היפר כשר: צרפת לא למדה את הלקח

במהלך החודשים ינואר ופברואר אנחנו מציינים את שני הפיגועים שהיכו בצורה הקשה ביותר בקהילה היהודית בצרפת.

לפני ארבע שנים בדיוק, ב־9 בינואר 2015, נרצחו ארבעה יהודים על ידי מחבל ג'יהאדיסטי בלב פריז. שלוש שנים קודם לכן, ב־2012, ארבעה יהודים, מתוכם שלושה ילדים, נרצחו מול בית הספר "אוצר התורה" שבו למדו. גם הם קורבנות של הטרור האסלאמי. 

מתחילת המאה ה־21 נרצחו 13 יהודים על אדמת צרפת - בגלל היותם יהודים. האנטישמיות החדשה הזאת היא מפלצת בעלת שני ראשים: האסלאם הקיצוני ושנאת ישראל. 

כשהטרור היכה בטולוז, הזהרתי כי היהודים תמיד ניצבים בקו הראשון, ואם פוגעים ביהודים - סימן שעוד יפגעו בכל אזרח ואזרח. לצערי, הגיעו הפיגועים ל"שרלי הבדו", להיפר כשר ובהמשך גם לבטקלאן, לניס, לשטרסבורג והרשימה עוד ארוכה. היהודים בקו ראשון, וזה נראה כי כולם התרגלו לכך. הרי בעיני חלק מהציבור, הגיוני שיהודים ייפגעו בגלל היותם יהודים.

יש דיבורים ויש מעשים. הנציגים הרשמיים מגנים את האנטישמיות, אבל לא מוכנים לדבר על הסיבה שהובילה לכך. גרוע מכך, האנטי־ציונות מתפשטת כמו סרטן בנאומים, באמצעי התקשורת ובדיפלומטיה הצרפתית. ארבע שנים אחרי הפיגוע בהיפר כשר, צרפת לצערי לא למדה את הלקח.

אני תמיד מזכיר לכולם כי המחבלים הארורים, גם בהיפר כשר וגם בטולוז, הסבירו כי ביצעו את מעשיהם כדי "לנקום בשביל הפלשתינים". זו לא סתם אמירה. שוררת בצרפת אווירה אנטי־ציונית מובהקת. זה קורה בגלל חלק גדול מאמצעי התקשורת ומפלגות השמאל הקיצוני, שמרימות את הדגל של שנאת ישראל בכל מקום ובכל זמן ומנסות לקדם עוד יוזמות של חרם ושל גינוי ישראל.

האנטישמיות של השמאל, המבוססת על שנאת ישראל, נתפסת כיותר "פוליטיקלי קורקט".

בקיץ 2014, במהלך מבצע צוק איתן בעזה, צעקו "מוות ליהודים" בהפגנות ענק נגד ישראל בלב פריז. לא שמענו קריאות כאלה מאז מלחמת העולם השנייה. החרם על ישראל קיים ולא עובר שבוע בלי הפגנה של ה־BDS. בזמן שהחוק הצרפתי אוסר חרמות, שתי עמותות, בצלם ואל־חאק (המנוהלת על ידי טרוריסט מהחזית העממית) - אשר דוגלות בחרם על מדינת ישראל - קיבלו את הפרס לזכויות אדם של הרפובליקה הצרפתית.

לאחרונה, בשולי המחאה של ה"אפודים הצהובים", צצו פתאום כרזות, מודעות, סרטי וידאו ועוד חומרים אנטישמיים שחזרו על תיאוריות קונספירציה, המאשימות את היהודים ואת ה"ציונים" בשליטה בכספים של המדינה על חשבון העם הצרפתי. 

אני מודאג עבור היהודים, שהפכו מטרה קלה לאותו טרור רצחני, אבל כחבר פרלמנט צרפתי שאוהב את מולדתו, אני מודאג עוד יותר עבור צרפת ואירופה כולה. ליהודים יש היום מדינה חזקה, מגדלור מוסרי שמהווה תעודת ביטוח החיים של העם כולו, בכל מקום בעולם. אבל מה עם העם הצרפתי? מה עם אירופה? אנחנו צריכים להתעורר, לפקוח עיניים, להפסיק להאשים את ישראל בלי סוף ולהתחיל להילחם בטרור. אין הבדל בעיניי בין הטרור שמכה בצרפת לטרור שמכה בירושלים או בעפרה. מדובר באותם רוצחים שמבקשים לפגוע בחפים מפשע. חבל שצרפת מתקשה לראות את המציאות כפי שהיא.

הכותב הוא חבר הפרלמנט הצרפתי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו