עינב בובליל העלתה היום (ראשון) סטורי שבו הודיעה על כך שהיא מצטרפת לשביתה בת מאה הדקות לציון 100 ימים למתקפת ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר וציון 100 ימים שבהם מוחזקים החטופים בשבי, והיא לא תעלה תוכן לחשבונה באינסטגרם בזמן הזה. בשיחה שקיימנו עמה היא חלקה איתנו בימים המורכבים שעוברים עליה בצל המלחמה וגם שיתפה במה שהיא חושבת על הממשלה והצבא.
למה החלטת לשבות?
"ראיתי שחלק מהמשק שובת 100 דקות כאות הזדהות עם החטופים ולציון מאה ימים ל-7 באוקטובר והחלטתי גם לקחת בזה חלק. אני חושבת שזה המינימום שאנחנו יכולים לעשות עבור החטופים, להעלות מודעות. אתה יודע, אמנם אנחנו כביכול חזרנו לשגרה, אבל הם (החטופים) נמצאים בגיהינום מאה ימים. ובאמת, מאה דקות להשבית כל פעילות. אם זה מסחרית, ואם זה אישית, אם זה צחוק, ואם זה ילדים. כי להם אין שום דבר. לא ילדים, לא צחוק, ולא אוכל, ולא ארוחת בוקר במסעדה, והם לא הולכים לעבודה, והם לא רואים את ההורים שלהם, הם לא צוחקים עם הילדים שלהם וזה המינימום של המינימום שאנחנו יכולים לעשות".
צילום מסך אינסטגרם
איך עברו עלייך מאה הימים האחרונים?
"אתמול בשאלות תשובות מישהי כתבה לי 'עינב, מה יש לך? את לא כתמול שלשום'. לא היה לי כוח לענות על השאלה הזאת כי היא מורכבת מדי, אבל מה-7 באוקטובר אני חושבת שהימים של אף אחד לא כתמול שלשום. אנחנו לא אותם אנשים שהיינו לפני ה-7 באוקטובר. המצב מאוד קשוח במדינה. אני גרה באשקלון, אני אימא לחמישה ילדים, אני חרדה לביטחון שלהם, אם זה מעזה, אם זה מיהודה ושומרון, וכל הזמן יש פחד, ויש חרדות, יש שאלות מה יהיה ואיך יהיה. והשאלה הנוראית הזאת, להחזיר את החטופים אבל חמאס רוצה שיתנו ערבויות שהם לא יחזרו להילחם. ואז מה? מה עם תושבי העוטף? מה עם תושבי אשקלון ושדרות? אני פשוט לא מקנאת במקבלי ההחלטות. זה פשוט נורא ואיום. צריך ניסים מעל הטבע שהחטופים יחזרו ונמוטט את החמאס".
הזכרת את מקבלי ההחלטות. יש משהו שהשתנה בדעותייך הפוליטיות מאז ה- 7 באוקטובר?
"אני חושבת שקבינט המלחמה שמורכב מכל מי שנמצא בו עושה הכל, ורואים את זה על הפנים שלהם, כדי להחזיר את החטופים ולכבד את 1,400 הנרצחים שנרצחו בצורה הכי מזעזעת באותו יום ולהחזיר את מעט הכבוד האבוד שלנו. אני לא מקנאת בהם, לא הייתי רוצה לשבת במקומם. אני בדעותיי ימנית, אבל אם אתה שואל אותי אחרי ה-7 באוקטובר - כל מי שהיה, מהקטן ועד הגדול גם בצבא וגם בממשלה, צריכים ללכת הביתה ולהביא רוח חדשה. אין אחד אשם, יש מלא אשמים, ואחרי מה שקרה פה צריך לעשות הרבה שינוים, אבל את זה כדאי להשאיר לאחרי המלחמה".
מסר שחשוב לך להעביר?
"שאני באמת חושבת שצריך לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים הביתה וגם שלא יהיה חמאס ביום שאחרי. כדי שכל עוטף ישראל, שזה הקיבוצים ושדרות ואשקלון שאני נכללת בתוכם, כל תושבי ישראל ופרט תושבי העוטף - שיחזור להם הביטחון, ושנוכל להיות עם חופשי בארצנו".