לא היתה הפתעה של ממש באולם הכנסים בבריסל. השבוע התארחו בו נציגים מהקהילות היהודיות השונות באירופה. הדאגות והחששות מפני העתיד לבוא אפפו את החלל. אולם לשמחתי, הדינמיקה השתנתה ולאוויר החדר הממוזג נכנסה גם לא מעט תקווה. אולי משום שכנס איגוד הארגונים היהודיים ביבשת שנערך בבירת האיחוד האירופי התייחס לא רק לאתגרי היהודים - בהם התחזקות מפלגות פופוליסטיות קיצוניות ואנטישמיות גואה - אלא גם לצורך לנקוט פעולות של ממש נגד הבעיות הרבות.
בכנס נקבעו "הקווים האדומים" של יהודי אירופה לקראת הבחירות הקרובות למוסדות האיחוד האירופי ובמדינות השונות. המטרה הייתה ברורה: לנסות להציג מסמך מחייב עליו יחתמו המועמדים השונים בבחירות, שיכלול, בין היתר, אימוץ מלא של ההגדרה הבינלאומית לאנטישמיות כפי שהוגדרה על ידי ה –IHRA, הגדרת תנועת ה-BDS כאנטישמית ביסודה, הבטחה בכתב לחופש דת ופולחן מלאים ועוד.
כשהאנטישמיות זוקפת את ראשה
די היה להקשיב לנציגי הקהילות כדי להבין שעבורם - אין ברירה אחרת, אפילו אם זה נראה כמו ניסיון אופטימי למדי. הנציגים תיארו כיצד האנטישמיות זוקפת את ראשה המכוער מחדש והדגישו את הקשר המובנה בין "האנטישמיות החדשה" לאנטי ציונות ולאנטי ישראליות.
פעילי BDS בלונדון // צילום: CITIZENSIDE/DAVE EVANS
"מפלגות שמאל שבעבר נחשבו ל'פרו-יהודיות' על בסיס זכויות אדם וזיכרון השואה", אמר הרב שלמה כובש, רב הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת, "מפנות את אותה אידיאולוגיה נגד ישראל ויהודים בהיותן אנטי-ציוניות. מנגד, הם בעד מהגרים, מוסלמים ופלשתינים. במקביל, מתחילות מפלגות ימניות להרגיש כשותפות אידיאולוגיות של מדינת ישראל ושל ערכי הקהילות היהודיות".
מזכ"לית איגוד הצעירים היהודיים בשבדיה, נינה טונצנר, דיברה על האנטישמיות הנוכחית במדינה, השונה מזו שהורגשה בה לפני כמה שנים. "האנטישמיות הנוכחית קשורה לאנטי ציונות. חד משמעית. לצערי, מתקבלת כאן תמונה חד מימדית של ישראל ביחס לקונפליקט וזה מעורר סימני שאלה גדולים בקרב הקהילה". סאשה גוזלן, ראש איגוד הסטודנטים היהודים בצרפת, תיאר את המאמץ הנרחב המתנהל מצד תנועת ה-BDS לקנות לה אחיזה ברחבי מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה. "שמנו לנו למטרה לייצר דווקא חיבור עם גורמים שאינם יהודים במטרה להילחם באנטישמיות". וברקע, הכל תיארו את הצורך בתשובה יהודית הולמת למול האתגרים הרבים בניסיון ליישר קו ולשמר את זכויותיהם באירופה.
מביטול זכויות – לאלימות
הלילה יצוינו 80 שנה לליל הבדולח, תזכורת חדה וכואבת לעברה האפל של אירופה; הפוגרום ה"ספונטני" היה רק נקודת קצה בתהליך הרחב שהחל עם עליית הנאצים לשלטון שכלל שני מהלכים עיקריים: לאחר שלב ביטולן של הזכויות האזרחיות וכפיית ההגירה - הגיעה עת האלימות הממשית כלפי יהודי גרמניה ואוסטריה.
חנויות של יהודים שהושחתו על ידי הנאצים בנובמבר 1938, ליל הבדולח // צילום: AFP
ההקשר ההיסטורי הרחב - בסיס לכל הבנה מעמיקה - סיפק לנו שורת סימנים ועדויות של העתיד לבוא במהלך שנת 1938; החל מה"אנשלוס" במרץ (סיפוח אוסטריה ל"רייך השלישי") והשפעתו הישירה על בעיית הפליטים היהודיים; עבור ב"ועידת אוויאן" ביולי שהותירה את היהודים לגורלם, וועידת מינכן בספטמבר שמשמעותה עבור היהודים מתועדת רשמית במסמכי משרד החוץ הגרמני – "ההישג של מדיניות החוץ הגרמנית במינכן מתחיל לערער את העמדות של היהדות המבוצרות זה מאות בשנים.. בעת ובעונה אחת עם התמוטטות המערך המדיני באירופה המרכזית, שנוצר בורסאי למען השפלתה של גרמניה, נשברה ב-1938 עמדת הכוח של היהודים בוינה ובפראג". למרבה הכאב, ההמשך הטבעי בשרשרת האירועים הזו הייתה מכונת ההשמדה הנאצית שגבתה את חייהם של ששת המיליונים.
מאבק נגד אובדן הזכויות
כשלושה מיליון יהודים חיים באירופה כיום. מרביתם חוששים להזדהות כיהודים, אינם מזדהים או חשים כיהודים ואינם נמצאים בקשר עם קהילה יהודית כלשהי. לכן, אם אנו רוצים להתחיל בשינוי המגמה צריך לשים את הזרקור, קודם כל, על רמת הביטחון שבא מתנהל יהודי בביתו ובקהילתו ולקבוע "קווים אדומים".
זה הבסיס: לחוש ביטחון באורח החיים היומיומיים, בביתו של יהודי, או ברחוב כשהוא חבוש כיפה, בדרך לחברים, לחנות או לבית הכנסת. ובחודש הבא, שיחגוג ללא מורא ובשמחה שלמה את חג החנוכה. "בכל פגישה עם ראש מדינה באירופה אני חוזר על אותו המשפט", מספר לי יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה, הרב מנחם מרגולין, "במקביל לאבטחה אקטיבית מפני פגיעה פיזית, הממשלות באירופה חייבות להטמיע בבתי הספר ובאוניברסיטאות מערכי שיעור חובה נגד שנאת זרים בכלל ונגד אנטישמיות בפרט. וזה לא כדי להגן על יהודים, זה כדי להגן על אירופה וערכיה".
שימת הדגש צריכה להיות על כך שיהודי אירופה ירגישו "רצויים". מכאן ההכרח לבחון את התייחסות הפוליטיקאים לדרישות הקהילה. גם אם האנטישמיות המודרנית על גלגוליה מהמאה ה-19 הוכיחה, כי לא ניתן לשנות באופן ממשי את השנאה כלפי היהודים - ניתן, לכל הפחות, להציב כנגדה מאבק חריף ותקיף ולהילחם בה ובנגעיה. השנים הקרובות צריכות להיות בסימן מאבק חרוץ בשמירה על הזכויות הללו. מוטב שנותיר את מנת התזכורת על "ליל הבדולח" לשיעורי ההסטוריה בלבד.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
