במקומות מסוימים בארץ האזעקה מופעלת על בסיס כמעט שעתי ומגיעה ללא התראה מוקדמת, כמובן. אזעקה, בהגדרה, נועדה ליצור לחץ שיניע אותנו לפעולה: לתפוס מחסה במרחב מוגן. הלחץ שהשמעתה מייצר, ללא ספק מוסיף עוד נדבך של מתח בתקופה המאתגרת שכולנו עוברים. בייחוד עבור ילדים.
אז מה אפשר לעשות כדי לעזור לילדים, ולא רק להם, לעבור את התקופה הזאת בצורה רגועה עד כמה שאפשר ובייחוד בעת שנשמעת אזעקה שמאותת לנו לשמור על עצמנו, אולם מייצרת מתח רב ולעיתים גורמת לחרדה עצומה?
אם ננסה לחשוב קצת מחוץ לקופסה אפשר לבחון דרכים להפוך את הלימון ללימונדה ולייצר מהאירועים המתוחים האלה הזדמנות לגיבוש משפחתי – עד כמה שהדבר ניתן, ולהירתמות של כל בני הבית לפעילות מסוימת משותפת, כמובן תוך כדי שמירה על ביטחוננו הפיזי והנפשי.
ראשית, חשוב לבצע כמה הכנות מקדימות:
1. לשתף את הילד בתוכניות. ידע מפחית חרדות.
2. אם יש בבית חדר ביטחון, כדאי לצייד אותו מבעוד מועד בכל מה שיכול להקל על הסטרס כמו משחקים, ספרים, חטיפים וכו'. ערכו את הציוד הזה בחדר הממ"ד ביחד עם הילד. מומלץ לשאול מה יכול להיות שם נחמד ונחוץ עבורו, ולעזור לו להיות חלק מהמשימה שנועדה לסייע לו להיות רגוע יותר. בכל מקרה כשאתם במרחב המוגן, תוודאו שהילד עסוק ומרוכז במשהו מעבר לאזעקה או ליירוטים.
3. אם אין בבית ממ"ד וצריך להתפנות למקלט או חדר מדרגות, אפשר להכין תיק ליד הדלת עם אותם משחקים/חטיפים/ספרים וכו'. אם יש אפשרות לתת לאחד הילדים להיות אחראי על נשיאת התיק למרחב המוגן – זה נהדר.
כדאי לתרגל כניסה מהירה ובטוחה לחדר בביטחון. לעשות את זה כרוטינה נחמדה פעם ביום. אפשר למשל להחליט על שיר קצבי ששרים תוך כדי הליכה מהירה למרחב המוגן, ובזהירות הנדרשת לשמירה על הבטיחות האישית. טכניקות ה"תרגול מראש" מועילות וחשובות כל השנה לא רק לימים של מתיחות ביטחונית.
4. אם הילד כבר שרוי בסטרס, יש מגוון טכניקות לוויסות רגשי במצבי לחץ שמותאמות לילדים. כמה מהן בסרטונים המצורפים לאורך הכתבה, ומומלצות ע"י הפסיכולוג הרפואי אסף גיטלר, מומחה במשוב ביולוגי (ביו פידבק) ומנהל בי"ס לטיפול קוגניטיבי התנהגותי במרכז משאבים קריית שמונה.
5. כשאתם נמצאים בממ"ד, יש לכם 10 דקות שבהן כל חברי המשפחה "תקועים" יחד. חשבו איך אפשר לנצל אותן בצורה ייחודית ומקרבת; שחקו משהו, תשירו, ספרו בדיחות או סיפורים מעניינים, תכננו ארוחה טעימה, איזה ספר תקראו לקראת השינה או טיול כיפי לאחרי המלחמה.
6. חשוב מאוד לא להשתמש בזמן הזה לחלוקת מטלות, או שיחת משמעת.
7. הורים, השתדלו עד כמה שאפשר לא להראות לילדים את הלחץ והחרדות שלכם. לא לומר לידם משפטים שעלולים להתפרש על ידי הילד כייאוש, חרדה, חוסר כוחות או חוסר אונים. אלה חוויות לגיטימיות, אבל הילד עלול להיפגע מעצם הביטוי הפומבי שלהם.
8. ההמלצה הכי חשובה, אל תישארו לבד. אם אתם חווים סטרס ומצוקה, או יש לכם שאלות לגבי הילדים שמפגינים סימני חרדה כאלה ואחרים (זכרו – ילדים לא תמיד מפגינים חרדה באופן שבו אנחנו "מכירים" ויודעים בהכרח לזהות), פנו לאיש מקצוע לקבלת ייעוץ.
זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט ומומחה לטיפול בטראומה, מנהל ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה אינטגרטיבית"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו