נדב גדג', הזמר שייצג אותנו באירוויזיון 2015, כשהיה בן 16 בלבד עם הלהיט "Golden Boy", פרסם הבוקר (ראשון) פוסט חשוף באינסטגרם האישי שלו, ושיתף כי הוא מתמודד בשנים האחרונות עם מאניה דיפרסיה ועבר אשפוזים בכפייה.
כדי להבין יותר טוב מהי בדיוק מאניה דיפרסיה, איך מאבחנים אותה ומה כדאי לעשות כשהיא מתפרצת, דיברנו עם ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר ראשי של כללית במחוז ירושלים.
ד"ר רוזיצקי, בוא נתחיל בהבהרה - מהי בעצם מאניה דיפרסיה?
"קודם כל חשוב להבהיר שמאניה דיפרסיה הוא השם העממי של המחלה. המונח המקצועי הוא 'הפרעה דו-קוטבית'", מסביר לנו ד"ר רוזיצקי, "זוהי הפרעה נפשית השייכת לקבוצת הפרעות מצב הרוח, כלומר הפרעות המתאפיינות בשינויים חריגים וקיצוניים במצבי רוח לאורך החיים".
View this post on Instagram
איך מתבטאת ההפרעה הזו?
"בהפרעה דו-קוטבית יש הופעה של אפיזודות, או תקופות, של מצבי רוח שונים. יכולה להופיע אפיזודה מאנית, שבה האדם חווה מצב רוח מרומם ואנרגיה מוגברת, או אפיזודה דיכאונית, שבה האדם חווה מצב רוח ירוד. המהלך של ההפרעה מתאפיין בדרך כלל בחילופים בין האפיזודות האלה".
על איזה פרקי זמן אנחנו מדברים? כמה זמן נמשכת כל אפיזודה?
"המעבר בין אפיזודות יכול להימשך ימים עד שבועות. חשוב להדגיש שיש דפוסים שונים של מהלך המחלה - יש אנשים שיחוו אפיזודות בודדות לאורך החיים, ויש כאלה שיחוו מהלך אינטנסיבי יותר".
מתי בדרך כלל מתחילה ההפרעה הזו?
"בדרך כלל המחלה פורצת בגיל הבגרות הצעירה, בסביבות גיל 20 עד 30. קיימת צורה נדירה יותר של פריצת המחלה בגיל הילדות או ההתבגרות. הופעה של הפרעה דו-קוטבית בגיל מבוגר יותר נדירה יחסית, ובדרך כלל קשורה למצבים רפואיים כמו מחלות של המוח, הפרעות נוירולוגיות או שימוש בסמים".
האם זה משהו שנולדים איתו או שמתפתח בעקבות חוויה מסוימת?
"זו שאלה מצוינת. אנחנו חושבים היום שהפרעה דו-קוטבית מתחילה כבר משלבי היצירה הגנטית, משלב ההתפתחות וההיריון, כי יש מרכיב תורשתי משמעותי מאוד בהפרעה. למשל, אם יש לך בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה עם הפרעה דו-קוטבית, הסיכון שלך ללקות בה גבוה פי 10 מאשר באוכלוסייה הכללית.
"אנחנו גם רואים ששימוש בסמים יכול להביא להתלקחות של הפרעה דו-קוטבית. אפילו סמים קלים כמו קנאביס יכולים לגרום להתפרצות של אפיזודה מאנית. לפעמים אנחנו רואים שההפרעה מתחילה בצורה של דיכאון, וכאשר ניתן טיפול בתרופות נוגדות דיכאון, מופיעה אפיזודה מאנית. אנחנו סבורים היום שמדובר בסוג של הפרעה ביולוגית מוחית, אם כי הסיבות המדויקות עדיין אינן ברורות לחלוטין".
לאורך שנים היו לא מעט סלבים שהיו מספיק אמיצים לחשוף את ההתמודות עם ההפרעה. מריה קארי למשל סיפרה למגזין PEOPLE בשנת 2018 שהיא אובחנה עם מאניה דיפרסיה, סלינה גומז שיתפה שהיא מתמודדת עם ההפרעה הדו-קוטבית במהלך לייב באינסטגרם עם מיילי סיירוס, וגם בן אל תבורי כתב פוסט חשוף בנושא, ביום ההולדת של בנו: "אני מאובחן במניה כבר מגיל 18.. אז ילד יקר שלי שתדע שכלום לא היה מכוון אליך, ואני מצטער על המילים הקשות".
View this post on Instagram
"מעניין לציין שאנחנו רואים הרבה אנשים יצירתיים ומובילים שסובלים מהפרעה דו-קוטבית", אומר לנו ד"ר רוזיצקי, "יש אפילו תיאוריות הטוענות שההפרעה הזו קשורה ליצירתיות. הרבה סופרים, מוזיקאים ומנהיגים סבלו מהפרעה דו-קוטבית".
ברגע שמתפרצת ההפרעה, האם יש מה לעשות? יש דרכים לטפל בה?
"בהחלט, קודם כל יש היום טיפולים להפרעה דו-קוטבית, ויש תרופות טובות ויעילות. יש תרופות מייצבות מצב רוח שיכולות לעזור באיזון של הפרעות מצב רוח, ויש להן יעילות טובה מאוד. אנשים שסובלים מהפרעה דו-קוטבית, אם הם מאוזנים תרופתית, הם למעשה יכולים לתפקד כמו כל אדם אחר".
איך מזהים את ההפרעה? הרי רבים יכולים לומר "גם לי יש מצבי רוח". מתי זה הופך למשהו שדורש אבחון?
"בהפרעה דו-קוטבית אנחנו צריכים לאבחן לפחות פעם אחת בחיים תקופה של מאניה. מאניה פירושה מצב רוח מרומם באופן קיצוני או היפר-פעילות והיפר-אנרגיה.
"אדם במאניה מרגיש, וגם הסביבה שלו מבחינה, בשינוי קיצוני במצב הרוח, באנרגיה ובהתנהגות. אנשים במאניה בדרך כלל נמצאים במצב רוח מרומם, מרגישים 'היי' כל הזמן, ללא קשר למציאות. הם חשים 'גדולים מהחיים' ויש להם מחשבות גרנדיוזיות או מחשבות גדלות - הם מרגישים שיש להם כוחות, מעמד וכוח שאין לאחרים", סיפר.
"מאוד נפוץ לראות הקשרים דתיים - אנשים שמרגישים שהם קרובים לאלוהים, שליחי אלוהים, או אפילו המשיח עצמו. ישנם גם שינויים בשינה - בדרך כלל אנשים במאניה ישנים הרבה פחות, ויכולים אפילו להגיע למצב שלא ישנים בכלל במשך מספר ימים", שיתף.
"ההתנהגות שלהם היפראקטיבית - הם כל הזמן בפעילות ובתנועה מהירה, והמזג שלהם בדרך כלל עצבני ועל 'טורים גבוהים'. הם עסוקים בפעילויות קיצוניות - מוציאים המון כסף, לפעמים מוכרים רכוש, עוסקים בהתנהגות מינית עם שיפוט לקוי.
"אי אפשר לפספס מאניה. האדם במאניה מרגיש טוב עם עצמו ולא יפנה לטיפול מיוזמתו. בדרך כלל הסביבה, המשפחה, היא זו שתביא אותו לטיפול, כי הוא עושה כל כך הרבה נזקים שפשוט אין ברירה. לפעמים אפילו נדרש טיפול בכפייה".
ומה לגבי האפיזודה הדיכאונית?
"האפיזודה הדיכאונית נראית כמו דיכאון קליני רגיל - מצב רוח ירוד, חוסר כוחות, חוסר חשק, הפרעות שינה, שינויים בתיאבון. קשה להבדיל בין דיכאון של הפרעה דו-קוטבית לדיכאון קליני רגיל, אבל אם רואים רצף של חילופי אפיזודות של מצבי רוח - תקופה של מצב רוח ירוד ואחר כך תקופה של מצב רוח מרומם - זה מאוד מכוון להפרעה דו-קוטבית".
דרכי טיפול והתמודדות
"קודם כל, אדם עם הפרעה דו-קוטבית חייב טיפול. ללא טיפול, יש המון סיכונים", מדגיש ד"ר רוזיצקי, "מאניה היא כמו שריפה בשדה קוצים - אם זה מתחיל, זה יכול להידלק ולהגיע לעוצמות קשות מאוד, והאדם עלול לפגוע בעצמו ובסביבתו, כאשר הסכנה הגדולה היא בדרך כלל סכנה של אובדנות. יש שיעור גבוה מאוד של אובדנות בהפרעה דו-קוטבית בגלל חילופי מצבי הרוח והמחיר הכבד שאנשים הסובלים מההפרעה משלמים בחייהם".
בהתמודדות עם ההפרעה, ד"ר רוזיצקי ממליץ להקפיד על 3 דברים עיקריים:
- טיפול תרופתי - "ההמלצה החד-משמעית היא לפנות לטיפול. הטיפול התרופתי יעיל ויכול לאזן את האדם. אדם עם הפרעה דו-קוטבית שמגיע לאיזון תרופתי יכול לתפקד כמו כל אדם אחר".
- הימנעות מסמים - אנשים עם הפרעה דו-קוטבית רגישים מאוד לסמים, ואפילו מינונים קטנים יכולים לגרום להתלקחות של מאניה.
- אורח חיים מסודר - שמירה על שינה סדירה ואורח חיים מאוזן תורמים לאיזון.
במקרה שבו אחד מבני המשפחה שלכם סובל מההפרעה, יש כמה דגשים שחשוב לשים לב אליהם. "כשמדובר באדם במאניה, בדרך כלל הוא יטען שאינו זקוק לטיפול. בן המשפחה צריך קודם כל לשמור על עצמו היטב, כי האדם במאניה יכול לעשות שטויות ולהיות תוקפני. אני גם תמיד ממליץ למשפחה לדאוג לזכות חתימה נוספת בחשבון הבנק, כדי שלא תהיה לו אפשרות לבזבז את כל החסכונות. אם האדם נראה סוער, עדיף לא להתקרב אליו, אבל לנסות לשמור עליו - למשל, לא לתת לו מפתחות של רכב לנהיגה".
View this post on Instagram
במקרה של דיפרסיה, האתגר שונה. "אנשים בדיכאון בדרך כלל חסרי כוחות, ואז בני המשפחה צריכים להתערב באופן אקטיבי ולקחת אותו לטיפול".
חשוב לדעת שההפרעה אינה נדירה כל כך כמו שאנו נוטים לחשוב, "הסטטיסטיקות מראות שכאחוז אחד מהאוכלוסייה סובלים ממנה. בישראל, עם כעשרה מיליון תושבים, זאת אומרת, לפחות אחד מכל מאה איש סובל מהפרעה דו קוטבית", מציין ד"ר רוזיצקי. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שזו הפרעה שאפשר להתמודד איתה: "אפשר לקבל טיפול ואפשר להרגיש טוב יותר. עם האבחון והטיפול הנכונים, אנשים עם הפרעה דו-קוטבית יכולים לנהל חיים מלאים ופרודוקטיביים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו