קיימות נמנית על מגמות העל שמכתיבות את סדר היום בכל מה שקשור לסגנון החיים שלנו בעשור הזה, והיא תמשיך להשפיע ולהעמיק נוכחות גם בעשורים הבאים. אחד מתתי הנושאים המרתקים שמביא העיסוק בקיימות, והופך לטרנד חם בפני עצמו, הוא השימוש בחומרים מתכלים.
אנחנו מכירים את התחום בהקשר של כלים חד פעמיים, אך הדבר הבא, שכבר עכשיו ניתן לראות את ניצניו הוא עיצוב מתכלה. תתכוננו לרכוש פריט מעוצב שתדעו בוודאות שהוא יתכלה אחרי זמן של כמה חודשים או כמה שנים. ניר מאירי, בוגר החוג לעיצוב תעשייתי בבצלאל, מתמחה בעיצוב וייצור של גופי תאורה, עם התמחות בעבודה עם חומרים מתכלים. הסטודיו שלו, שעבודותיו מיוצגות על ידי גלריות בינלאומיות כמו NILUFAR במילאנו ו-MINT בלונדון, משקיע בפיתוח טכניקות לעבודה עם חומרים לא שגרתיים שמקורם בטבע, תוך חשיבה על קיימות והבנה שחומרים מסוימים הם חומרים מתכלים.
מי שרוכש פריט עשוי מחומר מתכלה, לוקח בחשבון שהמוצר עצמו יתפוגג בסוף. יש לזה קהל?
"הקהל היום פחות בשל לרכוש גופי תאורה, ומוצרים בכלל, שאינם שורדים לאורך זמן. לצערי זה עדיין יושב יותר על קטגוריה של 'אמנות' או קונספט - בשילוב עם עלות הפקה גבוהה של המוצרים זה גם הופך את המוצרים הללו ליקרים עבור הקהל הרחב והם נרכשים בעיקר על ידי אספנים או עבור פרויקטים מאוד ספציפיים. אני מאמין שעם הזמן וככל שהטכנולוגיה תאפשר זאת והמחירים יהפכו לשווים לכל נפש ואנשים יתחילו להבין שיותר מוסרי לצרוך מוצרים שפחות מזיקים לסביבה והביקוש למוצרים כאלה יגדל".
לקיימות יש לעיתים קונוטציה של מוצרים מאוד סביבתיים אבל אולי פחות יפים ומעוצבים. איך אתה רואה את הקשר בין המקיים לאסתטי?
"ה'שליחות' שלי היא לנסות וללמד אנשים שקיימות ואסתטיקה גבוהה יכולות ללכת יד ביד. בסטודיו אנחנו מפתחים טכניקות שונות ובוחרים לעבור עם חומרים לא שגרתיים כאשר המוצר הסופי שומר על היופי של החומר הטבעי. אני מאמין שכאשר אנשים יוכלו לראות את הפונקציונליות - הן המעשית והן האסתטית - של המוצרים המקיימים הם יעדיפו אותם על מוצרים דומים שמזיקים יותר לסביבה".
עלי כרוב מיובשים, מתוך שיתוך פעולה עם המעצבת VAIDEHI THAKKAR, סטודיו ניר מאירי
ראיתי אצלך עלי כרוב שהפכו להיות אהיל. זה חלק משיתוף הפעולה שלך עם המעצבת היפנית? תוכל לשתף?
"מדובר בשיתוף פעולה עם מעצבת (מהודו) VAIDEHI THAKKAR שהתחיל כשהיא פנתה אלינו לגבי אפשרות של פרויקט משותף. היא פיתחה שיטה שבה היא הופכת סוגים שונים של ירקות לסוג של ניירות. היא שלחה אליי דוגמאות של ירקות שונים. את הכרוב האדום אהבתי במיוחד בגלל הצבעוניות, הדרך שבה העלים של הכרוב משתלבים כאשר הופכים אותם ליריעה אחת וכמובן היופי של האור שעובר דרך הכרוב ויוצר את הקסם. את הפרויקט המשותף שלנו הצגנו לראשונה בשבוע בעיצוב של לונדון ב-2018 והוא זכה להתעניינות וחשיפה בינלאומית כולל מועמדויות וזכייה בפרסים. בזמן שעבר מאז אנחנו עדיין מנסים לפתח את המוצר ולהפוך אותו ליותר עמיד, שיחזיק לאורך זמן ועדיין ישמור אל האיכות והיופי שלו".
מייסליום זאת לא מילה בסינית, אבל שומעים אותה די הרבה סביב מגמת הקיימות והאקולוגיה. תסביר מה זה והאם ניתן לומר שזה חומר שיכנס לתעשיית הריהוט בעתיד?
"מייסליום הוא חומר דיי מטורף. זה למעשה החומר הצמחי של הפטרייה (כמו השורשים של הפטרייה) והוא גדל מתחת לאדמה. בשימוש שלו בתעשייה מגדלים אותו בתוך תבנית על מצע שמייעדים לו- המצע יכול להיות חומרים שונים שרוצים למחזר, ואז מניחים נבגים ומייצרים תנאים של גידול עבור מייסליום, תוך שבוע שבועיים המייסליום, אותם 'שורשי פטריה', מעכל את המצע שעליו הונח ובשלב זה ניתן לייבש ולעבוד איתו. החומר הזה עמיד בפני אש, מבודד מחום וקור והוא 100 אחוז מתכלה. אני מאמין שזה חומר שיוכל להשתלב בהרבה קטגוריות בעולם העיצוב אבל צריך לעבור עוד תהליך של פיתוח ועיבוד.
"הפרויקט שאני עשיתי עם מייסליום היה בשיתוף עם סטארטאפ לונדוני בשם BIOHM שמפתח את החומרים האלה עבור תעשיית הבנייה. ביחד עיצבנו ויצרנו גופי תאורה בהשראת פטריות עשויים מפטריות".
איזה עוד מוצרים מתכלים יצא לך לפתח? ומה מגרה אותך לפתח בתחום הזה שעדיין לא פיתחת?
"יש לי לא מעט גופי תאורה שעיצבתי סביב העניין שלי בקיימות: מנורות עשויות חול, מנורות מאצות ים, מנורות עשויות מלח ים, גופי תאורה ממייסליום וגופים שעשויים מעלי כרוב אדום. הייתי רוצה אולי לפתח פרויקט מקיים חדש עם שחקן גדול בתעשייה, משהו שיהיה לו יכולות של מעבר לרעיון ויהפוך למוצר שמיוצר באופן סדרתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו