מי גאון של אימא: פעם משחקי וידאו נתפסו כאויב המושבע של המוח הצעיר - משחיתי הזמן, משככי השעמום ומקדמי העצלנות הרשמים של הדור שגרמו לדאגה רבה בקרב הורים שחששו מההשפעות המזיקות של הטכנולוגיה על היכולות החברתיות והקוגניטיביות של צאצאיהם והיוו לא פעם מוקד לוויכוחים קשים ויחסים טעונים. כעת, מחקרים חדשים מגלים כי ייתכן שמוקדם להספיד את משחקי הוידאו ולהכריז על Game Over, ובניגוד לאמונה הרווחת יש להם לעיתים דווקא השפעה חיובית על האינטליגנציה של הדור הצעיר.
"מדיה דיגיטלית מגדירה את הילדות המודרנית, אך ההשפעות הקוגניטיביות שלה אינן ברורות ומהוות נושא לדיון לוהט", הסבירו החוקרים מהולנד, גרמניה ושוודיה במאמרם שפורסם באתר המדעי Scientific Report. "אנחנו מאמינים שמחקרים עם נתונים גנטיים יכולים להבהיר טענות סיבתיות ולתקן את התפקיד שלא נלקח בדרך כלל בחשבון של נטיות גנטיות".
במסגרת המחקר שערכו, החוקרים בחנו את נתוני זמן המסך של 9,855 ילדים כולם בארה"ב ובני 9 או 10. בממוצע, הילדים דיווחו על 2.5 שעות ביום של צפייה בטלוויזיה או בסרטונים ברשת, שעה של משחקי וידאו וחצי שעה של פעילות חברתית באינטרנט.
בשלב הבא במחקר בחלוף שנתיים, החוקרים בדקו את הנתונים של למעלה מ-500 מהילדים שלקחו חלק בשלב הראשון של המחקר. בתקופה שבין המדידות, ילדים שדיווחו על זמן משחק גבוה מהממוצע במשחקי וידאו חוו עלייה של 2.5 נקודות IQ מעל העלייה הממוצעת. העלייה בנקודות IQ התבססה על ביצועי הילדים במשימות שכללו הבנת הנקרא, עיבוד חזותי-מרחבי ומשימות שהתמקדו בזיכרון, חשיבה גמישה ושליטה עצמית.
אינטיליגנציה אינה מולדת
אז האם אפשר להכריז על ניצחון? לא באופן גורף. למרות הממצאים המעודדים, חשוב לציין שהמחקר התמקד בילדים בארה"ב ולא הבחין בין סוגי משחקי וידאו (משחקים במובייל לעומת קונסולות). יחד עם זאת הוא עדיין מספק תובנה חשובה על הקשר בין משחקי וידאו לאינטליגנציה ותומך ברעיון שאינטליגנציה אינה קבועה ומולדת.
"ממצאי המחקר שלנו תומכים בטענה שזמן מסך אינו פוגע ביכולות הקוגניטיביות של ילדים, ושמשחקי וידאו יכולים למעשה לסייע בשיפור האינטליגנציה", אמר הנוירולוג טורקל קלינגברג מהמכון קרולינסקה בשוודיה עם פרסום המחקר. החוקרים ציינו שזה אינו המחקר הראשון שמציע שקיים קשר בין זמן משחקי וידאו לפיתוח יכולות קוגניטיביות ונראה שיש גם יתרונות נוספים למשחקי וידאו.
צוות המחקר הוסיף וטען כי דגימות קטנות, עיצובים שונים של מחקרים והיעדר התחשבות בגורמים גנטיים וחברתיים כלכליים תרמו לדיווחים הסותרים שנאספו עד כה על השפעות זמן המסך. מגבלות אלו, כך הסבירו, היו חלק מהדברים שהמחקר שערכו ניסה למזער. למרות הממצאים החיוביים בכל הקשור ליכולות הקוגניטיביות בקרב ילדים, כך ביקשו להבהיר, צריך להבין שישנם גורמים רבים המשפיעים על אופן התפתחות האינטליגנציה וכן על הדרכים השונות שבהן זמן מסך עשוי להשפיע על גופנו והרגלינו ולכן נדרש מחקר נוסף.
"לא בדקנו את השפעות ההתנהגות במסך על פעילות גופנית, שינה, רווחה או ביצועים בבית הספר, כך שאין לנו מה לומר על כך", הוסיף ואמר קלינגברג. "כעת נחקור את ההשפעות של גורמים סביבתיים אחרים וכיצד ההשפעות הקוגניטיביות מתקשרות להתפתחות מוחית בילדות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו