איך בונים קהילה? מתוך הכרת יסודותיה, בעקביות, ועם הרבה אמונה. נראה כי אלו הם הרכיבים שמגדירים בדיוק את אישיותו של הרב ד"ר אלי עבאדי, אשר מונה לרבה הבכיר של הקהילה היהודית באיחוד האמירויות, במטרה לפתח אותה ולהרחיבה. "יש כבר תכנון לכל המעטפת הנדרשת - בית ספר, מקווה, מרכז קהילתי ובית כנסת; הכל נמצא בעבודה".
לבד מהשכלתו הרחבה - הרב דובר שש שפות והוא מומחה אקדמי לענייני יהדות ספרד, היסטוריה, פילוסופיה ומשפט השוואתי - עבאדי ייסד את בית הכנסת "מנהטן איסט" (Manhattan East) ומשמש כרבו. נוסף על כך, הוא ייסד בניו יורק את בית הכנסת על שם הבנקאי היהודי אדמונד ספרא וגם מרכז קהילתי על שם מואיז (משה) ספרא, אחיו של אדמונד.
במישור משלים, גם הרקע הגינאלוגי שלו (חקר משפחות ואילנות יוחסין) מספק עבורו את הרקע המושלם למשימה: עבאדי הינו יליד לבנון (הוריו מסוריה) ונצר לשושלת רבנים מספרד של המאה ה-15. "עזבתי את לבנון כילד בגיל 10", הוא מספר, "היו בה אז ניחוחות של תרבות מאוד מערבית, מקום פתוח וגיאופוליטי".
תחושה דומה חווה עבאדי בביקורו בדובאי לפני כשנתיים וחצי, שהפך להיות דרמטי יותר משחשב מלכתחילה. "הבחנתי כי כולם דוברי אנגלית והסגנון הינו אירופאי-אמריקאי, לצד שלטים בערבית, כמובן. התחלתי לרקום קשרים עם האמירותים, מסיכות ירדו ודלתות נפתחו. כשאני מצטט בפניהם משלים בערבית, שעליהם גדלתי, זה דבר מקרב בצורה שאי אפשר לתאר. החיבור מיידי ומדברים דוגרי".
בזכות היכרותו העמוקה עם הקוראן, הדת והתרבות המוסלמית, נכח הרב עבאדי במשך עשרות שנים בכנסים בין-דתיים בהשתתפות יהודים, מוסלמים ונוצרים. בשל כך, כאשר הוא מתאר את החיבור לאמירותים, ממהר הרב להוסיף כי "רבים מהם מעוניינים ללמוד עברית ויהדות כדי להכיר מקרוב את הדמיון שבין שתי הדתות. הם אומרים לי 'אנחנו דתות אחיות, וחבל שעברו יותר מ-70 שנה עד שפתחו לנו את האפשרות לקיים את החיבור הזה"'.
ספר התורה והדרך להנהגת הקהילה
הקשר האישי של עבאדי עם האמירויות החל לפני כ-11 שנה כשידיד אמריקאי, שאותו הכיר במהלך טיול שערך בספרד ואשר עושה עסקים במפרץ, ביקש להיעזר בו בשנת 2019 כדי להעביר לאמירויות ספר תורה לעילוי נשמתו של שייח זאיד בִּן סולטאן אָאל נהיאן - הנשיא הראשון של איחוד האמירויות הערביות (ואביו של ח'ליפה בן זאיד, הנשיא הנוכחי והאמיר של אבו דאבי).
"נסעתי לבקר את הקהילה היהודית שחיה שם כמעט בחשאי", נזכר הרב עבאדי, "וחצי שנה לאחר מכן הוזמנו לארמון של נסיך הכתר, מוחמד בן זאיד, שהתלהב מאוד מכתיבת ספר התורה, וכך הדקנו את הקשרים עוד יותר".
בטקסט המוסלמי "אמנת עמר" המיוחס לח'ליף עומר השני, התקבעו היחסים ההדדיים בין המוסלמים לבין אלו שאינם מוסלמים, והגם שהאחרונים אינם נהנים מאותן זכויות - הרי שהם זכאים להיתרים שונים, ובכללם לאופני התפיסות הרוחניות שלהם ולביטחון קהילותיהם. לפיכך, עם חתימת הסכמי אברהם, כשחיפשו אחר מנהיג רוחני-דתי לקהילה כנהוג במדינות ערב, עלה שמו של עבאדי והוא המשיך לפלס נתיבים ומסלולים בכיוון הבין-דתי.
עבאדי: "עוד לפני ההסכמים, התחילו בתוכנית למתחם 'בית אברהם' (שמציג את המכנה המשותף לשלוש הדתות המונותאיסטיות, ובו בית כנסת כנסיה ומסגד – ד"ל), וייעצתי להם כיצד מושבי המתחם צריכים להיראות כחלק מהקמפוס הגדול שכולל כנסייה, מסגד ובית כנסת, כך שכל דת תכיר את האחרת ותהיה הפנמה שכולנו מגיעים משורש אחד, מאברהם אבינו.
"אנחנו צריכים לעזור אחד לשני, לאהוב ולכבד זה את זה, ולראות מהו הדבר שמחבר בין שלוש הדתות. אסור להילחם אלא צריך לקרב האחד את האחר - זוהי הפילוסופיה של השייח זאיד, מייסד המדינה, ובניו ממשיכים את הפילוסופיה הזו", מסביר הרב.
קבלת שבת משותפת מישראל עם הקהילות היהודיות באיחוד האמירויות
"שומעים את העברית ברחוב"
להמחשת השינוי, שמורגש ביום-יום, מספק עבאדי את הדוגמה הבאה: "מהשנה האחרונה, קיים חוק באמירויות ולפיו בתי המלון מחויבים לספק אוכל כשר ללקוחותיהם בטווח של עד יממה ממועד הבקשה. אין אח ורע לזה באף מדינה, אפילו לא בישראל!", הוא מדגיש.
כמו כן, המקומיים שמועסקים בתיירות עוברים קורס מיוחד שמנחה אותם כיצד לקבל את היהודים והישראלים. "סייעתי להם בהכנת הסילבוס המקצועי לכך, והגישה שלהם אליו בפירוש מרחיבה את הנפש. הם לוקחים זאת ברצינות הראויה".
עבאדי אופטימי למדי ביחס לעתיד הקהילה, בייחוד כשהוא מנתח את הסכמי השלום הנוכחיים לעומת אלו שבין ישראל לבין מצרים וירדן. "לעניות דעתי, הסכמי השלום הקודמים היו מול מדינות אבל לא בין העמים שלהן. כאן אנחנו חיים כבר כשנה את השלום בין האמירויות ובחריין, ואני רואה מדי יום את הממשק בין אנשי העסקים משני הצדדים, שומעים את העברית ברחוב, רואים כיפות וזה נתפס כטבעי - ומכאן התחושה הנוחה.
"אני צופה שההיכרות בין העמים תוסיף ותעמיק בשנים הקרובות, והקהילה היהודית תגדל באופן משמעותי. מכ-250 משפחות כעת, יהיו להערכתי בעוד חמש שנים בין 3,000 ל-5,000 איש בקהילה. בשנה האחרונה עברו לפחות 20 משפחות נוספות לגור באמירויות. אני מעריך שמדינות ערב נוספות יפתחו את הדלתות ויעשו שלום עם ישראל. זו לא שאלה של 'אם' - כי אם 'מתי'", מעריך עבאדי.
לכל הכתבות בסדרה - לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו