כולם מכירים את הסיטואציה שבה כל המשפחה, או ילדים בני אותו גיל משחקים יחדיו: משחק קופסא, כדורגל, כדורסל, תופסת או כל משחק אחר. ילדנו מפסיד במשחק ומגיב בכעס, עצבים, בכי וצעקות. מצב זה חוזר על עצמו שוב ושוב, ובתגובה ההורים "נותנים" לו בבית לנצח - "העיקר שלא יצעק ולא יהיה עצוב כל כך, מספיק קשה לו עם חברים". אז מה עלינו לעשות על מנת לעודד את הילדים ליהנות מהמשחק ומהחברים וכן, לדעת להפסיד/לנצח בצורה תואמת לגילם?
אנחנו ההורים מגדלים את הילדים באהבה ובחום ומקווים שאנחנו נותנים להם כלים להתמודד בחיים. אבל, הורים רבים אינם יודעים שהמשחק, הוא הרבה יותר מכיף והנאה משפחתית. מחקרים רבים מצאו שהמשחקים שילדינו משחקים, מדגימים להם מצבים חברתיים ומצבים שונים בהם הם ייתקלו במהלך חייהם ומלמדים אותם כיצד להתמודד ולהגיב בדרכים שונות.
מה עושים?
יש חשיבות רבה למעשינו - כיצד מגיבים, מה אומרים, מתי מתעלמים ומתי לא מוותרים. כל ההתנהגויות הללו הן התנהגויות שאנו נוקטים כאשר אנו נתקלים בבעיה כלשהי, ומכיוון שילדנו לומדים על ידי חיקוי, תפקיד ההורים הוא לספק את הדוגמה הנכונה ביותר. ישנם כמה כללים שרצוי לשמור בזמן משחק עם הילד, כללים אלו יעזרו להם בהתמודדות עם חבריהם בגן ובהמשך החיים בכל פעם שהם יתקלו בקושי:
1. אמרו מה אתם חושבים:
כאשר משחקים משחק, רובנו חושבים בשקט, בראש, לבד. נסו להתרגל לחשוב בקול רם. מצב זה יעזור לילדכם לרכוש תהליכי חשיבה תקינה ותכנון פעולות המשחק.
לדוגמה: במשחק רביעיות - כאשר מגיע תורי לשחק, אני מקפידה להסביר כיצד אני בוחרת מה לשאול את הילד שמולי: "ביקשת ממני בגדים וחיות, לכן אני יודעת שיש לך את שתי האפשרויות הללו, ביקשת גם כלי תחבורה – מכונית ולא היה לי ועכשיו קבלתי מהקופה ועל כן אני מבקשת ממך כרטיס, אבל לא את המכונית (שכנראה אין לך) - יש לך משאית?...". בצורה זו אנו מדגימים לילד כיצד אנו חושבים ואיך אנו מתכננים את המהלך הבא שלנו במשחק.
2. אמרו כיצד אתם מרגישים:
בזמן משחק יש המון מצבים מתסכלים, משמחים ומעצבנים. שימו לב להגיד כיצד אתם מרגישים ובמקרה של הרגשה רעה כיצד מתקדמים הלאה. "אוף, שוב פעם ניצחת! זה מעצבן להפסיד בואו נשחק עכשיו משחק נוסף/משחק אחר שבו אולי אצליח לנצח". רצוי שילדינו ידעו שגם כשמנצחים, צריך לדעת לא להתגרות בשני. אמירת הרגשות מדגימה לילד שכולם מרגישים וחווים את מה שהוא מרגיש וזה לגיטימי ותקין לגמרי להיות מתוסכל/מאוכזב/שמח במצבים שונים בחיים.
3. מותר ורצוי לפעמים - לא לרצות את המשחק שהילד רוצה:
כאשר אנחנו אומרים שלא בא לנו לשחק עם כדור/לוטו/כל משחק (כשבאמת לא בא), אנחנו בעצם יוצרים מצב שאחד מתחשב בשני, ומנהלים שיחה שדורשת מהילד להבין שיש גם רצונות לאנשים סביבו. מצב זה קורה הרבה בגן ורצוי שהילדים ידעו כיצד להתמודד במצבים אלו ובמקום להגיב בבכי, כעס או עזיבת הילד שמולו. עליו למצוא דרך משותפת לזהות משחק ששניהם ייהנו ממנו.
4. היכרות עם משחק חדש:
כשלוקחים משחק שהילד עדיין לא שיחק בו, רצוי לעודד אותו לנחש כיצד משחקים. להסתכל על הלוח לראות אם יש חיילים וקובייה להסיק מסקנות שיש משחק תורות שמתקדמים על פי תוצאת הקובייה. במקרה שיש כרטיסים, להסתכל מה מופיע בהם לחשוב האם יש קשר בין התמונות. מצב זה מעודד את הילד לחשוב על מה שהוא רואה ולהסיק מסקנות. הסקת מסקנות היא פעולה בסיסית וחשובה בחיי היום יום ורצוי שנעודד את ילדינו להסיק מסקנות ולנחש מה יקרה, מה יהיה או במה המשחק עוסק. החוויה של הצלחה ללא קריאת ההוראות מראה לילד שיש לו יכולות התמודדות עם מה שקורה סביבו.
5. משחק הדדי:
שחקו כשווים את המשחק - מה שאתם עושים, הוא עושה. בדרך זו אתo משמשים לו מודל למשחק תקין: אתם משתמשים במילים תקינות, במשפטים תקינים תחבירית ואתם נותנים לו מודל תקין של התנהגות במשחק.
****
לסיכום, המשחק מדמה את החיים האמתיים, שחקו עם ילדיכם בהנאה ובכייף, אך זכרו שילדינו מחקים אותנו ההורים, ועל כן יש חשיבות למשחק ולדוגמה של התנהגות התואמת לנדרש. בחרו משחקים שונים ושימו דגש על תכנון בקול רם של המהלכים שאתם בוחרים במשחק, וכן אמרו כיצד אתם מרגישים כאשר אתם מפסידים/מנצחים.
הכותבת היא קלינאית תקשורת ומרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית אחוה, מחברת הספר "תקשורת דרך משחקים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו