משפיענית הרשת והדוגמנית שיר טרן פועלת כבר כמה שנים למען קידום אידיאל יופי מגוון ולא נותנת למותגי האופנה הגדולים והמשמעותיים להכתיב את הטון עבורה - זאת למרות שבשנתיים האחרונות נדמה כי תעשיית האופנה העולמית מפסיקה לקדם ערכים של גיוון וחוזרת למודל יופי מצומצם במיוחד.
טרן העלתה בימים האחרונים סרטון לרשתות החברתיות ובו היא סיפרה על מותג אופנה בינלאומי חדש שמגיע לישראל וביקש ממנה לדגמן עבורו לטווח הארוך - גם בקמפיין וגם בתצוגת האופנה. במהרה התברר לשיר כי המותג אמנם מחזיק במידה שלה - אך אין לו אף מידה מעל 42 - המידה הממוצעת לנשים בישראל.
View this post on Instagram
"פנה אליי מותג חדש שהולך להיכנס לארץ ומביא מגוון רחב של מוצרים. לכבוד השקת המותג, רצו שאשתתף בתצוגת אופנה. בגלל שזה מותג בינלאומי, לא חשבתי שזה יהיה ככה. הכל היה ממש טוב אלא שאז ראיתי שמידה 42 הייתה המידה הגדולה ביותר", סיפרה טרן בראיון מיוחד שקיימנו עימה.
"מנהלת המותג הייתה שם וניגשתי אליה, שאלתי אותה: 'המידה הכי גדולה היא 42 או שזו טעות?', היא ענתה לי שיגיעו בהמשך אבל לא כרגע - זה מוזר, במיוחד כשאתם עושים כזו השקה גדולה. זה מותג שמייצרים בו את המידות האלה אבל לא מביאים לארץ", המשיכה לספר.
בהמשך, שיר מדדה את כל הדגמים כדי להבין אם יש דגמים חורגים. "לא רציתי לפסול על הסף את העבודה, אבל כל הדגמים הגיעו רק עד מידה 42, היה אחד שהיה יותר רחב אבל זה היה הגודל המקסימלי. היה לי ברור שאני לא יכולה לעבוד עם המותג הזה".
בהמשך, הסבירה טרן מדוע סירבה למותג וסיפרה על הפעילות שלה בקנה מידה רחב יותר. "זה נוגד את הערכים שאני מקדמת. מותגים לא מבינים שלהתלבש זה צורך בסיסי, הם חושבים שאין ביקוש - אבל הוא קיים. המודעות לנושא אמנם עולה ואומרים לנו כל הזמן לאלו שמתעסקות בגיוון מודל היופי שאנחנו טוחנות את הנושא, אבל אם סיטואציה כזו קורית כשאנחנו עוד מעט בשנת 2025, זה אומר שלא למדנו כלום. אני שמחה שעמדתי על העקרונות שלי".
חשוב להדגיש שהמקרה של טרן הוא לא רק מקרה אחד, אלא דוגמה מייצגת לתופעה רחבה בהרבה שחוות נשים רבות בחנויות בגדים, כמו גם דוגמניות שונות שלא עונות על דרישות המשקל הקיצוניות בתעשיית האופנה.
"זה כבר קרה לי בעבר", שיתפה שיר. "פנו אליי מותגים וסירבתי לדגמן להם כי יש להם אמנם מחלקת פלאס סייז, אבל היא רק באתר לדוגמה. ויותר מזה, היו ימי צילום שבכלל לא הייתה להם את המידה שלי למרות שהם הזמינו אותי וידעו באיזו מידה אני".
כיום, יש לא מעט טריקים שיווקיים שנועדו להציג גיוון, גם אם בפועל אין את המידות הגדולות בחנויות - דבר שלפי שיר צריך לשים לב אליו: "המינימום צריך להיות מידה 46 לפחות וצריך לציין שהמידה שכתובה על הטיקט צריכה באמת להיות מקבילה למידה האמיתית, מה שלא תמיד קורה לצערי. הטווח צריך להיות מאוד רחב לשני הצדדים - מידות קטנות וגדולות".
כאמור, בשנתיים האחרונות נדמה כי תעשיית האופנה חזרה לקידום של אידיאל יופי מצומצם בלבד, שכולל לרוב מבנה גוף שדוף במיוחד, לאחר שלפני מספר שנים מותגי האופנה הגדולים בעולם ניסו להציג תדמית אינקלוסיבית בציבור הרחב ואופנה "עבור כולם".
"אני רואה את זה ממש", סיפרה שיר. "ההירואין שיק קצת חוזר לאופנה, רואים את זה על כוכבות הוליוודית שמזריקות ומדברות על אוזמפיק. אנשים שמובילים את הקמפיינים מייצגים רזון - אין לי בעיה עם זה אבל צריך להיות ייצוג גם לצד השני".
על הסרטון המדובר, שקיבל תגובות מכל הצדדים, שיר סיפרה: "העליתי גם לטיקטוק וגם לאינסטגרם. בטיקטוק היו תגובות מרושעות יותר כמו 'תפסיקו לבכות יש חנויות שכן מוכרות', אבל היו גם המון תגובות מחבקות שאמרו לי כל הכבוד שאני נאמנה לעצמי ושכל דלת שנסגרת דלת אחרת נפתחת. בזכות הסרטון קיבלתי הצעות עבודה ממותגים אחרים בארץ".
לבסוף, טרן סיפרה גם על התוכניות להמשך. אני חושבת שבעתיד גם אסרב לזה. אני לא ארגיש בנוח לפרסם מותגים כאלה. אם בחורה שהיא מידה מעליי ותאהב קמפיין שעשיתי תלך לחנות ותגלה שאין את המידה שלה, ותצא בתחושה של עצב - זה לא שווה את זה. הערך שלי לא נמדד בקילוגרמים, בטח שאצל נשים שגם עוברות לידות והגוף שלהן משתנה במהלך השנים. חשוב לי מאוד להביע את הקול הזה עבור בנות אחרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו