אנטישמיות במעוז זכויות האדם: הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית נלחם למען החופש וזכויות האדם בארצות הברית, אך מסתבר שגם אלה שנלחמו בעבדות לא היו חסינים מאנטישמיות וגזענות.
הגנרל יוליסס ס. גרנט, מפקד כוחות הצפון במלחמה ואחד הגיבורים של מלחמת האזרחים, פרסם ב-17 בדצמבר 1862, היום (שלישי) לפני 157 שנים צו גירוש ליהודי טנסי והסביבה – בעקבות דבר שאי אפשר לתאר אלא כעלילת דם.
גרנט ראה ביהודים כאחראים לסחר הלא חוקי בכותנה עם מדינות הדרום המורדות, והחליט לגרש אותם. זאת למרות שכמובן שהסוחרים לא היו כולם יהודים, ולא כל היהודים עסקו במסחר. "היהודים כמעמד המפר את כל תקנות הסחר שהונחו על ידי משרד האוצר וגם פקודת המחוז, מגורשים בזה מן האזור בתוך עשרים וארבע שעות מקבלת הפקודה", נכתב בצו, "מפקדי תחנות הצבא ישגיחו, שכל מעמד האנשים האלה יקבל רישיונות מעבר ויידרש לעזוב.
"אם ישוב אחד מהם לאחר הודעה זו, ייאסר ויוחזק בכלא עד שתזדמן אפשרות לשלחו החוצה כאסיר. אלא אם יהא מצויד ברישיון מן המטה הראשי. שום רישיונות מעבר לא יינתנו לאנשים אלה, שירצו לבקר במטה הראשי כדי לבקש רישיונות מסחר", חתם גרנט. עם זאת, ולהבדיל מאשר באירופה, יהדות ארצות הברית נהנו מחופש ומהגנות חוקתיות, ופנו לנשיא ארצות הברית דאז, אברהם לינקולן, בדרישה לבטל את הצו.
באיגרת ששלחו יהודי האזור ללינקולן, הם כתבו "צו מספר 11 לתקנות הכלליות, שהוצא על ידי גנרל גראנט באוקספורד מיזורי מורה לכל מפקדי חיל המשמר לגרש בתוך 24 שעות את כל היהודים, ללא הבחנה, מתחום מחוז שיפוטו. החתומים מטה, אזרחים טובים ונאמנים העוסקים במסחר כחוק, חשים פגועים ונעלבים עמוקות בעקבות צו בלתי אנושי זה, אשר הוצאתו אל הפועל תהיה בגדר חילול של החוקה, שטרם היה כמותו ושל זכויותינו והציג אותנו בצד יהודים רבים אחרים כפושעים אנו מבקשים... את תשומת לבך המידית לפגיעה מרושעת זו בחוק ובאנושיות".
בעקבות המכתב, לינקולן ביטל את הצו ואישר ליהודים שגורשו מהאזור לשוב לבתיהם. גרנט עצמו נבחר שלוש שנים לאחר סיום מלחמת האזרחים ושש שנים לאחר פרסום הצו לנשיאות ארצות הברית, ונחשב לנשיא ידידותי לקהילה היהודית בארצות הברית. גרנט מינה יהודים רבים לממשלו, גינה פגיעות ביהודים באירופה ואף היה הנשיא האמריקאי הראשון שהשתתף בחנוכת בית כנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
