"עשר עונות של הישרדות ואף פעם לא אמרתי את המשפט הבא: אתן ארבע השורדות האחרונות", כך סיכם גיא זוארץ את מועצת השבט בפרק 51 של הישרדות VIP, וזה כשלעצמו סיום שסוגר מעגל. נזכיר כי הייתה זו אלה שהצהירה בפתיחת הפרק: "אני רוצה ארבע בנות בגמר״, והיא ביקשה וקיבלה.
על מה השמחה?
תככנות, מרפקים ושאפתנות נראית ומתקבלת תמיד כמו מנת חלקם של גברים. כשזה בא מהם, איכשהו אנחנו רגילים לראות את זה ולא מופתעים ממהלכים קיצוניים שהם נוקטים בהם על מנת להתקדם, אם זה בחיים ואם זה בעסקים.
נשים נדמה, נוטות יותר ללכת על הצד המאחד, על הרגש, על שאפתנות שלפחות נראית אחרת, גם אם התוצאה לא פעם היא זהה. ואז הגיעה ג׳קי, שבשני מהלכים שהיא עשתה ״בלי לראות בעיניים״ ומתוך אג׳נדה ברורה ורצון לייצר ברית נשים, הדיחה את שני החברים הטובים שלה, ראשית את דודו ולאחר מכן את זוהר.
נדמה שההתחלה של הישרדות בפרק הראשון והשני שלה, בה שמענו דיבורים סקסיסטיים, נתקלנו בדיבור נוטף גזענותו ובסטריאוטיפים, התחלפה בפרק הזה באמירות אחרות - במנהיגות מסוג אחר. מהסוג בו המנהיגה עומדת על שלה, מדיחה שני גברים, לא מוותרת ומשיגה את מה שהחליטה להשיג. ולא רק זאת, אלא שהם, הגברים המודחים, תומכים בהחלטה שלה ואפילו מפרגנים לה.
בשיחה בין ג׳קי לזוהר הוא אומר לה ״זו לא בושה לחשוב על המקום הראשון״, ואם יש משהו שנשים צריכות לקחת מהתוכנית או רק מהפרק הזה, זה את ההפנמה שלהיות הישגית זה לא אומר שאת דורסנית או ביצ׳ית או גברית, או כל טייטל שלילי מסוג זה שמוצמד לא פעם לנשים אמביציוזיות.
זה לא מוזר בכלל שזו עצה שבאה דווקא מגבר, הם מבינים את מה שנשים לא תמיד מפנימות, בין אם זה בגלל ההבניות החברתיות, הציפיות מהסביבה או האופן בו הן גדלו וחונכו.
הישרדות היא לא כליל השלמות, והיא עדיין לא מוכתרת כתוכנית חינוכית, אבל יש מה ללמוד מפרק 51 שמראה שאפשר גם אחרת, גם כחברה וגם כתוכנית טלוויזיה. כשג׳קי, בפשטות האופיינית לה מסבירה את כל התורה הפמיניסטית הכל כך שנויה במחלוקת ולא מובנת לעיתים, במשפט אחד שכדאי לזכור - להגיע לפסגה זה לא לדרוס גבר.
גברים ונשים מתבלבלים לחשוב שפמיניזם זו שנאת גברים, העדפה של נשים על פני גברים, או פשוט דריסת גברים לצורך קידום אג׳נדות נשיות. פמיניזם הוא רצון לשוויון הזדמנויות בכל תחום, לא יותר ולא פחות.
הגיע הזמן שגברים ונשים לא יראו את עצמם כיריבים המבקשים לבוא אחד על חשבון השני, אלא דווקא כעל מתחרים שווים, כעל מי שיכולים לפרגן אחד לשני ולשנייה כפי שראינו בפרק הזה, לא כאנשים בעלי אג׳נדה הנובעת מהמגדר, אלא כבני אדם.
הכותבת היא עינת וייסבורט, יועצת ארגונית המתמחה בשוויון מגדרי, מנכ״לית דרך אישה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו