הסכם השלום עם בחריין הוא הזדמנות להציץ באחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם הערבי, שחיה בהרמוניה עם המקומיים כבר מהמאה ה-12.
בממלכת בחריין קיים בית כנסת וגם הוא פעיל רק לעיתים רחוקות, לרוב בזמן החגים. בבחריין חיה קהילה יהודית מצומצמת למדי - הקהילה היהודית הילידית היחידה במפרץ - הכוללת בסך הכל כ-37 יהודים שמתגוררים בבירה, אל-מנאמה. בפועל, בית התפילה שהוקם ב-1930 מתפקד ככזה לרוב רק בעת שמבקרים את המקום יהודים מבחוץ. לפני כשני עשורים עבר המבנה שיפוץ. הקהילה היהודית בבחריין נחשבת כמקורבת לשלטון בית המלוכה הסוני ולמלך חמד בן עיסא אל ח'ליפה.
צילום: הרב קיינון, הג'רוזלם פוסט
ביוני 2019 נפתח בית הכנסת על ידי יהודים ואנשי ממשל אמריקנים, בינהם שליח ארה"ב למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלאט. בסוף התפילה החלו הנוכחים, בהם גם גריבלאט, לרקוד באופן ספונטני ולשיר "עם ישראל חי".
בהודעה מטעם אברהם דוד (דאוד) נונו,ראש הקהילה וראשון הנציגים היהודיים ב"מועצת השורא" ב 2001 נאמר: "הקהילה היהודית בבחריין הינה הקהילה הילידית היחידה במפרץ . ברשותנו בית כנסת ובית קברות. זהו רגע הסטורי שמעולם לא ציפינו לראות בימי חיינו. אנו מודים להוד מלכותו, המלך חמד בן עיסא אל ח'ליפה, שראה את הנולד בהחלטה זו כמו גם אמונתו בדו קיום לצד האמונה והיכולת לשבור את המחסומים שמגבילים את החיים המשותפים. אנו מצפים בכיליון עיניים ליחסים משגשגים בין שתי המדינות".
על עובדת קיומו של יישוב יהודי באיי המפרץ הפרסי נרמז עוד בתלמוד, וכתובת במוזיאון הלאומי במקום מלמדת על מכתב ששיגר מוחמד אל שליט בחריין במאה השביעית לספירה ב-629, במטרה להכניע את רוח התושבים היהודים שסירבו לקבל עליהם את עול האסלאם.
על פי מגלה הארצות היהודי בנימין מטודלה (במאה ה-12) שלטו היהודים בענף הפנינים, מקור ההכנסה העיקרי באיים. בסוף המאה ה-19 גדל היישוב בעקבות הגירת יהודים שחיפשו אחר אפשרויות מסחר - ראשית הגיעו מהגרים יהודים מעיראק, ולאחר מכן התווספו אליהם נוספים מפרס והודו.
בראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת היו במדינת האי המזרח - תיכונית בין 200 ל-300 יהודים. אחרי מלחמת ששת הימים בחרו רבים מהם לעזוב את המדינה ובתחילת שנות ה-70 היו בה בסך הכל כמאה יהודים.
ביטוי לשמירת היחסים החמים מצד המלך עם הקהילה היהודית - כמו גם לקשר עם יהדות ארה"ב - משתקף במחווה שביטא המלך ב-2008 ביחס לעולם היהודי, עם מינויה של הודא נונו, בת הקהילה היהודית (בעברה חברת פרלמנט) כשגרירת בחריין בוושינגטון. בנוסף, היהודיה ננסי כדורי היא גם חברת פרלמנט בבחריין.
