האם אי פעם קרה לכם שנכנסתם לחדר ושכחתם בשביל מה נכנסתם לשם? או עמדתם לדבר אבל פתאום הבנתם שאין לכם מושג מה אתם הולכים להגיד? המוח האנושי בדרך כלל מאזן אינספור מחשבות ופעולות, אבל לפעמים נראה שהוא עובר קצר. אז מה באמת קורה כשאנחנו שוכחים על מה בדיוק חשבנו?
הבנת הסיבה לשכחה דורשת תחילה הבנה של אופן פעולת הזיכרון שלנו - והפרכת כמה מיתוסים על זיכרון.
"זיכרון אינו דבר אחד בלבד", אמרה סוזן יאגי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת נורת'איסטרן, ל-Live Science. "ישנם מרכיבים שונים מאוד של זיכרון, והם גם קשורים לתהליכים קוגניטיביים שונים".
במקרה זה, חשוב להכיר שני סוגים שונים של זיכרון: זיכרון לטווח ארוך וזיכרון עבודה. זיכרונות לטווח ארוך הם קטגוריה רחבה ורבת-פנים של זיכרונות הכוללים ידע, חוויות ומיומנויות המאוחסנים במוח לתקופות ממושכות - משעות ועד חיים שלמים. מאידך, מחשבות בזיכרון העבודה חולפות במוח למשך שניות או דקות בלבד בכל פעם.
זיכרון העבודה הוא כמו "לוח השרטוט של המחשבה המודעת", אמר ארל ק. מילר, פרופסור למדעי המוח ב-MIT, ל-Live Science. כל מידע חדש, דיאלוג פנימי וקלט חושי עוברים דרך זיכרון העבודה, ומאפיינים מסוימים של זיכרון העבודה כנראה מסבירים מדוע אנחנו שוכחים מחשבות אלה.
ראשית, לזיכרון העבודה יש קיבולת מוגבלת מאוד, המוערכת בכארבע עד שבע "יחידות" מידע בכל רגע נתון. המוח קופץ מרעיון אחד לאחר, מה שמגביר את הסיכוי שאחד מהם יאבד בדרך.
המוח מוחק במהירות דברים לא חשובים מזיכרון העבודה כדי לפנות מקום למידע חדש. אלא אם כן זיכרונות לטווח קצר מועברים לזיכרון לטווח ארוך, הם נעלמים במהרה מהמחשבה המודעת.
המוח נוטה "להפיל את הכדור" מזיכרון העבודה כשהוא עייף או פגוע. גיל הוא גם גורם: תפקוד זיכרון העבודה מגיע לשיאו בשנות העשרים ומתחיל לרדת בגיל העמידה.
עבור אלה שנאבקים באופן קבוע עם מחשבות החומקות מזיכרונם, המומחים מציעים להימנע מריבוי משימות. כמו כן, כששוכחים מחשבה, שחזור ההקשר יכול לעזור - למשל, חזרה לחדר הקודם או מעקב אחר מחשבות קודמות. אלה עשויים לתת למוח את הדחיפה הנוספת שהוא זקוק לה כדי לשלוף את המחשבה לפני שהיא נעלמת לחלוטין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו