משבר עם יהדות ארה"ב? האשליה מתנפצת

גם אני צריכה להכות על חטא: פעמים רבות מדי בשנים האחרונות אמרתי שיש משבר הולך וגדל בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. מורכבות היחסים בין רוב יהודי אמריקה לבין הנשיא טראמפ ובין הנשיא לבין ראש הממשלה נתניהו, שבאו לידי ביטוי שוב עם פרסום 'תכנית המאה', היו סיבה אחת. נוספו לה גם ויכוחים מתוקשרים סביב חוק הגיור ומתווה הכותל. כל אלה – בתוספת זעקות של חברים, עיתונאים ועמיתים לתחום – גרמו לי להאמין שמערכת היחסים של מדינת ישראל ויהודי ארצות הברית זקוקה לחילוץ.

אבל מסתבר שעבור מרבית מיהודי בארצות הברית יש ביקורת – אך אין משבר.

זה מכבר ערכנו סקר מקיף בקרב אלפי יהודים בארה"ב. מדובר באחד הסקרים הגדולים ביותר שנערכו אי פעם בקרב חברי הקהילה. בהתחשב בשיח הרווח, התוצאות היו לא פחות ממדהימות: הממצאים חשפו עד כמה מרבית היהודים האמריקאים קשורים לישראל. כך, 70% מהנשאלים סיפרו שיש להם קשר רגשי לישראל, ו-80% הגדירו עצמם כפרו-ישראלים – גם אם יש להם ביקורת על מדיניות הממשלה.

ממצאי הסקר אף חשפו, שבקרב קבוצות עם סבירות גבוהה יחסית לנתק מישראל קיימת תחושת חיבור משמעותית. לדוגמא, הפערים בין הדורות בכל הנוגע ליחס כלפי ישראל התגלו כקטנים יותר ממה שחשבנו: 68% מהיהודים האמריקאים שמעל גיל 60 דיווחו על קשר רגשי לישראל, כמו גם 65% מקרב הגילאים 40 עד 60 ו-67% מקרב אלה שמתחת לגיל 40. אפילו 66% ממי שהגדירו עצמם כ"לא משוייכים" – כלומר, אינם מזדהים עם אחד הזרמים בקהילה היהודית שבארה"ב – סיפרו כי הקשר שלהם עם ישראל התחזק או שנשאר זהה לכפי שהיה לפני חמש שנים, לעומת 19% בלבד שהרגישו כי הקשר נחלש.

במילים אחרות, אלפי יהודים מכל רחבי ארה"ב העידו על קשר חזק ויציב עם ישראל. נשמעו כמובן גם דברי ביקורת, ולעתים ביקורת קשה על מדיניות הממשלה. אבל בין חוסר הסכמה על מדיניות לבין תיאורים אפוקליפטיים בדבר "קרע שלא ניתן לאיחוי" או "משבר בלתי הפיך" עם מדינת ישראל יש פער גדול, גדול מאד.

המסקנה המרכזית העולה אפוא מהסקר היא, שהשיח הנוכחי שבין ישראל לבין יהדות ארה"ב, בעיקר כפי שהוא משתקף בתקשורת וכפי שהוא מתנהל דרך הארגונים הרשמיים, לכל הפחות לוקה בחסר, וייתכן והוא אף מגדיל את תחושת השבר, במקום לחזק את הקשר.

השיח המסורתי, המתנהל בעיקר בתקשורת ובקרב גופים פוליטיים, מבליט את המפריד ואת המפלג על פני המאחד והמקרב. כל עוד מתמקדים בנושאים טעונים פוליטית כמו דת ומדינה, התמונה המצטיירת היא של פערים ומחלוקות. אלא שבחיים עצמם, רוב היהודים בישראל ובארה"ב חווים את היחסים שביניהם כעוסקים בכלל בדברים אחרים – החל מכלכלה ומסחר, דרך יזמות וטכנולוגיה, עובר בקרובים וחברים הגרים בישראל, וכלה בתרבות ובספורט. הנושאים האלה, התופסים כאמור את עיקר תשומת הלב ביום-יום, גורמים ליהודי ארה"ב לחוש קירבה גדולה לישראל. מתבקש אפוא לתת משקל גדול יותר לנושאים האלה גם בערוצים הרשמיים שדרכם מתנהל הדיאלוג שבין ישראל ליהדות ארה"ב.

חייבים לגוון ולהרחיב את זהות המשתתפים בדיאלוג. יותר מדי שנים שהנושא הזה מתנהל בתוך מועדון סגור וקטן יחסית, המנציח את העיסוק באותם נושאים וממחזר את אותן המחלוקות. זה הזמן לייצר מקומות שיאפשרו מפגש ודיאלוג מקורי ויצירתי בין ישראל לבין יהדות ארה"ב. במקביל, חייבים גם לרענן את השורות בקרב הגופים הקיימים באוכלוסיות צעירות ומגוונות. כך נפסיק להתבוסס באותן מחלוקות ישנות, ולהעצים מחלוקות לכדי משברים. היחסים בין ישראל לארה"ב צריכות לעסוק במכלול תחומי החיים המחברים את שתי הקהילות, תוך שהן מכירות בכך שיש מחלוקות, אך הן אינן חזות הכל.

הכותבת היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לקידום היחסים שבין ישראל ליהדות ארה"ב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו