מזוודה ישנה וטעות איש הגסטפו הביאו לפתרון תעלומת הרצח של 697 יהודים. בשבת, 11 ביולי 1942, יצאה ממסוף המטענים של תחנת "הנוברשה" בהמבורג רכבת ובה 295 יהודים שהובלו אל יעד לא ידוע.
בצווי הגירוש שקיבלו, נצטוו להביא עימם גם נעלי עבודה. בשונה משילוחים אחרים שיצאו מהמבורג - הגסטפו שמר בסוד את יעד הטרנספורט. איש מהמובלים לא נראה מאז ולא נודע מה עלה בגורלם. אחת מהם היתה בטי לעוי, אם סבתו של עו"ד דוד שור ממודיעין.
במשך שנים רווחה ההערכה שיעדו היה אושוויץ. איש לא ערער על כך עד שההיסטוריון אלפרד גוטוואלט פרסם את הנחתו ולפיה יעדו היה אולי ורשה.
גוטוואלד לא היה מודע למסמך ששור מצא כמה שנים קודם לכן: "מצאתי תצהיר משנת 1951 שעליו חתם ד"ר מקס פלאוט (עו"ד יהודי מהמבורג, ששימש אחראי כלפי הגסטפו על ארגוני הקהילות היהודיות בצפון־מערב גרמניה; ד"ל).

בטי לעוי ז"ל
פלאוט הצהיר לאחר המלחמה כי לפני שטרנספורט זה יצא מהמבורג, אחד מאנשי צוות הליווי אישר בפניו כי היעד הוא אושוויץ", מספר שור. הוא מצא כי באותו יום בוצעו מגרמניה שילוחים של 210 יהודים מביילפלד ו־192 יהודים נוספים מברלין, בסך הכל 697.
תפנית דרמטית חלה כששור מצא במסמכי הגסטפו כי בשולי רשימת המובלים מברלין הוסיף איש גסטפו ברשלנות בכתב יד את המילים: "Transport v. 11/7/42, zu Hamburg nach Auschwitz", שמשמעותו: מהמבורג (דרך ברלין) לאושוויץ!
האתגר הבא היה למצוא ראיה לכך שהטרנספורט הגיע לאושוויץ. הקושי היה שבאושוויץ לא נמצא רישום המאשר כי טרנספורט זה אכן הגיע לשם. התברר כי איש מבין מאות המובלים בטרנספורט זה לא נקלט באושוויץ כאסיר.
עוד תפנית אירעה כששור זיהה את המזוודה של ד"ר ברנרד אהרונסון, אחד המובלים בטרנספורט, באושוויץ. "הגסטפו הורה לרשום על מזוודותיהם את פרטיהם במטרה שיוכלו לזהותם ביעד". זה כמובן לא אירע: עם הגיעם למחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו, ככל הנראה ב־13 ביולי 1942, כולם נשלחו היישר אל תאי הגזים.
היה זה טרנספורט ראשון מסוגו שממנו הובלו יהודים מגרמניה היישר אל תאי הגזים. זו גם הסיבה לכך שהגסטפו הקפיד על חשאיות יעדו של הטרנספורט.
ביום שבו בטי לעוי נצטוותה להתייצב לטרנספורט, היא הספיקה לשלוח גלויה לביתה בקופנהגן ולעדכן כי היא נאלצת לנסוע. לא ציינה לאן, כי לא ידעה. הגלויה ששלחה הגיעה לבית הדואר בקופנהגן יומיים לאחר שבטי כבר לא היתה בין החיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו