אם יש משהו שבאמת מפחיד הורים זה צמד המילים "משעמם לי". החופשה הארוכה שבין יום כיפור וסוכות, מותירה אלפי ילדים שאין להם מסגרת, עם יותר מדי זמן פנוי. במיוחד בשביל זה פנינו אל צוות מוזיאון המדע בירושלים שיציע לנו פעילות חינמית וקלילה שאפשר לעשות בבית עם הילדים.
הצבע הנעלם
מה צריך? כוס או ספל, מים, דף נייר, טושים צבעוניים, טוש שחור שאינו נמחק, שקית ניילון שקופה קטנה עם סגירה או שמרדף.
איך לבנות? גוזרים את הנייר למלבן שמתאים בגודלו לשקית. מציירים על הנייר ציור בעזרת הצבעים, מכניסים את הנייר לשקית וסוגרים אותה כשהיא מתוחה וללא קפלים. אפשר להיעזר לשם כך בנייר דבק, מציירים על גבי השקית בעזרת הטוש השחור את קווי המתאר (הקווים החיצוניים) של הפרטים בציור הצבעוני, ממלאים את הכוס במים. מכניסים את השקית עם הנייר בתוכה אל תוך הכוס בצורה ישרה (מקפידים שלא ייכנסו מים אל השקית). אם השקית שלכם גדולה מדי ולא נכנסת לכוס בצורה ישרה - מקפלים את החלקים העודפים לאחור ומדביקים.מסתכלים מלמעלה וצופים איך הצבעים נעלמים ומתגלה רק הציור השחור! מטים את הראש ומוצאים זוויות ראייה נוספות.
מה קורה פה? הצבע נעלם בגלל התכונה המיוחדת של שבירת קרני האור (שינוי הכיוון שלהן) באוויר ובמים. כל חפץ שאנחנו רואים מחזיר אור. קרני האור פוגעות בו והאור הזה מוחזר על ידו ומגיע לעיניים שלנו. לכן אפשר להסיק שאם הצבע נעלם, זה בגלל שהאור לא מגיע לעיניים שלנו כשמכניסים את השקית למים.
למה זה קורה? בגלל שינוי הכיוון של קרני האור במעבר בין אוויר ומים. אחרי שהכנסנו את הציור לכוס, קרני האור צריכות לעבור דרך שני חומרים לפני שיגיעו לעין שלנו: האוויר שבשקית והמים. במעבר בין חומר אחד לשני, קרני האור משנות מעט את הכיוון שלהן ולכן לא מגיעות אל העין שלנו. זה גורם לאשליה שהצבע נעלם, למרות שהוא עדיין נשאר על הדף.
אם ככה, מדוע הציור השחור שציירנו על גבי הניילון לא נעלם? - מכיוון שהציור נמצא על גבי הניילון עצמו, קרני האור שמוחזרות ממנו עוברות רק דרך חומר אחד (המים) ולכן מצליחות להגיע לעיניים שלנו.
באש ובמים
מה צריך? קערה קטנה עמוקה, נר קצר שיותר נמוך מהקערה, מעט פלסטלינה, מים קרים. חובה נוכחות של מבוגר בניסוי זה.
מה עושים? הדביקו את הנר לתחתית הקערה עם מעט פלסטלינה, מלאו את הקערה במים כמעט עד לשפת הנר, הדליקו את הפתיל.
מה קורה פה? הנר ממשיך לבעור כרגיל עד הגיעו אל פני המים ואז מתחילה הלהבה לכרסם את תוכו של הנר. תור יצירת משפך עמוק עם דופן דקיק של שעווה. צורת המשפך מונעת כניסה של מים והנר ממשיך לבעור מתחת לפני המים. המים שמסביב לנר קולטים חלק מהחום שמופץ על ידי להבת הנר. הם מצננים את השכבה החיצונית של השעוה כך שהיא לא מגיעה לטמפרטורה הנדרשת כדי שהוא ימס.
כתב סתרים
מה צריך? לימון, קיסם אוזניים (אם אין, אפשר להשתמש במעט צמר גפן), קערה קטנה, דף נייר, טוסטר. חובה נוכחות של מבוגר בניסוי זה.
איך לבנות? - בעזרת מבוגר חותכים את הלימון וסוחטים אותו לתוך קערה קטנה, טובלים את קיסם האוזניים במיץ הלימון, כותבים בעזרתו על דף הנייר, ממתינים מעט שהדף יתייבש. בעזרת מבוגר מניחים בזהירות את הנייר על טוסטר חם וממתינים מעט עד שיתגלה הכתב.
מה קורה פה? כאשר סוכר מתחמם הוא משנה את צבעו לחום (כמו שקורה בקרמל). החומר העיקרי ממנו מורכב דף הנייר נקרא תאית. התאית היא חומר המורכב משרשרת של מולקולות קטנות יותר המחוברות יחד. שרשרת כזאת נקראת "פולימר". המולקולות מהן מורכב פולימר התאית הן מולקולות של גלוקוז = סוכר. כלומר, התאית מורכבת מהרבה מולקולות סוכר המחוברות ביניהן בשרשרת ארוכה. כאשר אנחנו כותבים עם מיץ הלימון על הנייר, החומצה שבמיץ הלימון מצליחה לפרק את השרשראות הארוכות האלו. כשהגלוקוז אינו מחובר בשרשרת הוא עמיד פחות לחום מאשר כשהוא נמצא בפולימר.
לכן, במקום בו נספג מיץ הלימון בדף, הדף יותר רגיש לחום והסוכר שבו משנה את צבעו לחום. חשוב להדגיש כי גם הגלוקוז שנמצא בפולימר ישנה את צבעו לבסוף, אבל יהיה צורך בחשיפה ארוכה יותר למקור החום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו