יוצאת הריאליטי אלינה לוי העלתה אתמול (שבת) פוסט חשוף במיוחד לאינסטגרם, שבו סיפרה על הערה מגולשת שטלטלה אותה. "זה אלים", כתבה. אל הפוסט היא צירפה תמונה שלה כששתי משאבות חלב מוצמדות לשדיה.
בחודש יולי האחרון ילדה את בנה הבכור אוליבר, ולאחר מכן שיתפה בפוסט את הכאבים והקושי שלה בהסתגלות לחיים החדשים כאמא. הדברים עוררו את זעמה של אחת העוקבות, שדרשה מלוי לקחת בחשבון מקרים קשים יותר, "ולהפסיק להתבכיין", כדבריה. ההערה המרושעת הביאה אותה לכתוב פוסט נוקב. "קיבלתי בוקס בבטן, התכווצתי", סיפרה על ההרגשה לאחר שקראה את התגובה המקטינה. לאחר מכן שיתפה במסקנותיה בעניין: "לבטל את הכאב שלנו בגלל שיש סיפורים קשים יותר, זה אלים", הדגישה בתשובתה לאותה גולשת.
View this post on Instagram
"יש אנשים שסובלים יותר. מכירות את המשפט הזה? ההשוואה בין כאב לכאב והדירוג של למי יותר כואב, הפך להיות תופעה שהיא לג׳יט (לגיטימית, י"ד) לצערי במציאות שלנו", כתבה לוי בפתח דבריה.
"התחושה שבגלל שיש סיפורים קשים יותר - הכאב האישי שלנו מתבטל. למה התרגלנו לתת מקום רק לקצוות? רק העשיר ביותר - הוא המוצלח, או הסיפור המטלטל ביותר שאפשר לדמיין - הוא הנחשב?", תהתה. "לאחרונה כששיתפתי כאן בנוגע לתחושות שלי אחרי הלידה, אחת התגובות שקיבלתי זה שיש ילדים שנולדים חולים ושאני אפסיק לרחם על עצמי. קיבלתי בוקס בבטן, נבהלתי, התכווצתי ושאלתי את עצמי בכנות אם עשיתי משהו לא בסדר, או שאולי הגזמתי", שיתפה בתחושותיה נוכח ההערה הקשה.
"ואז הבנתי שלא. זו החוויה שלי, ולא זלזלתי או הקטנתי אף חוויה אחרת חלילה. לנסות להגיד לעצמי שיש אנשים שסובלים יותר כדי להתעודד, רק יכניס אשמה וישאיר את הכאב נעול בפנים. הכאב יתפזר בגוף כמו רעל, עד שיתפוצץ כמו הר געש בטריגר הכי קטן הבא", טענה. "ומה גם שאין לי מה לעשות עם זה, כי דיכאון אחרי לידה זה אשכרה איזון שמשתנה במוח. אז מגיבה יקרה, מה את רוצה שאני אעשה, כפרה?", שאלה.
View this post on Instagram
"לבטל את הכאב שלנו בגלל שיש סיפורים קשים יותר - זה אלים. לכאוב את הכאב שלנו למרות שיש דברים גרועים יותר, זה לא אומר שאנחנו כפויות טובה או לא מעריכות את מה שיש לנו. זה אומר שאנחנו מאפשרות לשלם להתקיים כשיש בתוכו את כל הצבעים", הבהירה. "כי אלה החיים. דווקא לתת לכאב להשתחרר יפנה מקום גם להנאה שבחוויה, או להתרגשות, או פשוט לתנועה להתרחש".
"לבטל את הכאב שלנו כי יש סיפורים קשים יותר, זה לעשות לעצמנו גזלייטינג (מניפולציה רגשית הגורמת לקורבן לפקפק בתחושותיו, י"ד) כי כאב זה כאב ואין לו היגיון, ואת הדירוג של למי כואב יותר עושה השכל, האגו. מותר לנו לכאוב, וזה לא אומר שאנחנו מזלזלות בכאב של מישהו אחר. ההפך, ברגע שניתן מקום לכאב שלנו, נוכל לראות כאב של אדם אחר באמפתיה אמיתית, ובלב פתוח באמת לתת לו מקום", סיכמה.
