אף הורה לא רוצה שהילד שלו יהיה דחוי חברתית, או חלילה יעבור חרם בבית הספר ועם פתיחת שנת הלימודים החשש מפני חרם עולה. לחרם חברתי יש השפעה הרסנית והוא עלול לגרום לנזקים רגשיים ולימודיים משמעותיים, אבל דווקא במקרים של חרם, המתרחש מחוץ למרחב המשפחתי – להורים יש תפקיד משמעותי.
"כמטפלים, אנו עדים לא פעם להשפעה ההרסנית של חרם על דימויו העצמי של הילד או הנער, על הישגיו הלימודיים ואף על בריאותו הנפשית בהווה ובעתיד", מסביר צביקה פליישמן, פסיכולוג קליני מתמחה של הכללית במחוז ירושלים. הוא מוסיף כי למרות תחושת חוסר האונים של הורים רבים, "להורים יש תפקיד משמעותי וקריטי בצמצום ההשלכות הלא מיטיבות על חיי הילד".
בניית חוסן נפשי: המפתח למניעה
הנקודה הראשונה בה הורים יכולים לסייע היא בניית חוסן נפשי אצל הילד. פליישמן מסביר: "נתחיל עם התפקיד ההורי בבניית ה'חוסן החברתי' של הילד. חוסן מקנה לילד כישורים חברתיים טובים ומצמצם דרמטית את הסיכוי שיהפוך למוקד חרם חברתי".
מחקרים מראים שילדים לומדים כישורים חברתיים מהתבוננות בהתנהגות הוריהם. ילדים שמכירים את הדינמיקה החיובית הזו נוטים להיות מיומנים יותר בניהול אינטראקציות חברתיות בעצמם.
"מחקרים מצאו שמעורבות רגשית ותמיכה מצד ההורים מסייעות לילדים לפתח עמידות רגשית ולהתמודד עם אתגרים חברתיים עוד לפני שהם מתפתחים לכדי חרם".
זיהוי סימני אזהרה
זיהוי מוקדם של חרם הוא קריטי. "שימו לב להתנהגות הילד, אם אתם מזהים שינויים פתאומיים במצב הרוח, סגירות רגשית, או סירוב ללכת לבית הספר, הדבר יכול להעיד על בעיה חברתית בבית הספר. פתחו עם הילד בשיחה יזומה ולא לוחצת על מצבו והאזינו לבין השורות. הקפידו לא לשפוט ולהציע לו אמפתיה וחמלה גם אם זה קשה לכם. זכרו, אתם המשענת האחרונה של הילד בשלב הזה ועל האמפתיה שלכם הנפש שלו בונה כשהיא חלשה ופגיעה".
יצירת אלטרנטיבה רגשית
לאחר זיהוי הבעיה, פליישמן מדגיש את חשיבות התמיכה הרגשית: "בשלב זה, עליכם ההורים מוטל תפקיד מרכזי בבנייתן מחדש של תחושות חיוביות. הדרך לעשות זאת היא הגברת זמן האיכות של הילד בחיק המשפחה והפיכת התא המשפחתי למזין את הילד בצרכים אלו. הדבר יחזק אצלו את התחושה שהוא רצוי, אהוב ומוערך תמיד. דבר שיחזק את החוסן הפנימי שלו אל מול החרם".
שיתוף פעולה עם צוות בית הספר
"שיתוף פעולה חיובי עם צוות בית הספר יעזור מאוד לייצר הבנה מלאה של המתרחש בכל הגזרות. שיתוף פעולה חיובי של כלל הגורמים יסייע בסופו של דבר לילד לעבור את התקופה המשברית עם כמה שיותר תמיכה. הדבר נכון גם אל מול הפעולות שעשויות להינקט מול חברי הכיתה. אנשי הצוות החינוכי והצוות הטיפולי של בית הספר הם הגורם שמכיר טוב יותר ויכול לעבוד בצורה היעילה ביותר מול ילדי הכיתה במסגרת בית הספר".
חרם מתמשך עלול להיות מסוכן. "הוא יכול לגרום להתדרדרות בריאותו הנפשית של הילד ולהופעת חרדה, דיכאון או התדרדרות בהישגיו בלימודים. במצב כזה, טוב יהיה לערב איש מקצוע מהתחום הטיפולי שיסייע לילד יחד איתכם במסע להחלמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו