בתחילת שנת 1988 אנחנו, פעילי עלייה ומסורבי עלייה שהשתחררו כמה שנים קודם לכן מבריה"מ, החלטנו להקים פורום ציוני ליהדות ברית המועצות. מטרת הפורום היתה לשכנע את מנהיגות ישראל שמאות אלפי עולים מבריה"מ בדרך לישראל, ושיש להתכונן ולהכין תשתית לקליטתם.
הממסד לא האמין כל כך בתחזית שלנו - כ־400 אלף עולים בגל הראשון. שמעון פרס חשב שהאנשים לא יבוא לישראל כי גורבצ'וב בונה דמוקרטיה סוציאליסטית, ובישראל שוררת מלחמה; שצריך קודם לעשות שלום, ואז תבוא העלייה. לעומת זאת, יצחק שמיר לא תלה תקוות בדמוקרטיה בבריה"מ מסיבות אחרות. לטענתו, יהודי בריה"מ מעוניינים להגר לארה"ב. עד שלא נסגור שערים שם, הם לא יבואו לפה. שניהם הבטיחו לנו שאם יבואו, כל המדינה תתגייס ו"יהיה בסדר". אך החלטנו לא לחכות ולפעול עצמאית. השתמשנו בקשרים שלנו עם יהדות אמריקה, שעזרה בשנות המאבק עבור יהודי בריה"מ שם. גייסנו כספים והתחלנו לעבוד. התרומה הכי מרשימה היתה 20 מיליון דולר שתרם ג'וזף גרוז לפתרון של בעיות השיכון. בעזרת שיתופי פעולה עם בנק טפחות, הסכום הפך ל־80 מיליון דולר, שעזרו ל־7,000 משפחות לרכוש דירה בישראל.
אין ספק שהמדינה אכן התגייסה לעלייה הגדולה, אבל הגישה תמיד היתה מאוד פטרנליסטית: "אנחנו יודעים טוב מאוד מה אתם צריכים". העלייה מבריה"מ לא היתה מוכנה לקבל את זה. הפורום עזר לפתח פרויקט שהממסד לא היה מוכן לקדם. הפורום הציוני נתן את ה"פוש" הראשון, ובשנה השנייה הפרויקטים כבר רצו בתמיכת הממסד. כך, למשל, הקמת תיאטרון גשר: שחקני תיאטרון גדולים, שעוד ישבו במוסקבה, פנו אלי בבקשה לבדוק אם אפשר להקים בישראל תיאטרון בשפה הרוסית. כשפניתי למשרד החינוך בבקשה לנסות לבדוק את הנושא, קיבלתי תשובה שלילית. הממסד לא נתן אישורים לשום תיאטרון - לא ברומנית, לא ביידיש, ולא בשום שפה אחרת: "שילמדו עברית". פנינו לידידים מניו יורק, שתרמו 24 אלף דולר להבאת השחקנים לארץ לכמה הופעות. לאחר מכן הפורום הציוני נתן הלוואה לשנה הראשונה, ובשנה השנייה התיאטרון כבר קיבל תמיכה מהממסד.
במהלך כמה שנים הפורום קידם את האינטרסים של העלייה, ומהר מאוד הפך לארגון שיוזם פרויקטים חדשים ונלחם עבור השם הטוב של העלייה הרוסית - שזו לא עלייה של "זונות, מאפיה ודיפלומות מזויפות". לאחר ויכוחים רבים החלטנו שהדרך הטובה להילחם בדיסאינפורמציה, בדעות קדומות ובהאשמות שווא היא להצטרף לתהליך קבלת ההחלטות. זאת היתה המטרה בהקמת מפלגת ישראל בעלייה, שלא היתה מזוהה עם מחנה פוליטי זה או אחר, ושמטרתה העיקרית היתה אינטגרציה של העלייה. מפלגה זו פעלה 8 שנים, וההישג הכי משמעותי שלה הוא שבפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, עולים נכנסו לכנסת, וכבר שנתיים לאחר מכן סגני ראשי ערים רבות היו עולים חדשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו