסר אנחנו מתבוננים יותר, חוקרים לעומק ומנסים להיות יותר טובים מכולם. המציאות שלנו גורמת לנו להיות יותר גמישים מחשבתית ויצירתית ולדעת איך לצמוח מתוך משבר".

"אנחנו כולנו מחכים ליום שאחרי המלחמה", מסכמת יערי. "גם ברמה הפרסונלית וגם ברמה האישית, ואני מקווה שהמוסדות שאיבדנו בדרך עוד יחזרו אלינו ואל תחומי האקדמיה האחרים".