קשה להאמין, אבל החופש הגדול מתקרב לסיומו. כולנו, ההורים והילדים, מתחילים להתרגש לקראת החזרה למסגרות החינוך ממש בעוד שבוע. בעיקר, רבה ההתרגשות עבור הקטנים-הגדולים המתכוננים למעבר מהגן לכיתה א'. אלו עומדים בפתחה של תקופה של שינויים רבים. לגבי חלקם, אנחנו, ההורים, שואלים את עצמנו האם הם אכן מוכנים למעבר מאתגר זה? וכיצד אנחנו יכולים לתמוך בתהליך לאורך השנה?
המונח "מוכנות לכיתה א"' מתייחס לשלב התפתחותי המתרחש בדרך כלל סביב גיל שש שנים, במהלכו הילד הופך להיות "בשל" לעבור מן הגן, בו מתרחשת בעיקר פעילות משחקית, לבית הספר, בו מתבצעות בעיקר פעילויות פורמאליות של למידה.
מוכנות - מה זה?
מוכנות לכיתה א' היא תהליך שמתבצע לאורך זמן, גם במהלך כיתה א' ואפילו כיתה ב', וניתן לשלב את ההכנה במסגרת הפעילויות היומיומיות בצורה טבעית ומהנה.
המוכנות כוללת מגוון מיומנויות ותכונות הנחוצות להתמודדות מוצלחת עם הדרישות הלימודיות, החברתיות והרגשיות של בית הספר. בין המיומנויות הללו ניתן להזכיר מיומנויות קוגניטיביות (חשיבה), כגון רכישת ידע עובדתי על העולם, היכולת לחשוב חשיבה לוגית ולהבין באופן מופשט והגיוני, יכולת התמצאות במרחב, וכן טווח תקין של ריכוז וקשב. ניתן לעודד חשיבה ופתרון בעיות באמצעות פעילויות כמו פאזלים ומשחקי חשיבה. יכולת חשבונית חשובה אף היא, וכדאי לתרגל עם הילד היכרות עם מספרים.
מיומנויות חשובות נוספות הנן בתחום הפיזי – מוטורי, הכולל מוטוריקה גסה (פעילות גופנית כמו ריצה, קפיצה וטיפוס לחיזוק השרירים הגדולים של הגוף), ומוטוריקה עדינה (פעילויות כמו ציור, גזירה והדבקה כדי לחזק את השרירים הקטנים של הידיים, ושיפור התפיסה החזותית ותיאום עין-יד).
בתחום הרגשי – חברתי כדאי לפתח יכולות של שיתוף פעולה, למשל באמצעות עידוד משחקי קבוצה ולמידה חברתית, ולקדם כישורי תקשורת - לעודד את הילד לדבר ולהקשיב, ללמוד להמתין לתורו בשיחה, לעזור לו לזהות ולהביע רגשות בצורה נכונה. כדאי לפתח את הביטחון העצמי של הילד, לעודד אותו לקחת חלק בפעילויות חדשות ולשבח אותו על מאמציו והצלחותיו, ולעודד מיומנויות עצמאות (ביצוע משימות יומיומיות כמו להתלבש, לאכול ולהתארגן באופן עצמאי).
תחום חשוב נוסף נוגע ליכולות השפתיות של הילד, ומתייחס לאוצר המילים שלו (אותו כדאי להעשיר למשל באמצעות קריאה משותפת של סיפורים), יכולת התחביר, הדקדוק והשיח. קיום שיחות יומיומיות עם הילד על מגוון נושאים, הכוללות שאלות וסיפורים, עוזר להרחיב את אוצר המילים ולחזק את יכולות השיח. כדאי לעודד את הילד לתאר חוויות, אירועים ודמויות. ניתן לשאול אותו כיצד עבר עליו היום, מה הוא ראה בדרך לגן וכדומה, לשחק עם הילד במשחקי תפקידים שבהם הוא יכול לדמות מצבים חברתיים ולקיים דיאלוגים.
יצירת סביבה לשונית גם בבית
על מנת לקדם את הידע האורייני הבסיסי (היכרות עם אותיות הא"ב) כדאי לשחק עם הילד במשחקים שונים שמערבים זיהוי אותיות, כמו משחקי אותיות מגנטיות. כדאי לעודד את הילד לכתוב ולצייר. ניתן להתחיל עם כתיבת שמו ושמות של בני המשפחה, ציור אותיות וכתיבת מילים פשוטות.
תחום נוסף שניתן לחזק בקלות הנו המודעות הפונולוגית (המודעות לצלילים שבמילים), באמצעות משחקי מילים וצלילים (כגון משחקי חריזה, להמציא מילים שמתחילות באותה אות או לשחק עם צלילים דומים).
החשוב ביותר הוא ליצור סביבה לשונית עשירה ומגוונת שבה הילד מרגיש בנוח לשוחח, לשאול שאלות ולהתנסות בשפה. כל פעילות שמערבת שפה יכולה להיות מהנה ומלמדת, והיא תורמת להתפתחות הלשונית של הילד בצורה משמעותית.
באם הבשלות של הילד אינה מלאה, וקיימות "נקודות לחיזוק", ניתן לעזור לילד ולקדם אותו על ידי מתן טיפול (של קלינאי תקשורת לשיפור יכולות השפה, של מרפא בעיסוק לשיפור החלק המוטורי ויכולת הארגון, או של מורה להוראה מתקנת להקניית מיומנויות למידה), והדרכה מתאימה להורים. בהצלחה!
פרופ' מיכל איכט, קלינאית תקשורת, המחלקה להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת אריאל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו