עברית שפה קשה, והקמת אולפנים עוד יותר

אין קליטה במדינה בלי ידיעת שפה, אבל איך עושים את זה כשצריך להקנות אותה לעשרות אלפי אנשים בבת אחת? זאת הבעיה שעמדה בפני מדינת ישראל בראשית שנות ה־90. 

המשימה הוטלה על האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, הגוף האחראי בכל שנות קיום המדינה על הנחלת העברית, ונחשב לגורם המקצועי המוביל בתחום, אלא ששם נאלצו להתמודד עם מחסור גדול במורים להקניית השפה (מחוץ לבתי הספר). 

"בפרק זמן קצר נדרשו שינויים עצומים במערך ההוראה תוך כדי קליטת עולים", משחזרת רוית בארי, הממונה על הנחלת הלשון והשלמת השכלה באגף, "זה לא שמישהו הודיע לנו שהעולים מגיעים. הכל נעשה תוך כדי תנועה. בזמן קצר איתרנו והכשרנו אלפי מורים חדשים - חלקם היו סטודנטים, חלקם מורים שפרשו ממערכת החינוך, וחלקם מורים שלימדו בבתי הספר והגיעו אחר הצהריים ללמד מבוגרים באולפנים. הביקוש וההתלהבות ללמוד עברית מצד העולים שהגיעו ארצה היה רב. 70 אחוזים מהעולים (מעל גיל 18 - הילדים למדו עברית בבתי הספר; נ"ד) הגיעו ללמוד עברית באולפן. המורים לימדו במשמרות, בוקר, צהריים וערב". 

צילום: לירון מולדובן

באותה התקופה האולפנים פעלו במרכזי הקליטה בלבד, אבל עד מהרה התברר שהם רחוקים מלהספיק. בשנים 1991 ו־1992 עמד מספר הלומדים באולפנים על 262,952 איש ב־11,432 כיתות לימוד.

"אני זוכרת את התקופה הזאת כמשהו מאוד עוצמתי ומשמעותי", נזכרת בארי, שהיתה לפני כ־30 שנה מורה באולפן בבאר שבע, "זה היה מאוד אינטנסיבי. היינו הרבה יותר ממורים: סייענו בכל מה שנדרש, העולים היו באים לשאול איך להבין חשבון חשמל או איך לרשום את הילד לבית ספר. מורה באולפן הוא הדמות הראשונה שהעולים פוגשים במדינת ישראל והוא גשר לחברה הישראלית. זו זכות גדולה להיות חלק ממערכת כזאת ערכית ומשמעותית".

תלמיד האולפן חזר כדי לנהל אותו

ואדים גורלניק עלה לארץ מאוקראינה בספטמבר 1998 כשהיה בן 22. המשפחה השתכנה בירושלים והוא נשלח ללמוד עברית באולפן "מורשה" שהיה במרכז העיר, שם למד את השפה חמישה חודשים. "אני הגעתי לארץ עם מקצוע של מורה לרוסית, ולא האמנתי שככה אפשר ללמד שפות", משחזר גורלניק, "השיטה באולפן מאוד מיוחדת: נעזרים בשפת הלומד ומתרגלים בעברית. מאוד אהבתי את ישראל מהרגע הראשון ואת ירושלים, והאולפן רק חיזק את התחושות האלה". 

ביום שסיים את האולפן, באגף לחינוך מבוגרים הציעו לוואדים להישאר ולעבור הכשרה להוראת עברית עבור עולים חדשים. כעבור ארבע שנים, המעגל החל להיסגר. "עשיתי הכשרה מקצועית במשך ארבע שנים, ובאותה תקופה גם לימדתי באולפן. כשהפכתי להיות מורה לעברית, זה היה כמו אגדה. חלק מהייעוד שלי זה לעזור לעולים שבאו אחריי, כי אני שולט ברוסית ויכול לעזור לדוברי רוסית בכל דבר. חוץ מזה, הרגשתי שהם חווים מה שאני חוויתי ושאני יכול להבין אותם". 

לפני חמש שנים המעגל נסגר סופית, כאשר ואדים מונה לסגן מנהל של אותו אולפן, "מורשה", שבו למד בעצמו. שנתיים אחר כך הפך למנהל האולפן. "אני גאה לעבוד במקום שבו התחלתי את דרכי כעולה, זה כבוד", סיכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו