זה אולי נשמע כמו מעשייה חסידית, אבל הסיפור הזה אמיתי לגמרי: הכול התחיל כשמיכאל בן נעים, מטפל ברפואה סינית שמקדיש את זמנו גם להכנה של נערי לבר המצווה, החליט שהוא רוצה שיהיה לו ספר תורה שאיתו יוכל ללמד את הנערים. הוא פנה לאחיו, דודי בן נעים, ספרן בספרייה ליהדות אוניברסיטת בר אילן, בן לספרנים ונכד לסוחרי ספרים, וביקש ממנו שיעזור לו למצוא ספר תורה אשכנזי במחיר סביר.
אחרי שיטוט קצר ברחבי הרשת, הגיעו האחים למסקנה שכדאי להתחיל בקטן, עם "עצי חיים" (מוטות העץ שעליהם כרוך ספר התורה), ורק לאחר מכן לרכוש גם את הקלף של ספר התורה, שמחירו יקר בהרבה. לאחר חיפושים, מצא דודי "עצי חיים מאוקראינה של המאה ה-19, או כפי שהוא מגדיר אותם: "זוג 'עצי חיים' מארץ בה שפך דם יהודים חמלינצקי שר"י, ארץ בה נטבחו יהודים למאות אלפים, ובה כעת באה החרב". את עצי החיים העתיקים הוא רכש ב-40 דולר, והם הגיעו לביתו דהויים ועייפים, אבל אחרי שהבריק אותם הספרן, קישוטי המתכת שעליהם חזרו לזהור וכתובת ההקדשה הממורקת התגלתה ככתובת הנצחה לזוג יהודים שנפטרו לפני כ-120 שנה.
לכבוד המאורע המשמח של הגעת עצי החיים, ערכו האחים סעודה משפחתית, ואז, כשהוציאו את העצים והחלו לקרוא את כתובת ההקדשה שעל העץ הראשון – התברר שהוא מוקדש לזכר יהודי שנפטר בכ"ח בסיוון – "כשאחי שמע את התאריך", מספר דודי, "הוא קפץ מהמקום כנשוך נחש וצעק: 'זה יום ההולדת שלי!'. הרגשנו שנגעה בנו יד ההשגחה". כשהמשיכו לקרוא גם את כתובת ההקדשה שעל העץ השני, התגלה שיד ההשגחה הפרטית לא פסחה גם על האח השני: "על העץ השני היה כתוב: 'נפטרה ב-ב' ראש חודש תמוז'" – שהוא תאריך יום ההולדת של דודי, האח שאיתר את עצי החיים. במקרה או שלא במקרה, סעודת השבת המשפחתית שבה התגלה הקשר הפלאי בין עצי החיים ובין האחים התקיימה ביום ההולדת של האחות השלישית.
"ניקיתי את עצי החיים לקראת השבת המשפחתית", מספר דודי, "ובעיקר הייתי עסוק בהברקה שלהם, כך שלא ממש הסתכלתי במה שכתוב עליהם. כולם ידעו שקניתי 'עצי חיים', אף אחד לא ידע שקניתי את עצי החיים של אחי ושלי".
בהמשך, סביב זוג "עצי החיים" מאוקראינה ייכרך ספר תורה תימני עתיק, שכבר נרכש וגם לו יש סיפור מעניין משלו, שכן הוא ספר בלתי מתויג, דבר שמעיד על כך שהוא בן מאה שנה ככל הנראה, מה שיוביל לכך שסיפור שהתחיל ברצון ללמד נערי בר מצווה עם ספר תורה אשכנזי – ייסתיים בקיבוץ גלויות מרגש.
