הקיטוב הפוליטי-האידאולוגי בישראל אינו עמוק ובמגמת צמצום ואילו הקיטוב הדתי-חילוני הן בישראל והן בארה״ב, בעיקר בין החרדים לבין שאר הקבוצות היהודיות, הולך ומעמיק - כך עולה מדו"ח המכון למדיניות העם היהודי.
הדו"ח מציג, לראשונה, מדד מבוסס נתונים בסוגיית הקוטביות בחברה הישראלית ובקהילה היהודית בארה"ב, והוא יועבר בימים הקרובים לנשיא המדינה ולחברי הממשלה.
מדד הקיטוב כולל שורת נושאים ובוחן פערי עמדות ודעות בישראל לצד פערים בין קבוצות בחברה היהודית-אמריקאית. בהקשר הפוליטי, בחינת תוצאות הבחירות העלתה כי המרכז גדל בעיקר על חשבון מפלגות השמאל, ובנוסף לכך, הציבור מזדהה יותר עם עמדות ימין.
לעומת זאת, בבחינת העדפות פוליטיות, עולים פערים פוליטיים משמעותיים בין קבוצות על ציר המסורת. הנתונים מלמדים על קשר הדוק בין שמירת מסורת לבין דפוסי ההצבעה. בפועל, חילונים מצביעים בשיעורים גבוהים ל"כחול- לבן", מסורתיים ודתיים מצביעים בשיעורים גבוהים יחסית ל"ליכוד", וחרדים ל"ש״ס" או "יהדות התורה".
באשר לקיטוב בהקשר הדתי – חילוני, עולה כי החרדים מעריכים את תרומתם של החילונים לחברה פחות מקבוצות אחרות, אבל עדיין בשיעורים גבוהים. לעומת זאת, הערכת החילונים את תרומתם של החרדים נמוכה מאוד. פערים אלו מצביעים על קיטוב שמוצא ביטוי, בין היתר, במאבק הפוליטי בנושאי דת ומדינה בישראל, שנתפס בעיקר כמאבק בין חרדים לבין שאר הציבור.
במקביל, תמונת המראה הנשקפת מהקהילה היהודית בארה"ב חושפת מציאות של קיטוב בין האורתודוכסים לכל השאר – וקיטוב זה מקרין גם על היחס לישראל. בין היתר עלה, כי ההשתייכות לזרם, וההזדהות המפלגתית, משפיעות יותר על תחושת החיבור לישראל מאשר על הדאגה לישראל. המשתנה הדמוגרפי שנמצא כמשפיע ביותר הוא הגיל (יהודים מבוגרים נוטים לחוש קרבה גדולה יותר ולדאוג יותר לישראל, ד"ל).
41% רוצים לשנות את חוק השבות, 49% מתנגדים
סוגיה מעניינת נוספת שנבחנה היא שאלת חוק השבות, וביחוד על רקע ההכרה כי בשנים האחרונות רוב המהגרים לישראל על פי חוק השבות אינם יהודים. עובדה זאת עולה לעיתים לדיון ציבורי, וביתר שאת מגורמים מקרב המגזר הדתי והחרדי, המציעים כי הגיעה העת לשנות את הקריטריונים בחוק השבות. נתוני המכון מעלים, כי התמיכה בחוק השבות כלשונו מעט נשחקת. כמחצית האוכלוסייה היהודית (49%) תומכת בו ללא סייג.
לצידם, ישנם יהודים רבים בישראל הסבורים כי חוק השבות כפי שהוא מנוסח כיום רחב מדי, ומבקשים לצמצם אותו: 11% יסתפקו בביטול סעיף הנכד (המאפשר לנכדו של יהודי לעלות על פי חוק השבות), 24% תומכים בצמצום נוסף שיאפשר רק למי שהם עצמם יהודים לעלות ולהתאזרח ) 11% השיבו לא יודע, ו 6% - צריך לבטל את החוק).
התמיכה בצמצום חלות החוק בולטת במיוחד בקרב האוכלוסייה הדתית והחרדית. נציין כי הקשחת הקריטריונים בחוק השבות, גם אם תעורר מחלוקת, לא תהיה בהכרח בלתי מקובלת על כלל יהדות התפוצות. בכל מקרה, המכון ממליץ לא לשנות את חוק השבות ״ללא התייעצות כנה ומהותית עם יהודי התפוצות״.
.jpg)
בנוסף, הדוח מחדד את הבדיקה הנדרשת מצד ישראל לסייע למצוקת הקהילות היהודיות, בצל הקורונה. למרות שהדוח מציין כי אופני הסיוע האפשריים אינם רבים, הוא מעלה את הגורם של עידוד העלייה לישראל לצד סיוע סמלי שיבטא את שאיפתה של ישראל לערבות הדדית. בנוסף, הקהילות היהודיות בתפוצות, וגם ישראל, צריכות למצוא דרך להבליט את הסיוע של יהודים לקבוצות ובודדים הנקלעים למשבר.
נשיא והמנכ״ל המייסד של המכון, אבינועם בר-יוסף, שעומד לסיים בקרוב את תקופת כהונתו לאחר שישלים 18 שנות פעילות התייחס לממצאי הדו"ח ואמר: "העם היהודי ניצב בימים אלה בפני אתגרים שיקבעו את גורלו בעתיד הנראה לעין", הדגיש בר-יוסף. "מלבד הקוטביות וההתרחקות בין הקהילות בתפוצות לבין מדינת ישראל - נושא שמצריך טיפול מיידי, האתגר המרכזי הוא חילופי הדורות במנהיגות היהודית. אלה, יקבעו לא רק את עוצמתו וחוזקו הפנימי של העם היהודי בדורות הבאים, אלא גם ואולי בעיקר את מידת השפעתו על החברה הכללית ועל האנושות.
"עם הפיכתה של ישראל לקהילה הגדולה והחשובה בעולם היהודי עליה ליטול גם את ההובלה ואת האחריות. יהודי התפוצות היוו וימשיכו להוות בטווח הנראה לעין נכס אסטרטגי למדינת ישראל ועל מנת לשמור על הנכס הזה ישראל חייבת להשקיע בו. להתחשב בצרכיה ועמדותיה של יהדות העולם״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו