רבים מנסים להשתלט על שפת הגוף שלהם ולשדר משהו שונה ממה שהם מרגישים בפועל, או להעצים את התחושות שלהם. אין זה דבר קל, ושינוי של כך דורש עבודה לא קלה.
פוליטיקאים או מנהלים בכירים הם דוגמה נהדרת לשימוש נכון בשפת הגוף והשפעותיה על אפקטיביות המסר. הגוף שלנו משפיע על מוחנו בדיוק כפי שמוחנו שולט בגופנו. פעולותינו הן שמשפיעות על התוצאות הסופיות של מה שאנחנו עושים.
מרביתנו לא מופיעים על במות או עונים על שאלות לעיתונות, אך אין זה אומר שעקרונות שפת הגוף לא חלים עלינו. שליטה בשפת הגוף היא לא משהו שניתן לעשות בן לילה, ולוקח זמן להיות פתוח, בטוח ומעורב באופן טבעי כך שהדבר ישתקף בגופינו. אימון מקדים מול המראה או מול קהל ידידותי, יסייעו לנו לשלוט בשפת הגוף שלנו במהלך סיטואציות מלחיצות.
מחקרים מצביעים כי עד 90% מהתקשורת שלנו מתנהלת בצורה זו. כלומר, שמרו על מסר מילולי פשוט ותנו לגוף שלכם לדבר במקומכם, כמו פוליטיקאים המקפידים על סיסמאות פשוטות ומשפטים קצרים. עם זאת, חשוב להבהיר, זה דבר אחד לחזור על נקודות ודבר אחר לשלוט במסר המועבר באמצעות הגוף. עבור נאומים, הפוליטיקאים נעזרים ביועצים. עבור שליטה בשפת הגוף, פוליטיקאים מתאמנים ומתאימים אותה למסר שביקשו להעביר והתגובה שתיווצר אצל המאזין.
נתחיל ביציבה: גם כשאתם לא מתקשרים באופן אקטיבי, היציבה היא הדבר הראשון שאנשים מבחינים בו. בין אם אתם עומדים, צועדים או מציגים משהו, היציבה ומנח הגוף משפיעים על דעת הצופים בכם. בפשטות, עמדו זקוף. גם לתנוחת הראש יש השפעה, וזו עשויה לגלות לסובבים על רגשות חיוביים או שליליים שאנחנו מחזיקים. אנשים בטוחים יקפידו על ראש ישר או מעט מורם, תוך הקפדה על קשר עין רציף עם הנוכחים.
כאשר אנו חשים חוסר ביטחון, התגובה הגופנית המידית שלנו היא להתכווץ. אנחנו משדרים לסביבה שכל מה שאנחנו רוצים לעשות הוא למשוך אלינו פחות תשומת לב, ולמעשה להתחבא מהעולם. נדיר מאוד לראות פוליטיקאי עם ידיים משולבות לאגרופים או מונחות בבית השחי. הידיים והרגליים משמשות בדרך כלל כ"מחסומים" מפני הסביבה החיצונית או כסכר לרגשות שאנחנו מחזיקים בפנים. לכן, פוליטיקאים מקפידים על שפת גוף "פתוחה", שבמסגרתה הרגליים פונות קדימה והידיים מלוות את הדיבור עם תנועות רחבות.
שליטה בתנועות הגוף מאפשרת לפוליטיקאים להסתיר רגשות של מתח או חוסר ביטחון. בין אם נרצה או לא, כולנו מגיבים למסרים הא-מילוליים הללו. לפעמים אנחנו חושבים עליהם במודע, לפעמים לא. זה שאנחנו לא חושבים עליהם במודע לא אומר שאין להם השפעה עלינו.
דוגמה קלאסית לכך היא עמידת אקימבו (Akimbo). דמיינו את סופרמן המניח את הידיים שלו על מתניו, כאשר המרפקים פונים כלפי חוץ. צורת עמידה זו נמצאת בשימוש תכוף בידי פוליטיקאים, דוגמניות וספורטאים המבקשים להפגין דומיננטיות. תחשבו על טווס שפותח את הזנב – באופן דומה, העמידה גורמת לנו "לתפוס יותר מקום", לכן מי שמשתמש בעמידה הזו נראה דומיננטי, חשוף ורציני.
בעידן שבו לא ניתן יותר להדליק את הטלוויזיה או לגלול באינטרנט מבלי להיתקל בפוליטיקאים ובמידע שהם מייצרים, הגיע הזמן שאנשים יבינו את שפת הגוף שלהם וכיצד הם מצליחים לעצב מסרים. מודעות לשפת הגוף שלנו ושל אחרים תסייע לנו לראות דרך מסרים וישירות לאנשים שעומדים מאחוריהם.
הכותב הוא מומחה בשפת הגוף

רונן רהב גולן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו